כלכלת ישראל

אין זה פלא כי המושג "מדיניות כלכלית" התרוקן מכל תוכן בממשלה הזו

UBS: נתוני הצמיחה דווקא מפתיעים לטובה ■ פסגות: ניתוח הנתונים מראה שזו בעיה של שלוש חברות ולא של הכלכלה כולה

תחזית האוצר היא לצמיחה של 2.8% בכל 2016 ■ למ"ס: יצוא השירותים והסחורות צנח ב-12.9%, הצריכה הפרטית עלתה ב-4% ■ בתגובה, הדולר מזנק בכ-1% מול השקל

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, יניב חברון: היצוא הופך לדאגה המרכזית מבחינת בנק ישראל ■ ומה באשר להעלאת ריבית?

כלכלני לאומי על המתרחש בשוק המט"ח המקומי: "פוטנציאל הפיחות של השקל מוגבל" ■ "התנודות בשערו של השקל בעת האחרונה נבעו בעיקר מגורמים חיצוניים למשק הישראלי" ■ "המגמה החיובית בהשקעות הישירות הזרות בישראל צפויה" 

המדיניות הכלכלית מצטמצמת ביוקר המחיה והדיור ומתעלמת מאתגרי מאקרו

בנק ישראל החליט שלא להחליט ■ נתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית כדי לעודד את הפעילות הכלכלית בעוד שוקי הכסף והנדל"ן מחייבים העלאת ריבית, כך שתשקף טוב יותר את רמות הסיכון של הכלכלה

שבנק ישראל יירד מ"היעד". יש גם ירידות שטובות לנו

מתחילת השנה רשם המדד ירידה של 1% ■ ירידות בולטות נרשמו במחירי הירקות והפירות (3.9%), התחבורה (1%) והמזון (0.5%) ■ קצב עליית מדד מחירי הדירות ירד ל-7.2% בחישוב שנתי לעומת 8% ב-2015

מעמיק המשבר ביצוא הישראלי: הלמ"ס פרסמה היום כי יצוא הסחורות מישראל רשם צניחה של 14.1% ברבעון הראשון ■ זאת, בהמשך לירידה של 5.9% בחישוב שנתי באוקטובר-דצמבר 2015 ■  כתוצאה מהירידה ביצוא הגירעון המסחרי גדל ל-10.1 מיליארד שקל בענף הסחורות

מדוע פסקה הצמיחה? איפה נחפש את שורש הבעיה?

התחזית החצי-שנתית של ה-IMF: הצמיחה בישראל ב-2016 תהיה 2.8% וב-2017 - 3% ■ התחזית דומה לזו של בנק ישראל ■ ב-2021 ישראל תצמח ב-2.9% ■ ירידה בתחזית הצמיחה הגלובלית ■ זינוק חזוי לאיראן

המדד המשולב של ארגון המדינות המפותחות לפברואר מצביע על ירידה חדה יחסית בשיעור של 1.19% לעומת פברואר 2015 ■ משמעות הנתון השלילי היא צמיחה מתחת לקצב הנורמלי של המשק, או במקרה קיצוני יותר - מיתון

שר האוצר בכנס לשכת עורכי הדין מוריד את הכפפות ועונה לנגידת בנק ישראל, שיצאה נגד תכנית מחיר למשתכן שלו ■ כחלון: "לא העליתי מסים, הורדתי ב-7 מיליארד שקל מסים. היא טעתה"

מודי'ס: הכלכלה הישראלית חזקה מאוד, אך הסיכונים הגאופוליטיים ממשיכים להקרין באופן שלילי על הכלכלה ■ חוסר ההסכמה סביב מתווה הגז עלול להבריח משקיעים פוטנציאליים