ב-23 במרץ, נערך עימי ראיון בגלובס TV, תחת הכותרת: נהמת דובים או געיית שוורים, בתקופה שבה רוב הכלכלנים הבכירים בעולם טענו בלהט כי הרע מכל עוד לפנינו ומדד ת"א 25 נע סביב 650 נקודות. למרות הנבואות הקודרות והנתונים הלא מחמיאים שזרמו מכל עבר אמרתי שאנו נמצאים על בסיס טוב להשקעה בשוק.
עם יד על הלב לא ציפיתי לזינוק כה מסחרר תוך פרק זמן כה קצר, במיוחד לנוכח העובדה כי בנתוני הבסיס של הכלכלה המקומית לא חל כל שינוי לטובה, אולי אפילו חלה הרעה נוספת.
אמת, אפשר להיצמד לדברים הידועים שנידושו כבר - הבורסות בכל העולם התאוששו. הכלכלה הישראלית הגיעה למשבר במצב מצוין ועל כן תצא ממנו מהר מאד ועוד כהנה וכהנה.
יותר מסוכן ויותר מפסיד מ-2008
אלא שבי המציאות הנוכחית מעוררת חשש. מרבית העליות לא נבעו מכניסה מסיבית של משקיעים זרים או של הציבור הרחב, אלא מפעילות ענפה של שחקני המעוף ופעילות מסיבית של קופות הגמל הפנסיה והקרנות.
השחקנים בענף שסבל מתשואות שליליות בשיא המשבר ועמד על סף תביעות ייצוגיות של הגברת כהן מחדרה, שבסך הכל ביקשה לעצמה השקעה סולידית והיועץ אמר לה שאג"ח קונצרני זו השקעה סולידית, זיהו הזדמנות פז להחזיר לעצמם את ההפסדים.
לי נדמה שמנהלי התיקים הולכים על כל הקופה מתוך רצון למחוק מהר ככל האפשר את התשואות השליליות מ-2008 ללא קשר לסיכונים, לכלכלה ולביצועי החברות. אי אפשר להסביר את הנתון (המדהים) ולפיו - אחוזי ההחזקה במניות של הקופות והקרנות הגיעו לשיא.
כמדומני שנתון זה חייב להדליק נורה אדומה אצל זוהר גושן ואנשיו. הלוואי ואתבדה, ונתוני המשק הישראלי מכאן ואילך רק ישתפרו וילכו. ואולם, אם חלילה וחס יסתבר שהמשבר אינו מאחורינו והמיתון ממשיך ומעמיק, עלולה הבורסה לספוג זעזוע כבד ועקב החזקות השיא של הקופות במניות יספגו לקוחותיהם, במיוחד הגברת כהן, תשואות שליליות חדות אף יותר מבשנת 2008.
אייל דשא והדשא בחו"ל
אחת הכותרות שצדה את העין בסוף השבוע שעבר הייתה אזהרתו של אייל דשא, סמנכ"ל הכספים של טבע ואחד מאנשי המקצוע המוערכים ביותר בישראל בתחומו, כי שקל חזק ייאלץ את טבע להעביר קווי ייצור מישראל לחו"ל.
טבע להזכירכם, מייצרת בחו"ל את רוב מרכולתה, אולם גם המעט שנותר כאן מעסיק כ-6000 עובדים. עצוב היה לקרוא את תגובת ועד העובדים בטבע שתיאר את דבריו של דשא "קשקוש".
בוועד העובדים שאבו עידוד כה רב מהצלחתו של עיני, עד כי שכחו שטבע אינה שייכת למגזר הציבורי ואינה חברת החשמל. יהיו מניעי הציונות של אלי הורביץ חזקים וכנים ככל שיהיו, בסופו של דבר ההחלטה תהיה עסקית.
אם תבחר טבע להשאיר את קווי היצור בישראל, לא יהיה זה בזכות וועד העובדים אלא בזכות העובדה שאלי הורביץ, איתן ורטהיימר וחבריהם יצליחו להסביר לנתניהו, שטייניץ ופישר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי על מדינת ישראל לבחור בין כלכלת ייצוא מספקת מקומות עבודה לבין כלכלה חופשית המייבאת הון זר, מייצרת אבטלה וגורמת לצמצום קווי ייצור והעברת פסי ייצור לחו"ל.
אייל דשא לא לבד. גם במוטורולה דברו על כך. חברות רבות כבר עשו זאת. בחברות שבהן ביקרתי לאחרונה ראיתי תוכניות מוכנות להעתקת מפעלים להודו, מזרח אירופה ואפילו לארה"ב, תכניות שהוקפאו בעקבות התערבות בנק ישראל.
מנכ"לי החברות הודו בפה מלא כי התחזקות השקל לרמות שהגיע אליהן ב-2008 תוציא באופן ודאי תכניות אלה מהמגירה.
ראוי שוועד העובדים בטבע ובמפעלים אחרים, ירתום את נציגיו בראשות עופר עיני למאמצי ההסברה של המנכ"לים. קרקס האנליזות של הבנקים הזרים מבהיר מעל לכל ספק כי הקווים האדומים של בנק ישראל בעניין חוסנו של השקל יעמדו למבחן בקרוב, ואפילו בקרוב מאד.
יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס. לקשר עימו יש לכתוב למייל rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע, בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.