לא רק דחיית המשכנתה: לבנק ישראל יש עוד כלים אפקטיביים לסייע לציבור

הנגיד והמפקח על הבנקים צריכים לבטל את עמלת הפירעון המוקדם על המשכנתאות, ולסייע למי שנטלו אותן למחזר את החוב שלהם • כך הרגולטור יעודד אותם לפרוס מחדש את החוב, ויקטין את הצורך בפלסטר הדחייה שרק מגלגל את הבעיה לפתחה של 2021 • המדריך המעשי לכיס שלנו

בנק ישראל מציע כלים אפקטיביים לסיוע / עיצוב: אפרת לוי, גלובס
בנק ישראל מציע כלים אפקטיביים לסיוע / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

אנו שמחים להציג בפניכם את מדריך הצרכנות הפיננסית החדש של "גלובס": "האותיות הקטנות - מדריך מעשי לכיס שלכם". המדריך יעסוק השבוע בהיבטים שונים הנוגעים לכיס שלנו בראי מגפת הקורונה: הלוואות, ביטוחים, משכנתא ופנסיה. האותיות הקטנות הוא מדור חדש שימשיך ללוות אותנו בהמשך בשורה של סוגיות, לאו דווקא כאלו שקשורות באופן ישיר לימי קורונה.

במסגרת המדור ננסה לספק לקוראינו מידע וכלים בגובה העיניים אודות מוצרים ותהליכים שהם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו (ובעיקר מהכיס שלנו). המדור יעסוק במגוון רחב של סוגיות צרכניות וכספיות וישאף להנגיש את המשמעויות ולספק עצות פרקטיות.

חשוב לזכור שמאפייני ההשקעה והחיסכון של כל אחד מאיתנו שונים בתכלית ומושפעים מסוגיות שונות כמו גיל, מצב משפחתי, גובה ההכנסה ועוד, לכן רצוי להיעזר באנשי מקצוע רלוונטיים ובכל מקרה אין לראות באמור במדור זה כהמלצת השקעה. ואחרי הכול, אנו חותרים לכך שתוכלו להבין את המציאות טוב יותר, ולבחור טוב יותר ולדעת לשאול את השאלות הנכונות עבורכם. קריאה מועילה.

רוצים להפנות אלינו שאלה? מוזמנים לפנות במייל otyot-ktanot@globes.co.il

בתחילת החודש הכריז בנק ישראל על צעד תקדימי של הדפסת מיליארדי שקלים לצורך רכישת חובות של החברות הגדולות במשק. הרציונל של הצעד הזה, שעורר ביקורות רבות, הוא לסייע לתאגידים הגדולים להמשיך ללוות אשראי בריבית נמוכה ואף למחזר את החובות הקיימים שלהם, ובכך לשפר את מצבם התזרימי בתקופה הקרובה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

לא עברו ימים רבים מאז השיק הבנק המרכזי את התוכנית ההיסטורית, והנה לאחרונה אישר המפקח על הבנקים יאיר אבידן מתווה שלפיו משקי הבית יוכלו לדחות את תשלומי המשכנתה שלהם עד סוף 2020 ואף יותר מכך. כלומר, כמעט שנה שלמה שבה משקי הבית לא ישלמו לבנקים את החזרי החוב.

המשפט השחוק ביותר בעולם הפיננסים אומר שאין ארוחות חינם, ובטח לא כשמדובר בבנקים. במקרה של דחיית תשלומי המשכנתה באופן מלא - כל תשלומי הריבית שלא שילמנו במהלך שנת הדחייה יתווספו ליתרת החוב שלנו, מה שיביא לכך שבסופו של דבר נשלם יותר ריביות לבנקים, ולאחר תקופת הדחייה ההחזר החודשי שלנו יגדל (ראו הגרפים וההסבר).

בעצם, כשבנק ישראל מפרסם מתווה לדחיית תשלומי המשכנתה, הוא מקבל שקט לכמה חודשים בתמורה להגדלת החובות של הציבור בעתיד - הקלה בהווה על חשבון העתיד. נדמה שהכלל המנחה בבנק ישראל הוא לגלגל את תפוח האדמה הלוהט לינואר 2021 כי עד אז יהיה בסדר, אבל אם גם אז המשק עדיין לא יחזור למסלול? האם נדחה שוב את התשלומים? נגדיל עוד את החוב? את ההחזרים החודשיים?

דחיית תשלומים פוגעת גם בצד המלווה - הכנסות הבנקים בשנה הקרובה יצנחו. הצד השני של המטבע הוא שהם לא צריכים בתקופה הרגישה הזאת לפנות משפחות מהבתים, ובנוסף גם מגדילים את יתרת האשראי שלהם בעתיד. בתנאים הנוכחיים, קשה להאמין שזו עסקה שהם ידחו.

