הזעם של הצעירים והנשים יצר הזדמנות

על אף פערי השכר מול גברים ועל אף העובדה שבמרבית משקי הבית לא הן מקבלות את ההחלטות הפיננסיות, יש נשים שמחזיקות בהון עצמי לא מבוטל, וכשהן משקיעות הן עושות זאת באופן זהיר ומחושב • המדריך למשקיע, פרויקט מיוחד

נשים בבורסה
נשים בבורסה

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

המשקיעים הצעירים שפלשו לוול סטריט הם לא הקהל היחיד שפועל יותר בשוק ההון בתקופת הקורונה. גם קהל הנשים המשקיעות גדל השנה באופן מובהק. לכאורה, מדובר בשתי אוכלוסיות שקשה לקשר ביניהן. הצעירים הם בעלי הון זעום יחסית, הם פזיזים, הרפתקניים וחסרי פחד. הנשים, לעומת זאת, על אף פערי השכר מול גברים ועל אף העובדה שבמרבית משקי הבית לא הן מקבלות את ההחלטות הפיננסיות, הן מחזיקות בהון עצמי לא מבוטל, וכשהן משקיעות הן עושות זאת באופן זהיר ומחושב.

אבל יש לקהלים האלה לא מעט מן המשותף. הם מלאי כעסים נגד העולם הפיננסי המסורתי. הם חוששים ונרתעות מפני מפגש איתו. ויש להם סיבה טובה: במרבית המקרים הגופים הפיננסים לא סופרים אותם, מתנשאים ומזלזלים בכסף שלהם.

הם סובלים מאוד מההיבטים הכלכליים של מגפת הקורונה - לצעירים היא עצרה את החיים בקו הזינוק, במקום בו מסתכלים לעתיד וכרגע לא רואים שם כלום; הקורונה גם לא עשתה טוב לנשים. הילדים נמצאים בבית, ומי מטפלות בילדים? את התשובה לשאלה הזו אנחנו יודעות ויודעים. כל זה הביא לתסכול ויחד עם הרבה זמן פנוי, לתובנות דומות ושונות בקרב שני הקהלים הללו - שהתנקזו לפעילות בשוק ההון, שהיה המקום היחיד בעולם שהמשיך להתנהג כאילו אין מגפה בחוץ.

הצעירים/ות ראו בשוק ההון זירה מושלמת למרידה באליטה השמנה והמתנשאת, שמזלזלת בהם ולא רואה כיצד הם נשחקים עד דק. הנשים ראו הזדמנות ויציבות. הן הבינו שבשוק ההון אפשר לעשות כסף ולהגדיל את ההון. ואין שם מנהל, שיגיד לך לארוז את התיק וללכת הביתה. אז הנשים רוצות להשקיע והצעירים/ות רוצים להטריל. אבל המהלך לא היה מתרחש אם לא היה מעורב בו גורם אנושי. ב-Reddit נוצר השיח שאפשר לגולשים הצעירים להפוך מגיימרים לשורטיסטים מתוחכמים, ולנשים לצבור בטחון שאפשר להן להמשיך להשקיע.

אני רואה את התופעה גם בקהילת "עוברות ושוות". בקהילה חברות 32 אלף נשים, שמוצאות בה מרחב תומך המאפשר להן לדבר על כסף בגובה העיניים, להתייעץ, ללמוד ולהעז לנסות.

אז מה הפשט? השורה התחתונה היא שהגורם שיבדל את פלטפורמות הפינטק הדיגיטליות מהבנקאות ובתי ההשקעות המסורתיים הוא לא רק הטכנולוגיה ולא רק המיצוב, עיצוב המוצר, השיווק ואפילו לא השפה הא-מגדרית.

בסופו של יום הלקוחות זקוקים למרחב בטוח לתחושה שלהם. למקום להתייעץ בו ולהחליף דעות. גופים פיננסים שלא ישכילו לראות את השינוי, שלא יבינו שהם צריכים לפתוח את הדלת, להקשיב ולדבר בגובה העיניים עם קהל הלקוחות, יגלו שהוא מצא בית אחר. 

הכותבת היא מנהלת ומייסדת משותפת של קהילת עוברות ושוות