ההצבעה כבר בעיצומה, מיליונים כבר השתתפו בה, ודונלד טראמפ עדיין ממתין לחדשות טובות. כל כך ממתין עד שייצר אותן. הוא הודיע בציוץ לילה (שעון וושינגטון), כי הפופולריות שלו גאתה לשיעור של 53%, ו"השנה הבאה תהיה טובה מתמיד".
רק סקר פומבי אחד הראה 53%. זה היה ב-23 בספטמבר, והסקר הזה דיבר על מצביעים לבנים בלבד. כמעט 30% מן המצביעים בארה"ב אינם לבנים. מדד סקרי הפופולריות של https://fivethirtyeight.com, אתר המתמחה בסטטיסטיקה של פוליטיקה ושל ספורט, מראה שרק 43.6% סומכים את ידיהם על התנהלותו הנשיא.
יום א' הנחיל לנשיא עוד חדשות רעות. סקר נחשב של 'וושינגטון פוסט' ושל רשת אי.בי.סי העמיד את ג'ו ביידן ביתרון של 12% על פני טראמפ. הסקר הזה בא בעקבות שורת סקרים, שהעניקו לביידן יתרון של 10 עד 16 אחוז.
אין זאת אומרת שהסקרים מתקבלים ללא ערעור. השבועון הבריטי 'אקונומיסט' מעריך שרוב הסקרים לוקים בהפרזת יתרון. תומכי מועמד, שהחדשות אינן מיטיבות אתו, נוטים להימנע מלהרים את הטלפון כאשר סוקרים מתקשרים איתם. הימנעותם גורעת מן המועמד שלהם בערך שני אחוזים. אבל גם אם נגלח שני אחוזים, טראמפ עדיין מפגר הרחק מאחור.
טראמפ בדרך לפלורידה, ביידן בדרך לאוהיו
ההפרש הארצי אינו משקף את מה שמתרחש במדינות אינדיבידואליות. סקר חדש מפלורידה מראה שוויון בין טראמפ לביידן; סקר מפנסילבניה מראה הפרש של ששה אחוזים. פירושו של דבר שלנשיא יש לפחות סיכוי מסוים לסגור את הפער במדינות קריטיות, גם אם הפער הארצי יישאר לרעתו.
אין זה מקרה שטראמפ יוצא היום לפלורידה, רבת-האלקטורים ביותר (29 מתוך 538) בין המדינות המתנדנדות. פנסילבניה (20 אלקטורים) ומישיגן (16) אמנם מתנדנדות קצת פחות, אבל נמצאות בהישג ידו של טראמפ. הקרב על השלוש הנ"ל עשוי להכריע את גורל הבחירות.
ביידן עצמו יוצא היום לאוהיו (18 אלקטורים), שאינה נוטה להצביע בעד מועמדים דמוקרטיים, אבל הסקרים מראים שהפער בה הצטמצם מאוד. חובבי טריוויה יתעניינו אולי לדעת, שאף רפובליקאי מעולם לא נעשה נשיא בלי תמיכת אוהיו.
למה צריך רוב בסנאט
האמריקאים יבחרו גם קונגרס חדש. הדמוקרטים, השולטים בבית הנבחרים, מקווים שיוכלו לזכות גם ברוב בסנאט. אם מישהו זקוק לתזכורת על חיוניותו של רוב כזה, היא ניתנת היום ממש.
בוועדת המשפטים של הסנאט נפתח אחר הצהריים (שעון ישראל) השימוע על מינויה של שופטת עליונה חדשה, איימי קוני בארט. אישור מינויה יטה את בית המשפט ימינה, אולי יותר מאשר בכל זמן אחר ב-80 השנה האחרונות. עצם השימוע, בסמיכות זמנים כזאת לבחירות, לא היה מתאפשר בהיעדר רוב רפובליקאי. אישור מינויה מובטח.
ניצחון בשני בתי הקונגרס לצד ניצחון בבחירות לנשיאות ינחיל לדמוקרטים עמדת בכורה שלא זכו בה מאז 2008. קרב אדירים ניטש אפוא על הסנאט, ש-31 ממאה מושביו עומדים לבחירה. כרגיל במקרים כאלה, על רובם בעצם אין קרב, וניצחונם של המכהנים כמעט מובטח. אבל הואיל ולרפובליקאים יש רוב קטן, רק שלושה מושבים, תספיק תנודה קלה יחסית כדי לסיים אותו.
מה קרה למפלגת העשירים?
במהלך סוף השבוע התחזק הרושם שהרוב הזה עומד בסכנה. מועמד דמוקרטי לא סביר במדינה לא סבירה הצליח לגייס ברבעון האחרון את הסכום הגדול ביותר של מועמד כלשהו לסנאט אי פעם: 57 מיליון דולר.
זה קרה בדרום קרוליינה, מדינה עם מסורת ארוכה של אפליה גזעית ושל פוליטיקה ימנית. מייצג אותה בסנאט זה 18 שנה בעל ברית קרוב של הנשיא, לינדזי גרהם, שהוא גם יושב ראש ועדת המשפטים של הסנאט. הטוען למושבו הוא שחור, האיימה הריסון, עורך דין בן 44, עסקן מפלגתי שמעולם לא נבחר לשום כהונה.
הכסף המגיע אל קופתו מכל חלקי אמריקה מאפשר לו לנהל מערכת-בחירות גדולת ממדים, ולהפגין נוכחות בחלקים של המדינה, שאליהם דמוקרטים בדרך כלל אינם טורחים להגיע.
גרהם התחנן לפני שבועיים כמעט בדמעות שרפובליקאים יתרמו למסע הבחירות שלו. "הם הורגים אותי עם כסף", הוא אמר בראיון ברשת פוקס.
"הורגים אותנו עם כסף", יכול להיות עכשיו המוטו של הנשיא ושל מפלגתו. מפלגת העשירים הקלאסית לא מצליחה לפתוח ארנקים. אין זאת אומרת שהכסף יענה את הכול, אבל סביר להניח שהוא בוודאי יענה חלק נכבד.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny