מנהל רשות המסים על הוראת השעה של מס הרכישה: "מעריכים שהיא תוארך בסוף"

"חלק ניכר באמת מחוק התקציב המדינה המוצע מבוסס על צעדי מיסוי, ומבחינתי כמנהל רשות המסים זו הזדמנות להוביל רפורמות אמיתיות שצריך לעשות, והרבה פעמים אפשר לעשות אותן רק כשיש משבר. בחוק התקציב יש את הדברים המיידיים של הקפאת מדרגות המס והקפאת נקודות זיכוי, אבל מצד שני אנחנו מביאים פה צעדים קבועים שהופכים את המיסוי ליותר שוויוני במדינת ישראל, ונוגעים במקומות האפלים יותר. החקיקה של הרווחים הכלואים ופרק שלם של מיסוי שכמעט כולו בנושא של צעדי מלחמה בהון השחור יכולים להכניס מיליארדים למדינה", כך אמר אמש (ב') מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים. היום מתקיים החלק המרכזי של הוועידה. 

בפאנל, שכותרתו "מאיפה הכסף, הרגולציה הכלכלית על במה אחת", בהנחיית סגן עורכת גלובס, דרור מרמור, השתתפו גם מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר ויו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר.

● ועידת ישראל לעסקים | נגיד בנק ישראל: "להוריד את הריבית כרגע זה כמו לכבות שריפה עם דלק" 
● ועידת ישראל לעסקים | יו"ר בנק הפועלים: "נדרשת חשיבה מחודשת על עקרונות ומדדים כלכליים שבעבר קיבלנו כמובנים מאליהם" 

רגע לפני שהתייצב בוועדת הכספים כדי להלחם על שינויי החקיקה, הסביר אהרונוביץ'  כי הגם שהוא "לא מזלזל בדעות לכאן ולכאן" בנוגע לחקיקה המקודמת לשחרור רווחים כלואים בחברות ארנק וחברות מעטים, "מי שיש לו הרבה מאוד רווחים צבורים, זה לא נורא שיתחיל לשלם קצת יותר מס, וזה רק יעשה טוב למדינת ישראל ולכלכלה הישראלית".

תוכנית האוצר להטלת מס חדש על רווחים כלואים עוברת דרך מבנה משפטי סבוך ומורכב שגובש על ידי צוות בראשות מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, ונמצא בלב צעדי ההתכנסות שמתכננת הממשלה. באוצר צופים כי כבר ב-2025 היא תניב לקופת המדינה 10 מיליארד שקל - מעל רבע מסך הגזירות והקיצוצים בתקציב. וגם בשנים שלאחר מכן מדובר במיליארדים לא מבוטלים. התוכנית מנסה לגרום לחברות להוציא החוצה את הרווחים שהן צברו, ולשלם עליהם מס, במקום להשאיר אותם "כלואים" בתוך החברה. זאת, תוך ניסיון לא לפגוע בחברות שבאמת צריכות את הכסף לפעילות העסקית שלהן. מרגע שגובשה זוכה התוכנית להתנגדות עזה מצד הגופים העסקיים במשק והלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס).

אהרונוביץ' הסביר כי הגם שהחקיקה נוגעת למגזר מאוד קטן, קיימים לחצים אדירים לעצור אותה. "אלה צעדים לא פשוטים להעברה, כי אתה פוגע פה באוכלוסיות שנלחמות בזה ויש להן כוח, אבל בסוף אתה יכול לשנות פה את מציאות המיסוי. המגזר שזה נוגע בו עומד על לא יותר מ-20 אלף מתושבי מדינת ישראל שלפי החישובים שלנו נמצאים באחוזים למעלה - של האלפיון העליון של מדינת ישראל. בהם זה נוגע".

לשאלה מה יהיה עם מס הרכישה, אשר שיעוריו אמורים לרדת באופן אוטומטי בינואר 2025 מ-8% ו-10% ל-5%, במקרה שלא תחקק חקיקה המקבעת את שיעורי המס הקיימים, השיב אהרונוביץ' כי "זה נמצא בוועדת כספים ואנו מעריכים שבסופו של דבר זה יאושר לקראת סוף דצמבר".

