הכתבה מטעם לבנת פורן
זה קרה ביום בהיר אחד, שהפך קודר: עברתם תאונת עבודה. האמת היא שזה יכול לקרות לכל אחד ולכל אחת, בשלבים שונים בחיים. התאונות עלולות להתרחש בתפקידים בעלי סיכון מוגבר (למשל, ענף הבנייה), אבל גם למנהלים ולבעלי מקצועות חופשיים שלכאורה אינם נחשבים למסוכנים: הייטקיסטים, רופאים, עורכי דין וכן הלאה.
בשנה נתונה ידועים עשרות הרוגים ומאות נפגעים כתוצאה מתאונות עבודה, חלקם זוכים לכותרות בתקשורת, אלא שהמספרים ה"אמיתיים" גבוהים פי כמה. נפגעי עבודה רבים אינם מוכרים ככאלה ולכן לא מקבלים את מלוא הזכויות שמגיעות להם. אחרים מבינים את היקף הפגיעה רק שנים לאחריה, כאשר הבעיה מחמירה, וזה לעיתים עלול להיות מאוחר מדי.
מתגברים על חוסר המודעות
המכשול העיקרי הוא שרבים פשוט לא יודעים מה מגיע להם ובאילו תנאים. "יש הסבורים שאם הם עברו פגיעה קטנה וחולפת, לכאורה, לא כדאי להם להתאמץ להגיש תביעה", מסבירה אילנה בריסקמן, מומחית זכויות רפואיות בחברת לבנת פורן. "מדובר בטעות, מכיוון שהמצב הבריאותי לאחר תאונות עבודה עלול להחמיר עם הזמן. לרוב המוסד לביטוח לאומי מגדיר טווח של שנה מיום הפגיעה להגשת התביעה הראשונית. אם הזמן חלף, הוא עלול לדחות את התביעה או לפגוע במאפייני הפיצוי ו/או הקצבה שתינתן".
כך לדוגמה מספרת בריקמן כי "פנה אלינו לקוח שעובד במפעל ייצור במרכז הארץ, אשר נפגע בגבו כתוצאה מהרמת משא כבד. מס' חודשים לאחר הפגיעה החמיר מצבו והתפתחה לו פגיעה נוירולוגית משנית. הלקוח הוכר כנפגע עבודה, קיבל אחוזי נכות וכיום מקבל קצבה חודשית לצמיתות, נציין כי לאחר התייצבות מצבו הרפואי שב למקום עבודתו".
"חלק מהאנשים חוששים להגיש תביעה כדי לא לקלקל את יחסיהם עם המעסיק, לפגוע בו או להציג עצמם באופן שלילי. בפועל התביעה אינה מול המעסיק או מקום העבודה כלל אלא מול המוסד לביטוח לאומי", היא מוסיפה.
נפגעתם? השאלה עד כמה
התהליך מול הביטוח הלאומי נעשה בכמה שלבים. בראשון, שלב ההכרה, בוחנים האם אכן מדובר בתאונת עבודה כהגדרתה. לאחר הגשת התיק הרפואי לביטוח לאומי עם תיאור הפגיעה והכרת הפגיעה כתאונה, מתקיימת ועדה רפואית בה בוחנים את היקף הפגיעה ומגדירים אחוזי נכות. את התביעה ניתן להגיש בכל גיל, אפילו לאחר היציאה לפנסיה, ואת הקצבה ניתן לקבל גם כן בגילים אלו, גם אם חזרת לעבודה וגם אם לא.
בריקסמן מציינת כי הזכויות שניתן לקבל רחבות יותר ממה שרבים בציבור הרחב חושבים. "נפגעים רבים סבורים שהפיצוי המגיע להם לאחר פגיעה בעבודה מסתכם בימי מחלה, וחלקם אפילו משתמשים בימי המחלה שנצברו לזכותם. אלא שהביטוח לאומי הוא שאמור לשלם את ימי הפגיעה האלו, כל עוד התאונה הוכרה והאדם הנפגע נשאר בביתו עד שלושה חודשים לאחר הפגיעה".
עוד היא מדגישה כי "כאשר נגרם נזק כתוצאה מהתאונה, שלב ההכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה חשוב ביותר ורצוי לבצעו בסמוך לקרות התאונה. כמו כן חשוב לעמוד בפני הוועדה הרפואית, גם אם בנקודת הזמן הנוכחית האדם אינו צפוי לקבל אחוזי נכות כלשהם - אם מצבו יחמיר בעתיד הוא יוכל לטעון להחמרת מצב ולקבל כתוצאה מכך פיצויים משמעותיים, מה שבלתי אפשרי כאשר הפגיעה לא הוכרה ככזאת ולא נקבעה בגינה נכות".
הדרך לקבלת הזכויות לא חייבת להיות ארוכה
גובה הקצבאות נקבע באופן אישי ומושפע מהיקף הפגיעה ומהכנסות המבוטח, החל ממענק חד פעמי ועד לקצבה הניתנת לכל החיים. השכר הרלוונטי לעניין הוא השכר הקובע, כלומר, סך ההכנסות של המבוטח מעבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, בלי קשר לשאלה באיזו משרה נגרמה הפגיעה. לדברי בריקסמן, "גם אנשים שמתפקדים וחזרו לעבוד, אפילו באופן מלא, עשויים לקבל זכויות שונות: דמי הפגיעה, שיקום מטעם הביטוח הלאומי, החזר הוצאות בגין טיפולים ועוד. ישנן תקנות מיוחדות שעשויות להקנות זכויות נוספות או להגדיל את אחוזי הנכות".
בחברת לבנת פורן, מדגישים שמשך זמן טיפול בתביעות בעולם התאונות עשוי להימשך פרק זמן קצר יחסית - כל עוד יש תיעוד מסודר של נסיבות הפגיעה והנזק שנגרם. לכן חשוב לא להתעלם מהפגיעה אלא להקפיד לאסוף כמה שיותר מסמכים ואישורים רפואיים לאורך הדרך. "מדובר בהליך רפואי מיסודו, ולא משפטי. לוועדה הרפואית ניגשים עם חוות דעת מטעם רופאי החברה, ואין צורך בעורך דין כדי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי", אומרת בריסקמן. "חשוב לקבל ליווי במשך כל התהליך, לרבות בירור נסיבות הפגיעה, הפנייה לבדיקות לצורך איסוף המסמכים הרפואיים הדרושים, חוות דעת מרופאים מומחים, הגשת התביעה בפועל והתנהלות בירוקרטית לאחר קליטתה. כך תוכלו להתמקד בהבראה מהפגיעה, תוך קבלת זכאות כספית שעשויה להקל מאוד על ההתמודדות היום-יומית", היא מסכמת.
לבחינת מימוש זכויות רפואיות הקליקו כאן>>
*המידע בכתבה אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה או הוראה או עצה, ואין בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר. הכתוב במאמר אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת.
כתבות
ני"ע
