תיקון 52 לחוק מיסוי מקרקעין קבע באופן מפורש מעמדם של המסייעים לעבירה על החוק
למפקח על רישום מקרקעין הסמכות לדון במסיג גבול ברכוש משותף, גם אם הוא רק שוכר בבניין
נוהג של שנים גובר על תקנון במקום שאין מתנגד לנוהג זה, אך די בדייר אחד המתנגד לכך והמעוניין כי התקנון יקויים ככתבו וכלשונו, בכדי לבטל את הנוהג
חלוקה רבת שנים של רכוש משותף בהסכמת השכנים יכולה ליצור זכות לשימוש יחודי
המשיבים, דיירים אחרים בבית המשותף, הגישו תביעה למפקח על בתים משותפים, המבקשת למנוע מהמערערים לפגוע ברכוש המשותף, ובכלל זאת למנוע מהם לעשות שימוש ייחודי בחצר הבית
מדיניות משפטית ראויה צריכה לעודד מצב, בו מצב קנייני ישקף מצב תכנוני תקין - וההפך
"מדובר בניסיון השתלטות של המשיבים על רכוש משותף תוך כוונה לבנות פרויקט בנייה אדיר, בלא שקיימת להם כל זכות לכך". כך קבע בית משפט השלום בת"א
מי שרוכש דירה בבניין תוך ידיעה על הסכמות בין שכנים, אינו יכול להתנער מהן
משהגיש בעל דירה בקשה להיתר להרחיב את דירתו - הביע דעתו כי הוא מבקש לפעול כך בפועל
שכן הבונה בקומה עליונה מעבר לקו הבניין מסיג את גבולו של השכן מלמטה
תקנות התכנון והבנייה אינן מחייבות, כי בקשה להיתר בבית משותף תהיה חתומה על-ידי הרוב הדרוש לפי חוק המקרקעין
הפרשנות הראויה שיהיה בה כדי לשקף את אומד דעת הצדדים החתומים על המסמך הידוע כ"תקנון מוסכם", צריכה לעלות בקנה אחד עם עקרונות של הגינות ושוויון
ויתור על זכות הנובעת מבעלות בדירה בבית משותף חייב להיות מפורש וידוע
מי שבעצמו הרחיב את דירתו, מנוע מלהתנגד כאשר שכנו בבית המשותף יבקש גם כן להרחיב את דירתו, לפי תוכנית בניין עיר שבתוקף
16.12.2001
בהרחבה אין צורך בחתימת הדיירים מכל חלקה
24.12.2000
27.12.1999
המפקח על הבניינים המשותפיםועד ביתחוק המקרקעיןחניהמשפט נדל"ןנדל"ן: התחדשות עירוניתנדל"ן: מיסוי ומשפטפינוי בינוירכוש משותףתמ"א 38