שמאות מקרקעין

השמאי ירמיהו אלוני מונה לקבוע שווי קרקע שתרכוש עיריית פתח תקווה. הוא לא גילה לה, שיש לו קשרים עם בא כוחה של בעלת הקרקע, ושלו עצמו יש מקרקעין דומים באותה עיר. התוצאה: ביהמ"ש פסל את החלטתו

ירמיהו אלוני קבע כי על עיריית פ"ת לפצות בעלת קרקע ב-776 אלף דולר; הסתיר קשר עם עוה"ד של התובעת

בפסק דין קבע ביהמ"ש כי אחד העדים, השמאי דן אורמן, ערך שומה מבלי שביקר בנכס ותוך עניין אישי בו; כעת מבקש אורמן בצעד נדיר סעד הצהרתי כי ההיפך הוא הנכון

אין להסתפק רק בבדיקות קנייניות ותכנוניות, אלא יש לפנות לייעוץ ובדיקה מקדמית ע"י שמאי שיסייע בבדיקת היבטי התכנון והרישוי, וכן לאמוד את המהות הכלכלית של העיסקה

הגיעה העת גם לתיקון חקיקה המאפשר הקצאת קרקע לצרכי ציבור, תוך "פיצוי" הבעלים בזכויות בנייה המהוות למעשה פיצוי כספי להקצאה מעבר ל-40%

לפי הערכות שמאי, דירה במרכז ת"א ששווייה 500 אלף דולר תסבול ירידת ערך של 25% לאחר הקמת אנטנה סלולרית בקרבתה, והתביעות בדרך * עם זאת, נכון לעכשיו יש צורך באישור שר הפנים כדי להגיש תביעה

השמאי, שלא היה ברשימת שמאי הבנק שתבע אותו על רשלנות, לא יכול היה לצפות שהבנק יסתמך על חוות דעתו, אלא שיבדוק אותה באמצעות אנשי אמונו מתוך הרשימה

השופטת: השומה של פרימו סבירה למועד בו ניתנה, ומה גם שהחלטות הבנק לא הושפעו כלל מהשומה

שווי חניה תת קרקעית - 20 אלף דולר * שווי מ"ר מחסן בחניון נאמד ב-1,000 דולר

כאשר מתרחשת הפקעת קרקע, בין אם לצרכי בטחון ובין לצרכים אחרים, מסרב המינהל לשלם פיצוי כלשהו בגין הקרקע ה"זמנית", אף אם זו מוחזקת ע"י היישוב עשרות שנים

שופטי בג"צ, במסגרת עתירת ההתנתקות, שללו את קדושת "היעילות המנהלית", ועל כן יש לבחון מחדש את כל "הסדרי הסיכון", ובעיקר את התשלומים לוועדות המקומיות ולמינהל

גלנצר הגיש הודעת צד ג' נגד חברת הביטוח איילון, שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית, למרות שהסתיימה תקופת הביטוח הנקובה בפוליסה

וירניק מנמק את בקשתו בכך שחג הפסח חל בתקופת המבצע

ביהמ"ש קבע, כי סימה בן-דוד ערכה את חוות דעתה באופן לא מקצועי וקבעה שווי לא סביר לדירה