מה ימדוד את המדד החברתי?

העולם עסוק בשנים האחרונות בניסיונות לרתום כלים פיננסים מגוונים להשגת יעדים חברתיים לפעמים בהצלחה שמזכה בפרס נובל כמו מיקרו פייננס בבאנגלדש ולפעמים עם הצלחה חברתית אבל עם מחיר פיננסי כבד כמו המקרה של דיור בר-השגה בארה"ב ומשבר הסאב-פריים.

אם אנחנו רוצים לשדרג את העשייה החברתית במדינת ישראל ואת העילות המגזר השלישי, אנחנו חייבים לשדרג את הכלים הפיננסים העומדים לרשות הפעילות. המגזין אקונומיסט (אוגוסט 12) פרסם מאמר ארוך על הפעילויות באנגליה ובארה"ב בתחום החדשנות החברתית.

נראה (לגאוות האקונומיסט) שדווקא האנגלים הם שמובילים בזירת הפיתוח והחדשנות הזו. מעבר לכלים הפיננסים החדשניים שמשמשים בעולם לקידום הנושא מושם דגש במאמר על המדידה, אולם נראה שאין עדיין תשובה טובה לשאלה איך מודדים נכון ערכים חברתיים.

לא קל לייצר מדד הוליסטי רחב שייתן מידע ברור על העשייה החברתית של הממשלה, אבל תחשבו על זה שלא קל גם למדוד את התוצר הלאומי הגולמי ובכל זאת הוא נותן תמונה די ברורה לגבי העשייה הכלכלית במשק. ובהינתן שכל התשתית לחישוב הכלכלי קיימת האם לא ניתן להפיק מהמנגנון עוד מדד אחד - מדד העשייה החברתית.

ככל שחלקים נרחבים יותר משירותי הרווחה, הבריאות, התעסוקה וכו' מועברים לתפעול המגזר העסקי והחברתי הצורך במדידה מתחזק, הן מדידה נקודתית של תפוקה ויעילות המשרד הממשלתי האחראי והן תפוקה ויעילות של המנגנון בכללותו. אם פונקצית המטרה העומדת לנגד עינינו הינה להביא את איכות החיים בארץ למקסימום הניתן, בכל נקודת זמן, עבור מרבית התושבים אנחנו חייבים לאמץ שיטות מדידה יותר ברורות של הקצאת המשאבים וניצולם.

החשיבה שמה שלא נמדד לא נחשב ובוודאי לא משתפר הביאה את העולם העסקי להמציא את קונספט DBL ראשי תיבות של: Double Bottom Line לעשייה החברתית במקביל לדיווח השוטף המקובל על העשייה העסקית שלו. אם תחשבו על זה זהו קונספט מתאים מאין כמוהו למגזר הראשון, למגזר הממשלתי האחראי הן לפן החברתי והן לפן הכלכלי של חיינו. כשהממשלה מחלקת תמיכות לעמותות, איך היא מעריכה את תפוקתן? איך היא נותנת לנו האזרחים דין וחשבון על הישגיה?

לא פשוט יהיה למדוד את העשייה החברתית הקולקטיבית הן מכיוון שישנם בעשייה החברתית היבטים איכותיים בנוסף להיבטים הכמותיים והן מכיוון שבעצם הקביעה מה למדוד יש אמירה פוליטית- קל אולי לתת משקל לתעסוקה ולמספר המשפחות שיצאו ממעגל העוני אבל האם מספיק לספור כמה אנשים עם מוגבלויות מקבלים שירותים ממשרד הרווחה או שצריך לשקלל גם את איכות הטיפול שניתן.

האם מספיק לספור כמה סרטים ישראלים חדשים נתמכו על-ידי משרד המדע התרבות והספורט או שחשוב לבחון האם לאורך זמן ניתן ייצוג שווה לכל המגזרים באוכלוסיה - נשים, ערבים, מזרחיים וכו'.

כשמשרד התמ"ת מחליט לתמרץ העברת מפעלים לפריפריה, האם המטרה החברתית היא יצירת אלפי מקומות עבודה בשכר מינימום? בהינתן דוח בנק ישראל שפורסם השנה ולפיו 60% מהעניים במדינת ישראל עובדים אולי המטרה החברתית שצריכה להימדד הינה מספר מקומות העבודה הנוצרים בזכות התמריץ הממשלתי המאפשרים למועסקים לצאת ממעגל העוני.

אין לי ספק כי עצם הדיון הציבורי ובניית המדד יתרמו לכיול נכון יותר של העשייה החברתית הן של המדינה והן של המגזר השלישי. גם במדידת התמ"ג נעשים לפרקים עדכונים ושינויים של שיטת המדידה ולכן גם אם בשלבים הראשונים המדד לא יהיה מושלם עדיין יהיה בוא ערך.

כיום אין תמריץ ממשי לממשלה לשפר את העשייה החברתית יש רק תמריץ של מראית-עין, תמריץ לייצר מעט אירועים עם הד תקשורתי גדול, אירועים שיזכרו ביום הדין בו הבוחרים הולכים לקלפי. האם לא יהיה יעיל יותר ונכון יותר לחייב את הממשלה לפתח מדד רלוונטי ? האם לא הגיע הזמן שכמו שהתמ"ג מבטא את העשייה הכלכלית, יהיה מדד נוסף - "מדד עשייה חברתית"?