"הכנסות המדינה השנה הפתיעו את כולנו"

אהרונוביץ' התייחס גם לעובדה כי למרות המלחמה, הכנסות המדינה ממסים בעשרת החודשים הראשונים של השנה עמדו על 375 מיליארד שקל - עליה של 4% משנה שעברה. "בסופו של דבר, זה הפתיע את כולנו. אומנם הרבעון הראשון היה סוג של בק פייר אחרי מה שהיה ברבעון האחרון של 2023, באמת התחלנו את 2024 עם גידול של 17% יותר מהיעד שהיה לרבעון הראשון, ולהפתעתנו זה המשיך", אמר אהרונוביץ' והוסיף כי "צריך להגיד שאת הרבעון כרגע קשה עוד לנתח כי דצמבר הוא תמיד חודש מבלבל ויש את הנושא של ייבוא מכוניות וכו', אבל כרגע נראה שנגמור בסופו של דבר נומינלית בגביה יותר גבוהה ממה שהיה ב-2022, ובטח יותר מ-2023 - שבגלל המלחמה גבינו 406 מיליארד שקל. השנה כנראה נגיע לכ-430 מיליארד שקל.

 שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי כהן

"כמובן שזה הרבה יותר נמוך ממה שהיה צפוי אלמלא הייתה מלחמה, אבל מצד שני זה מראה שכן יש פעילות במשק. אני חושב שכולנו היינו מתארים תסריט אחר, אם היינו מדמינים מראש מלחמה של שנה ומשהו. אז לגמור את השנה הזו סה"כ עם גביה שהיא טובה - זה טוב וזה אומר שכלכלת ישראל היא כלכלה חזקה".

אהרונוביץ' התייחס גם לתוכנית "חשבוניות לישראל" שחייבה החל ממאי השנה עסקים לדווח על כל עסקה מעל 5,000 שקל בזמן אמת לרשות המסים וציין כי "זה הביא בין 3 ל-4 מיליארד שקל על הפעלה של חצי שנה, אז אנחנו מצפים שזה - כמובן ביחד עם עוד צעדים שאנו עושים נגד ההון השחור - יביא לגביה של יותר כסף בשנים הקרובות. אז סה"כ מבחינת הגביה אנחנו במקום טוב והלוואי שהיינו במקום יותר טוב".

הייזלר: "באופן אישי רציתי לראות את ביטול משרדי ממשלה

הייזלר התייחס לגזירות על ציבור העובדים בתקציב ואמר כי "אי אפשר לומר שהתקציב הזה הוא רק על האדם העובד. כמו ששי (אהרונוביץ' - א. ל.ו) גם ציין יש לנו הרבה מהלכים על ההון השחור, יש לנו מהלכים על הסיפור הזה של מסים שלא מגיעים לקופת המדינה, אותם רווחים מחולקים שעלו לכותרות, ומבחינתנו זו בשורה מאוד גדולה. רבע מהתקציב הוא נושא הרווחים הלא מחולקים".

יחד עם זאת, הוסיף הייזלר כי הוא "מאוכזב מאוד שחלק ממקורות התקציב, בניגוד למה שהצגנו בממשלה, הלך באמת לאזורים של האדם העובד. אנחנו, כזכור הצענו בתקציב כמה מיליארדים על הסיפור של הקפאת הקצבאות, אבל בליל אישור הממשלה ההצעה הזו הומרה לביטוח לאומי. זה צעד שחשבנו שהוא לא נכון אבל כשאני אומר בסופו של דבר מה יותר חשוב, אז כן יותר חשוב שיהיה תקציב".

 שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר / צילום: יוסי כהן

הייזלר הוסיף כי יש עוד צעדים נוספים שהיה רוצה לראות בתקציב, בהם ביטול משרדי ממשלה. "באופן אישי רציתי לראות את ביטול המשרדים, ואנחנו עדיין עומדים על זה שיבוטלו המשרדים. כשאתה בא לציבור ומבקש כסף אז אתה צריך להראות שגם אתה מתאמץ".

לשאלת המנחה על התקוות של הציבור שדרך האוצר נצליח לראות יותר אוכלוסיות משתלבות גם במעגל העבודה וגם במעגל הביטחוני (גיוס חרדים), השיב הייזלר: "אני עדיין מקווה וחושב שאנחנו נצליח לעשות גם בנושא הזה שינוי. אמרתי את זה יותר מפעם אחת - הנושא של שילוב יותר ויותר אוכלוסיות בין אם בשוק העבודה ובין אם בנשיאה בנטל הצבאי הוא בנפשי - אני חושב שזה קודם כל עניין מוסרי ממדרגה ראשונה וליקוי מאורות של כל מי שלא עושה את זה.