חשוב להדגיש: אפשרות הדחייה נחוצה. בהחלט יכול להיות שבמקרים שבהם משק הבית איבד לחלוטין את הפרנסה שלו, מדובר בפתרון הכרחי וחשוב. זה נכון גם במקרים אחרים, אבל האם זו צריכה להיות התשובה היחידה והעיקרית של בנק ישראל, בהנחה שהם באמת רוצים לסייע למשקי הבית? כנראה שלא. האם מדובר בפתרון הטוב ביותר למשק בית שחווה ירידה של 20%-30% בהכנסות, וכעת תשלומי המשכנתה מכבידים עליו? כנראה שלא.

לבטל את הגורם המעכב במיחזור המשכנתה

אז מה הפתרון? בואו נחזור רגע לבנק ישראל שמדפיס מיליארדי שקלים במדפסת הכסף המיוחדת שלו. הצעד הזה מעורר שאלה אחת גדולה: מדוע כשמדובר בקונצרנים הגדולים בנק ישראל מדפיס כסף ומסייע להם באופן מלאכותי להחליף את ההלוואות היקרות בהלוואות זולות יותר, אך כשמדובר במשקי הבית הפתרון הוא פלסטר של דחיית הבעיה? מדוע בנק ישראל מציג שני פתרונות שונים בתכלית לאותה בעיה כמעט?

נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון והמפקח על הבנקים יאיר אבידן צריכים לסייע ולעודד את הציבור הישראלי למחזר את החוב, ליהנות מהריביות הנמוכות ובעיקר להתאים את גובה ההחזר החודשי למציאות החדשה. מה זה אומר למחזר? להחליף משכנתה יקרה שנלקחה בעבר ב-5%, ולקחת אותה מחדש היום בכ-3% לדוגמה. ברור שצעד כזה יסייע לשפר את מצב הלווים.

כדי לעשות את זה, ירון יכול להוציא כבר מחר הוראת שעה ולבטל לחלוטין (או לקצץ דרמטית) את עמלת הפירעון המוקדם במשכנתאות (בסלנג המוכר: קנסות יציאה). העמלה הזאת, שנחיצותה מוטלת בספק גם בימי שגרה, מהווה בהרבה מקרים גורם מעכב למיחזורי המשכנתה - מיחזורים שיכולים לשפר בצורה משמעותית את מצבם התזרימי של משקי הבית. לא על ידי פלסטר של דחיית ההלוואה, אלא על ידי פריסה מחדש של החוב, ניצול הריבית הנמוכה והורדה דרמטית של ההחזר החודשי או של עלויות החוב.

הבנקים יתלוננו, אבל זו טעות

אם נמשיך את הדוגמה הגרפית שהבאנו כאן, בהנחה שאין עמלות פירעון מוקדם, משק בית יוכל למחזר את המשכנתה שלו ולהוריד את ההחזר החודשי בכ-800-1,000 שקל. זאת מבלי לפגוע באיכות ההלוואה, ובעלות הכוללת של הריבית. במקרים אחרים תהיה אולי ירידה חדה יותר.

עבור הבנקים מדובר כמובן באובדן הכנסות, והם יטענו שהם תמחרו את ההלוואות בצורה מסוימת בידיעה שהעמלה קיימת. אבל המציאות החדשה צריכה להביא את הבנקים לתמוך בביטול/הפחתת העמלה - כיוון שזה יפחית מעט את הסיכון לגל מימושים של דירות בעתיד. וגם לזה יש עלויות כספיות וציבוריות.

צעד כזה גם ייצור אפקט תדמיתי, יעורר את הציבור, ויתמרץ אותו לקחת אחריות ולחפש דרכים לשפר את מצבו מול הבנקים. בבנק ישראל לבטח יודעים שהתשובה לבעיה שיצרה הקורונה בשוק המשכנתאות לא מסתכמת רק בדחייה של הבעיה. הם יודעים שמתישהו ינואר 2021 יגיע, ולא בטוח שהשמיים יהיו ורודים יותר.

הם יודעים גם שעומדים לרשותם כלים נוספים שאפשר להפעיל כדי לשפר באמת את מצבם של משקי הבית. השאלה היא עד כמה הם יכולים להיות יצירתיים לטובת הציבור.

הכותב הוא מתכנן פיננסי ויועץ משכנתאות. מחבר הספר "ככה לוקחים משכנתא"

צרו איתנו קשר *5988