שמאות מקרקעין

תגובה למאמרו של שמאי המקרקעין ניקי פרימו בעניין "שיטת המקפצה"

מקובל להניח, כי סיכוני הבנקים המסחריים במתן אשראי עיסקי גבוהים בהרבה מסיכוני הבנקים למשכנתאות, אולם כיום, כאשר מדובר באשראי כנגד נכסי מקרקעין, התמונה מתהפכת

פס"ד חדש הפך הלכות בנוגע לשווייה של קרקע בייעוד דרך ובנוגע לחישוב הפרשי הצמדה וריבית

גם בבית המשפט העליון חלוקות הדעות: עריכת שומה אחת הכוללת את כל התוכניות ("מקפצה"), או עריכת שומה לגבי כל תוכנית בנפרד ("גישת המדרגות"); לשון החוק והצדק החברתי מובילים לבחירה בשיטה הראשונה

יש לבצע שתי פעולות: זיהוי השווי העסקי הנובע מפעילות המרכז המסחרי, והוספת ההפרש בין שווי המקרקעין גרידא ושווי המקרקעין כחלק מה"עסק החי"

במינהל סבורים, כי הפחתת דמי ההיתר ל-31% תשאיר את סך התשלומים דומה. המציאות מפתיעה: בכל המקרים בהם יהיה היטל ההשבחה נמוך מ-78.4% מדמי ההיתר הכוללים מע"מ - ירוויחו החוכרים משיטת החישוב החדשה

מחיר המכירה גבוה בדר"כ מהיוון דמי השכירות העתידיים, ומוביל למסקנה כי צפויה עליית מחירים

אין סוף למחלוקות, ולמשל: האם לחשב את שווי זכויות הבנייה ב"מצב קודם" עפ"י השיעור המירבי המותר להפקעה ללא פיצוי, או עפ"י השטחים המיועדים להפקעה עפ"י תב"ע במצב קודם?

בשאלת השווי הבסיסי של הנכס לתאריך הקובע, השמאי נדרש לעיתים קרובות לשחזר את רמת המחירים שהיתה לפני עשור או שני עשורים

יש להפסיק להתייחס לתושבי השכונות המיועדות לפינוי כאל מחזיקים בקרקע מול הריבון, ולהתייחס אליהם כאל בעלי זכויות

ההגיון העומד מאחורי תשלום מיסים וההיטלים במועד מכירת הזכויות הינו הגיון בריא של סגירת חשבון, ואילו ההגיון העומד מאחורי תשלום דמי ההיתר נובע מנקודת מבטו של "בעל הבית"

מדובר בפסק דין חריג, בו ביטל בית המשפט המחוזי החלטה של ועדת הערר לתכנון ובנייה בירושלים

הפשרה בין עיריית ת"א לעזריאלי בנוגע מגדל המרובע מעוררת שאלות

ל"שטח דירה" הגדרות שונות בגופי שלטון ובתקנות שונות שאינן חופפות זו את זו, ומאחר שהמציאות אינה "מספיק" מסובכת, התפתחה פסיקה ענפה בנושא

כשמצוין בשומה כי שטח הדירה ברוטו הוא 120 מ"ר, האם הכוונה גם לשטח היחסי בלובי הבניין, או רק להוספת השטח היחסי של חדר המדרגות?

בתי המשפט המחוזיים עשו מלאכתם קלה באמצם שיעור ריבית דולרית של 11%, שנקבע בשנות ה-50, הגורם כיום להתעשרות בלתי מוצדקת של הבעלים ממנו מופקעים המקרקעין, על חשבון קופת המדינה