"ראיתם את העמדה של הכלכלן הראשי שאם רק עשרת אלפים בני ישיבות יקחו מחזור אחד של גיוס מדברים על 6.5 מיליארד שקל בתועלת משקית, ואם תכפיל את זה בכל בני הישיבות זה להכפיל פי 6 ו-7. הדרך שלנו להפחית את יחס חוב-תוצר זה להגדיל את התוצר וחייבים שעוד ועוד אוכלוסיות ייכנסו למעגל העבודה. אנחנו נתאמץ לכיוון הזה ונעשה כל שביכולתנו שזה יקרה. להגיד לך שהצלחתי כרגע בתוך התקציב להביא את זה? לא הצלחתי, אבל נמשיך להתאמץ".

זינגר: הממשלה גייסה השנה פי כמה ממה שהיא מגייסת בשנה רגילה

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, התייחס למצב שוק ההון בתקופת המלחמה ואמר כי "שוק ההון תפקד בצורה נפלאה. לא היו לנו קטסטרופות בשנה האחרונה, לא היו נפילות יוצאות דופן, לא היה איזה אירוע של משיכות של קרנות או נפילות חדות בשווקים. אולי ביום הראשון בשבועות הראשונים של המלחמה גם נפילות סבירות יחסית לסיטואציה שבה היינו. מבחינה פונקציונלית שוק ההון תפקד בצורה מלאה, הבורסה עבדה יום יום לא נסגרה ליום אחד, היו מתקפות או ניסיונות לכל מיני מתקפות סייבר ואחרות והן לא פגעו בתפקוד של שוק ההון בשום שלב, בטח לא פגיעות מהותיות".

עוד הוסיף זינגר כי "בסוף הבורסה גם הצליחה לספק את צורכי השוק גם של השוק הפרטי, אבל גם את הצרכים המאוד לא פשוטים של הממשלה. הממשלה גייסה בשוק ההון בשנה האחרונה סכומים של פי כמה ממה שהיא מגייסת בשנה רגילה ושוק ההון עמד בזה בצורה מלאה. שוק ההון הצליח אפילו לצמוח ולפרוח בשנה שהיא אולי השנה הכי קשה שהייתה לנו בעשרות השנים האחרונות".

 ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

זינגר התייחס גם לשליטה של המוסדיים בשוק ההון וציין, כי "ערב חוק ההסדרים הייתה גם הצעת המחליטים להקים ועדה לבחינת ריכוזיות המוסדיים - אז קודם כל אני רוצה להגיד מה היא לא. הוועדה היא לא ועדה לחיוב המוסדיים להשקיע כספים בישראל, ואני יודע שהיו כל מיני פרסומים באזור או בכיוון הזה, אבל זה לא על השולחן וזו לא הייתה מטרת הוועדה הזאת. מה כן על סדר היום? שאלת ריכוז המוסדיים".

לדברי זינגר, "בסופו של דבר אנחנו בעולם שבו המוסדיים הופכים להיות הגופים החשובים ביותר במשק הישראלי, אבל הם גם הופכים להיות נורא גדולים. הגדילה שלהם מהירה יותר מהצמיחה של המשק. גם אם המשק יצמח בקצב של 4% או 5%, הגידול של הכספים של המוסדיים גבוה הרבה יותר. הפער הזה בין הגודל של המוסדיים לבין המשק הישראלי מייצר שורה של אתגרים מורכבים שאנחנו נצטרך להתמודד איתם. בעיני זו אחת השאלות המשמעותיות והחשובות ביותר שלנו בשוק ההון בשנים הקרובות".

זינגר הוסיף, כי לא מדובר בשאלה שצריכה להבחן על ידי רשות התחרות בלבד או רשות ניירות ערך, אלא מחייבת חשיבה רחבה יותר ו"זו בהחלט שאלה שאני חושב שנצטרך כל הרגולטורים הפיננסיים לעסוק בה בשנים הקרובות".

*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו-MSCI; ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.