בג"ץ

העותרות טוענות כי יש להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב ע"י ועדת מינויים מיוחדת, ולא ועדת איתור, באופן שנבחן רק המועמד שנבחר ע"י הממשלה • בחודש שעבר הוציא בג"ץ צו המורה לרה"מ לנמק מדוע בחירת נציב שירות המדינה לא תיעשה בהליך תחרותי, ונתניהו השיב כי החוק לא מחייב זאת • נציג הממשלה בדיון היום: "אין חובה להקים ועדת איתור לתפקיד" • העותרות: "הדרך למינוי ראוי היא הליך תחרותי"

על רקע ההחלטה להדיח את היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, יצאנו לבדוק כיצד נוצר מעמדה העוצמתי • המסקנה: מדובר בתוצר של תהליכים היסטוריים שראשיתם בקום המדינה והמשכם בכל התנגשות בין היועמ"ש לבין הממשלה • ומה יקרה אם בג"ץ יפסול את ההדחה?

התיקון, אותו מקדם משרד הדתות, קובע כי בסמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים - זאת בניגוד לפסיקת בג"ץ, לפיה הסמכות נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה, אלא אם מדובר בהשבת כספים ששולמו בין ההורים, או שיש הסכמה של שני בני הזוג • במקביל מקודמת הצעת חוק שתעניק לבתי הדין הרבניים סמכות בוררות בעניינים אזרחיים-כספיים

ביום שאחרי הודעתו הדרמטית של שר המשפטים יריב לוין על פתיחת מהלך רשמי להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, מומחים מעריכים כי סיכויי ההדחה נמוכים - אבל לא משוכנעים שבג"ץ יפסול אותה • על דבר אחד הם מסכימים: גם אם נתניהו יישאר מאחורי הקלעים, נוכחותו צובעת את כל ההליך בניגוד עניינים

הממשלה אישרה היום את הצעת אי-האמון ביועמ"שית, וכעת המהלך להדחתה יוצא לדרך • מה צריך לקרות כדי שהמהלך יצליח, האם בג"ץ צפוי להתערב, ואיך המהלך צפוי להשפיע על משפטו של ראש הממשלה? • גלובס עושה סדר

פסיקת בג"ץ הבהירה כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ללא הסכמת ההורים • בתגובה הקואליציה מקדמת בהליך מזורז הצעת חוק בהובלת משרד הדתות להשיב את כוחם של בתי הדין • מומחים מזהירים מפני חידוש מרוץ הסמכויות ופגיעה בטובת הילד

אחרי שבית המשפט העליון התריע פעמיים שעורכי דין מפנים לפסקי דין שהומצאו ע"י בינה מלאכותית, בלשכת עורכי הדין מתכוונים להחמיר את האכיפה • ועדת האתיקה כבר פתחה בהליכים נגד שני עורכי דין

אחרי שמונה שנות עיכובים, הורה בשבוע שעבר בג"ץ על שינוי משמעותי בתקנות התכנון והבנייה, שמאפשר לעסקים לשנות את מטרת השימוש בעסק ללא צורך בהליך בירוקרטי ממושך ויקר • בעל עסק ביפו: "זה יחסוך עשרות אלפים, אבל עד שאני לא רואה את החותמת, אני לא חוגג"

ימים אחרי ששופטי העליון הזהירו את עורכי הדין מפני הגשת כתבי טענות הכוללים אסמכתאות בדויות שנוצרו ע"י בינה מלאכותית, בג"ץ דחה על הסף עתירה שבה נעשה שימוש פסול ב-AI • השופט סולברג: "גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה - לא לעולם חוסן"

בבורסה מגיבים למבצעי הקבלנים • בממשלה רוצים אחיזה בשירות הציבורי • וישראל לא צריכה מחלקה כמו של מאסק, רק ללכת על זה • זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השופטים קיבלו את העתירה שהגישו ארגוני נשים, אחרי שהממשלה הנוכחית מינתה אישה אחת בלבד למנכ"לית מתוך 18 מנכ"לים של משרדי ממשלה • השופט סולברג: "משרת אמון אינה מילת קסם שיש בה כדי להסיר מעל כתפי השר את עולה של חובת הציות לחוק"

אחרי שעורכת דין הפנתה את בג"ץ ל-36 פסקי דין מומצאים, שופטי העליון פרסמו פסק דין תקדימי המאפשר להשית סנקציות על שימוש פסול ב-AI, כולל סילוק תביעות על הסף והטלת הוצאות אישיות על עורכי הדין • בג"ץ איבד סבלנות אחרי שהתופעה התפשטה בבתי משפט נוספים • מומחה: "זו לא טעות טכנית אלא רשלנות חמורה"

התופעה המתרחבת של שימוש מצד עורכי דין בתוכנות בינה מלאכותית לצורך הכנת כתבי טענות והפניה לפסקי דין המתגלים כמומצאים, נתקלה לראשונה בביקורת חריפה מצד בית המשפט העליון • השופטת כנפי-שטייניץ: "מופע חריג בחומרתו" • בתיק הנוכחי, עורכת הדין שהפנתה ל-36 פסקי דין בדויים לא נענשה, כיוון שמדובר במקרה ראשון מסוגו

בג"ץ קיבל עתירות של ארבעה גברים נגד החלטות בתי הדין הרבניים • השופטות וילנר ורונן קבעו בדעת רוב כי "הלכת שרגאי" שקבע ביהמ"ש העליון בעבר - לפיה בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעות מזונות - היא מחייבת • השופט סולברג בדעת מיעוט הסכים שההלכה מחייבת את בתי הדין, אך פירש אותה באופן שונה

בג"ץ הוציא צו על-תנאי והורה לרה"מ בנימין נתניהו ולממשלה לנמק מדוע בחירת נציב שירות המדינה לא תיעשה בהליך תחרותי, ומדוע לא יגובש נוהל של קבע למינוי התפקיד • התשובה תוגש עד 26 בפברואר

המדינה הודיעה לבג"ץ על מתווה פרישה של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה שהשלימו 7 שנות כהונה • אסי מסינג ושני יועצים משפטיים נוספים יסיימו את תפקידם ב-1 באפריל 2025, וחמישה נוספים יעזבו לפי מתווה מדורג