פגיעה מתוכנית

לבעלי המקרקעין מתבררת עובדת שינוי הייעוד רק כאשר ננקטים הליכי ההפקעה, ואז טוענות כנגדם רשויות התכנון, כי החמיצו את המועד

הכרזה על קרקע כחקלאית אינה מזכה בפיצוי לפי סעיף 197 כשלעצמה, אולם, יש לראותה כחלק מהליך תכנוני, אשר בסופו אישור תוכנית המייעדת את הקרקע לחקלאות

ראוי לתקן את סעיף 197 ולהוסיף גורמי פגיעה - הקלות ושימושים חורגים, הכרזה על עתיקות, הקפאת קרקע, הפקדת תוכנית והכרזה על קרקע חקלאית

בהיעדר מחלוקת על זכות התביעה, זכאי התובע כי ימונה שמאי מכריע בעניינו - מבלי להמתין לבירורן של תביעות שנויות במחלוקת

מחקר שנערך ע"י השמאי הממשלתי הראשי קובע, כי הרעש הנגרם מתחבורה בכבישים עירוניים מקטין את ערך הדירות בבנייה רווייה בממוצע בכ-0.95% לדציבל אחד בטווח הרעש שבין 48 דציבלים עד 75 דציבלים; בבנייה הכפרית הרעש פוגע עוד יותר

נבחרי הציבור ושלוחיו חייבים לבדוק את השלכות פגיעתה של תוכנית ומקור המימון לפיצויים בגינה, ואולי יבוא יום ומי שהיה אמור לבדוק ולא בדק יידרש ליתן על כך את הדין, ולא רק הציבור יישא במחדלו

מסר מנכ"ל הרשות, גבי אופיר; "התביעות בעיקר בשל אובדן עתידי של ערך בתי מגורים באיזור השדה"

הצעה לחלוקת נטל נזקי תוכנית פוגעת בתיקון חקיקה: להקצות 70% מהיטל ההשבחה לטובת פיצוי לפי 197

אי צירוף משפה לתביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה לא יאפשר פתיחת ההליך מחדש

פסק הדין של השופטת מוסיה ארד אינו עונה על כל הסוגיות המסובכות של כתבי שיפוי, בעיקר משום שברוב המקרים מגישי תוכנית הם יזמים פרטיים

הגישה התומכת באי חבות במס על הפיצויים המתקבלים מכוח סעיף 197 דוגלת בדעה, שהנכס עצמו נשאר בידי מקבל הפיצויים, והפיצוי הוא אך ורק בגין ירידת ערכו

העירייה נאלצה לחשוף דו"חות שעלולות לחשוף אותה לתביעות לפי 197

נטילת זכויות מבעל הקרקע מקומה בחוק מיסוי מקרקעין, בעוד שירידת ערך מקומה בפקודת מס הכנסה

על פי הדו"ח, דיירים משכונת גבעת מרדכי יקבלו בממוצע כ-22 אלף דולר ובשכונת בית הכרם יקבלו פיצוי בגובה כ-50 אלף דולר בממוצע. את התושבים ייצגו משרדי עוה"ד חגי סיטון, יוסי ארנון, יורם בר סלע ואחיקם סטולר

ועדת הערר קובעת: לתסקיר השפעה על הסביבה אין "השפעה" על היות המקרקעין "גובלים"

מתעוררת השאלה: מהו המקור למיסוי הפיצוי המתקבל, האם מכוח מיסוי רווח הון על פי פקודת מס הכנסה, או מכוח חוק מיסוי מקרקעין?