מדיניות פיסקלית

חייבים להמשיך במדיניות פיסקאלית מרחיבה שתוביל לצמיחה ושיפור המשק • ניהול סיכונים נכון מחייב יעד גירעון של 4 עד 4.5 אחוז

פורום בין-משרדי קורא לממשלה לאמץ את המלצות ה־OECD ליציאה ממשבר הקורונה ולהציב יעדים חברתיים בחוק ההסדרים הקרוב כך שמנועי הצמיחה יתמקדו בשכבות החלשות • הכלכלנית הראשית באוצר תומכת במסקנות הפורום, אבל באגף התקציבים מסתייגים

לדברי המועמד ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס אלי הורביץ, ההבדל בין הכלכלנים בבנק ישראל לאוצר הוא העיתוי שבו הם רוצים להפעיל את הריסון • הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "אין מנוס מהעלאת מסים"

בבחירת הפתרונות הפיסקאליים לעידוד התעסוקה לאחר תקופת הסגרים, על קובעי המדיניות להעניק משקל ליתרון הפשטות ביישומם

המשבר הכלכלי בארה"ב, תוכניות הסיוע הגרנדיוזיות והרכב הסגל של הנשיא החדש – כל אלה מזכירים מאוד את תחילת הקדנציה של אובמה ב-2008, שהייתה בסימן גלי ההדף של משבר הסאב-פריים • אלא שנראה שהדייר החדש בבית הלבן מתכוון להיות נועז הרבה יותר

אין כל טעם לבצע הנשמה מלאכותית לחברות ותחומים שבלאו הכי נועדו לכיליון • אין כל טעם לתמוך בחברות שהקורונה רק האיצה את תהליך גסיסתן • לחברות אלו אין אפשרות לשרוד בעולם המשתנה ולכן, הממשלה אינה צריכה לתמוך בהן

הצעדים שראש הממשלה נוקט וגם אלו שהוא נמנע מלנקוט מעידים על אבדן דרך מדאיג • חלוקת שישה מיליארד שקל היא צעד רע והצמרת המקצועית מגלה מולו חולשה ואוזלת יד

ההיסטוריה מראה כי לאורך השנים התמודדה הממשלה עם משברים גדולים שלוו באבטלה גבוהה, מיתון ואינפלציה תלת-ספרתית • האירוע הנוכחי הוא כנראה הגדול ביותר שידעה ישראל, אבל היא נכנסת אליו עם חוסן כלכלי שלא היה לה בעבר • "גלובס" חוזר למשברים הגדולים ולתוכניות החילוץ המוצלחות

תוכנית מגירה? אין • תחזיות הצמיחה והאבטלה? לא רלוונטיות מאחר שלא חזו גל שני • המשק הגיע לנקודה שבה נדרשת הקמת ועדת מומחים או גוף-על לקביעת המדיניות הכלכלית • ב-1985 השיטה הזאת עבדה: תוכנית הייצוב הכלכלית שנוסחה בידי מומחים שמחוץ לאוצר הצילה את המשק

הכלי, ששמו Policy Priority Inference, ישמש ממשלות וקובעי מדיניות בפתרון בעיות כמו רעב, התחממות גלובלית, עוני ואי-שוויון מגדרי

זו שעת מבחן קריטית: מדיניות אחראית שיוביל שר האוצר החדש, גם אם יהיו בה מרכיבים שאינם פופולריים, היא בעלת חשיבות מכרעת לעתיד המשק הישראלי • השאלה המרכזית היא האם האילוצים הפוליטיים או האישיים יובילו אותנו למשבר כלכלי עם מחיר גבוה ומיותר

מה שנדרש הוא תמיכה דרמטית של המדינה בכלכלה, שתמנע מהמיתון להעמיק עוד יותר, תרכך את הפגיעה שלו, ותנסה להבטיח שהמיתון יימשך כמה שפחות

פול דונובן, הכלכלן הראשי של בנק UBS, אומר בראיון ל"גלובס" כי "רוב הנתונים הכלכליים מבוססים על סקרים, וצריך להיות אדם מאוד יוצא דופן כדי למלא סקר כשהכלכלה מושבתת" • בינתיים, ב-UBS ממליצים "ניטרלי" על שוק המניות הגלובלי ו"משקל עודף" על אג"ח חברות בדירוגים גבוהים

ישראל נכנסה למשבר הקורונה בתנאים תקציביים קשים -  הגירעון הצפוי עוד לפני האירוע הנוכחי עומד על כ-4% תוצר • בתנאים אלה, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי היא קשה ביותר מבחינה תקציבית • מספר צעדים ועקרונות פשוטים יכולים להתוות את שיטת הפעולה הנכונה

הצוללת |

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר • כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך • האזינו

מבקרי פעולות הממשלה לטיפול במשבר מבקשים לשפוך כסף ציבורי רב על הציבור בתוך זמן קצר • אבל לפזרנות של הממשלה יש מחיר כבד, לא רק על משלמי המסים בעתיד אלא גם על הצמיחה הכלכלית ואפילו על היציאה מהמיתון