בנק ישראל

מנתוני בנק ישראל עולה כי ישראלים רבים מתעלמים מתקרת המשכנתה שקבע הבנק ולוקחים הלוואות משלימות כדי לקנות דירה • בין 2017 ל-2021, נטל הציבור הלוואות צרכניות בצמוד למשכנתה בהיקף של 4.4 מיליארד שקל • בבנק המרכזי מודים: "לתופעה זו יכולות להיות השפעות על יחס המינוף של נוטל המשכנתה, על רמת הסיכון של המשכנתה ועל חישוב משקל נכסי הסיכון של הבנק"

בין ינואר לספטמבר 2021 נפתחו קרוב ל-120 בקשות ע"י תאגידים בתחום הבנייה - כפול מהשנה שלפני כן • מהדוח עולה גם כי בענפי התיירות, המשקאות והמזון והמסחר הקמעונאי חלה ירידה בפתיחת תיקי חדלות פירעון בשנת 2021 לעומת שנת 2020, אז פרץ משבר הקורונה

20 שנה לאחר שקבע את טווח יעד האינפלציה השנתית על 1%–3%, בנק ישראל שוקל לשנות את המדיניות ואף פירסם קול קורא לציבור • למה השינוי מתרחש דווקא עכשיו? האם חריגה מהיעד מצדיקה שינוי ריבית? וממתי בכלל שואלים את הציבור? • גלובס עושה סדר

בינואר 2022 נלקחו כמעט 10 מיליארד שקל משכנתאות, אף עפ"י שהמשקיעים נטשו את השוק ברובם עקב העלאת מס הרכישה • ההערכה היא כי רוכשי הדירות בשוק החופשי ממשיכים בהסתערות על דירות

האינפלציה בארה"ב הגיעה ל-7.5% בינואר, קצב שיא שלא נראה מאז 1982, ומספקת תזכורת לצרכן האמריקאי במגרש המכוניות המשומשות, בסופרמרקט, בתחנת הדלק ומדליק נורות אזהרה עבור הפד • ומה בישראל? חבילת הצעדים לא צפויה למתן משמעותית את האינפלציה, ובבנק ישראל לא ממהרים להעלות ריבית גם במקרה של חריגה מהיעד

לאחר שנים רבות שבהן יעד האינפלציה לא השתנה בנק ישראל בוחן האם להשאיר את יעד יציבות המחירים בהגדרתו הנוכחית, או שרצוי לבצע בו התאמות • שיעור האינפלציה בישראל הסתכם בשנה האחרונה ב-2.8% - קרוב לגבול העליון של תחום היעד

כך עולה ממחקר של בנק ישראל, הבוחן את השפעת מתן האפשרות לכפות הסדר חוב על חברה "בסביבת חדלות פירעון" - גם אם לא הפרה את תנאי האג"ח • עוד נמצא, כי היכולת לכפות הסדר חוב מוקדם הובילה לכך שחברות בקשיים גייסו יותר הון ונערכו מראש

הממשלה צפויה להציג היום תוכנית לטיפול בהעלאות המחירים במשק, אך מדובר בטיפול לטווח הקצר • בגורמים המבניים של המשק, האחראים ליוקר המחיה, כבר החלו לטפל • השאלה מתי יראו התוצאות

בנק ישראל צירף לדוח היציבות החצי-שנתי שלו התייחסות ממוקדת לנכסי הקריפטו ולאיומים שהם מציבים על המערכת הבנקאית • חוסר ודאות לגבי פיקדונות הציבור וסיכוני סייבר הם רק חלק מהאתגרים • כיצד מתכוון הבנק להתמודד עימם?

לפי בנק ישראל, האשראי שהתרכז במידה רבה בענף הבינוי והנדל"ן, "מוגדר בדרך כלל כחוב נחות ובעל פוטנציאל לסיכוני הדבקה וקישוריות בין מלווים"

המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, מסביר בשיחה עם גלובס למה בבנק המרכזי לא חוששים מהתפרצות אינפלציה בישראל • "אפילו אם נראה מדדים שיביאו את האינפלציה מעל ליעד שלנו, אנחנו מעריכים שהיא תרד לכיוון אמצע היעד במחצית השנייה של 2022"

זאת לעומת היקף רכישות של כ-5 מיליארד דולר בממוצע בחודש אשתקד • סך יתרות המט"ח ירדו בינואר ב-4.2 מיליארד דולר, והסתכמו ב-208.7 מיליארד דולר • הירידות בשוקים הפיננסים עשו את העבודה עבור בנק ישראל

דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי של בנק ישראל מתריע: אם נכסי הקריפטו יהוו חלק משמעותי מהמערכת הפיננסית, תנודתיות זו יכולה להשפיע על יציבות המערכת באמצעות פגיעה במוסדות הפיננסיים או פגיעה בצריכה הפרטית

כשמביטים בכמות הכסף בישראל שרק גדלה וגדלה, אין זה מפתיע שישנה אינפלציה • האחריות להתמודדות מוטלת על בנק ישראל

המוטיבציה של רוכשי הדירות בשוק החופשי גבוהה יותר מאי פעם, למרות העלייה הנמשכת במחירים • סכום המשכנתה הממוצעת הגיע לשיא של כל הזמנים והמינוף גדל, ואת ההלוואה פורסים להרבה יותר שנים

המפקח יאיר אבידן קבע כי הרפורמה תיכנס לתוקפה ב-31 באוגוסט ופרסם כמה שינויים, בהן החרגת הלוואות קצרות מ-10 שנים "לכל מטרה" והלוואות ללא שעבוד הנכס • גם הלוואות לעובדי מדינה הוצאו מהרפורמה • עוד נקבע כי הבנקים יוכלו להכניס למשכנתאות הלוואות מט"ח או צמודות מט"ח בהיקף של עד 3%, ללא צורך לפנות אל הפיקוח • המהלך פורסם לראשונה בגלובס