אג"ח

במרבית סדרות האג"ח "הרגילות" גלומה תשואה של קצת יותר מ-0% נומינלי בשנה, במקרה הטוב, מתחת ל-0% עם הצמדה למדד, במקרה הנפוץ יותר • לעומת זאת, באג"ח מסוג רובד 2 יש מרכיב סיכון נוסף כתוצאה מהמנגנון של ספיגת הפסדי הקרן, ובהתאם לכך פוטנציאל התשואה גבוה יותר

אג"ח בדירוג ספקולטיבי מסוכנות כמובן יותר מאג"ח בדירוג השקעה, מפני שיש סיכוי גדול יותר שהן יגיעו לחדלות פירעון • מבחינת המשקיעים, השאלה היא אם האג"ח בדירוג הנמוך יותר מציעה מספיק תשואה כדי לפצות אותם על הסיכון הנוסף, תוך התחשבות בגורמים כמו תקופת הפירעון

החודש הונפקו בשוק בסך הכל 19 סדרות אג"ח קונצרניות • בחברת מידרוג מעריכים כי החודש צפוי להסתכם עם גיוסי אג"ח חברות בהיקף של 4.3 מיליארד שקל • גיוסי האג"ח של הסקטור הפיננסי הסתכמו בכ-100 מיליון שקל בלבד, בהשוואה לממוצע חודשי של 1.8 מיליארד שקל ב-2019

56 חברות זרות נסחרות בת"א ברישום הכפול, ומניותיהן אחראיות ללא פחות מ-30% ממחזורי המסחר המקרטעים של הבורסה המקומית • שוק הנפקות האג"ח, לעומת זאת, משגשג, וברשות ני"ע מעוניינים לנצל זאת ולאפשר כעת לחברות זרות לרשום כאן רק את האג"ח שלהן, ולדווח לפי כללי הבורסה הזרה

מי שסיים לספור את הרווחים של 2019 (ויש הרבה מה לספור), כנראה מרוצה מאוד מתנובת ניירות הערך שלו - אך מי שיחבר את 2019 לתנובת ההשקעות בטווח קצת יותר ארוך, יגלה כי בסך-הכול התוצאות המצטברות ענו על הציפיות

בשבוע שעבר ביצעה ממשלת ישראל הנפקת איגרות חוב דולריות לתקופות של 10 ו-30 שנה, בהיקף כולל של 3 מיליארד דולר • ההנפקה היתה בוודאי מוצלחת עבור הבנקים שליוו אותה, אבל האם גם עבור מדינת ישראל?

אחד האתגרים החשובים בהשקעות טמון ביכולת שלנו לנצל הזדמנויות לטווח קצר כדי להגדיל את התשואה שלנו, אבל הבעיה היא שתזמון שווקים מנוגד לטבע האדם • לצורך זה בדיוק נוצרו לאחרונה מדדים עם מנגנון מובנה לניצול הזדמנויות

בקרנות הגידור רצו לשכוח מהר את 2018 והמפלות הכבדות בסופה • הגאות בשווקים ב-2019 סייעה להן להתאושש עם תשואה דו-ספרתית • "גלובס" חושף מי הקרן שרשמה תשואה של יותר מ-55%, ומה עשו הקרנות שקשורות לרועי ורמוס, לקובי לוינסון ולבתי ההשקעות פסגות, אלטשולר שחם ומור

איך להתגונן מהתעצמות מלחמת הסחר, כיצד ניתן לנצל את עקום התשואות הדולרי, ומה התחליף לתשואות הנמוכות באיגרות החוב הממשלתיות?

כשמתייחסים לשנה האזרחית החדשה שהתחילה השבוע, מתמקדים בכך שמדובר בשנת בחירות בארה"ב • ואולם כשבוחנים תקופה ארוכה יותר, של 10 שנים, חשוב לשים לב למידת ההשפעה של מעורבות הבנקים המרכזיים בשווקים הפיננסיים

תורג'מן מכהן מאז 2011 כמנכ"ל אינטרנט זהב ועד לפני כשנה החזיק במקביל גם בתפקיד מנכ"ל החברה הבת ביקום, שמחזיקה בגרעין השליטה בבזק

האם 2020 צפויה להיות דומה בשוקי ההון ל-2019, או היפוכה? ולא פחות חשוב מזה – באיזו עוצמה? • מה יכול להשתבש בשוק המניות, ומה יכול לסייע לו להמשיך במסע העליות? • האם האג"ח הממשלתיות מסוגלות להמשיך ולעלות למרות התשואות לפדיון העלובות שלהן? • מהו אפיק ההשקעה המסוכן ביותר, מהן אסטרטגיות ההשקעה האפשריות, ומהן ההמלצות לשנת 2020?

2019 היא אחת השנים הטובות ביותר למשקיעים מאז המשבר הפיננסי של 2008 • כעת צופים המשקיעים לפחות להפחתת ריבית אחת נוספת בארה"ב עד אמצע 2020, וכמו כן הכלכלנים צופים גם שורה של הפחתות ריבית בכמה מהשווקים המתעוררים

בצמרת טבלת היקף הגיוסים ב-2019 בולטות דיסקונט חיתום, פועלים אי.בי.אי ולידר • מנתוני אפסילון חיתום עולה כי היקף העמלות ששולמו בגין הנפקות אג"ח ב-2019 הגיע ל-182 מיליון שקל

ההחלטה, המעוררת תרעומת בקרב פעילים בשוק, הסתתרה במסגרת הודעה שהתמקדה בהוזלת עמלות המסחר על אג"ח קצרות ומק"מים ב-25% • ברשימת התעריפים הוצנעה התייקרות עמלת המסחר באג"ח הארוכות – שהיקף המסחר בהן גדול פי כמה • לפי בדיקת "גלובס" מדובר בתוספת גבייה של כ-2 מיליון שקל לשנה

לצד השיאים בשווקים הגלובליים נרשמו עליות חדות גם במדדי המניות והאג"ח המרכזיים של ת"א • לאלה נלוו גיוסי הון גדולים יחסית והמשך שגשוג בשוק איגרות החוב הקונצרניות • בצד השלילי נמשכה הידלדלות המחזורים