סעודיה מוותרת על החלום של הגנה אמריקאית לטובת הסכם חדש

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● בגרמניה מעריכים: איראן מוכנה לדון בנשק האחרון שנשאר לה
● ראיון | "לפי חמאס, ככל שמתים יותר פלסטינים, כך הם מנצחים בקרב על הקהל"  

1דוח חדש חושף: כך השפיעה המלחמה על תעשיית הנשק בישראל 

דוח חדש של מכון המחקר הבינלאומי לשלום בסטוקהולם (SIPRI) מציב את ישראל במקום ה-8 בעולם מסך ההכנסות הכוללות בתחום מכירת הנשק, כך פורסם אתמול באתר The National. 

"יצרניות הנשק הגדולות במזרח התיכון שנכללו ברשימת 100 החברות המובילות, הגיעו להכנסות חסרות תקדים ב-2023, ונראה שהצמיחה צפויה להימשך", צוטט בכתבה דייגו דה סילבה, חוקר במכון SIPRI ואחד ממחברי הדוח.

"ההכנסות של חברות הנשק הישראליות עלו ב-15%, ל-13.6 מיליארד דולר בשנה שעברה, מה שמציב את המדינה במקום השמיני בעולם מבחינת הכנסות בתחום הנשק. נתח ההכנסות של ישראל ב-2023 עמד על כ-2.2% מסך ההכנסות הכולל שנרשם על ידי יצרניות נשק, ועמד על 632 מיליארד דולר - עלייה שנתית של 4.2%, לפי הדוח", נכתב. 

התעשיות הביטחוניות הישראליות מככבות ברשימה של המכון. "אלביט מערכות, המדורגת במקום ה-27, רשמה עלייה שנתית של 14% בהכנסות ל-5.4 מיליארד דולר, כ-900 מיליון דולר מהם מחוזים מקומיים", נכתב. "התעשייה האווירית, המדורגת במקום ה-34, דיווחה על שנת שיא, עם עלייה של 15% בהכנסות ל-4.5 מיליארד דולר", נכתב. "רפאל, המדורגת במקום ה-42, אמרה שההכנסות שלה גדלו ב-16% ל-3.7 מיליארד דולר, כאשר שתי החברות הגבירו את ייצור המערכות הצבאיות החדשות והנשק", נכתב.

מעבר להכנסות השיא שנרשמו בשנה שעברה, יצרניות הנשק הישראליות ממשיכות לחתום על חוזים בכמויות גדולות מבעבר, במיוחד לאור המלחמה הנמשכת בעזה.

חוץ מישראל, הכלכלה הגדולה בעולם ממשיכה לככב ברשימה. ארה"ב נותרה המדינה המובילה בעולם בייצור נשק. "עם 41 חברות שהניבו הכנסות של 317 מיליארד דולר בשנה שעברה, עלייה שנתית של 2.5 אחוזים".  ובין השכנות במזרח התיכון מופיעה ברשימה גם טורקיה. 

מתוך The National, מאת אלווין אל קברל. לקריאת הכתבה המלאה

2מיטוט חיזבאללה, הפסקת האש, ודונלד טראמפ: חמאס נותרה לבד במערכה

"חמאס האמין זמן רב שמלחמה רחבה במזרח התיכון תסייע לו להשיג ניצחון על ישראל. הפסקת האש עם חיזבאללה מוטטה את האסטרטגיה הזו, והוציאה מהתמונה את בעלי הברית החשובים ביותר של הארגון - איראן וחיזבאללה", כך נכתב בניו יורק טיימס.

"עוד לפני שהוכרזה הפסקת האש בלבנון, גורמים פלסטיניים ואמריקאים האמינו שההנהגה הפוליטית של חמאס מוכנה לנטוש את האסטרטגיה שנוסחה על ידי מנהיגו, יחיא סינוואר, שנהרג על ידי צה"ל - ולהגיע להסכם", נכתב.

"לאחר שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר סינוואר ניסה לגרור את ישראל למלחמה כוללת עם חיזבאללה ועם איראן. גורמים אמריקאים אמרו כי כל עוד האסטרטגיה הזו נראתה כבעלת סיכוי, סינוואר סיכל כל סיכוי להפסקת אש". עם מותו של סינוואר האסטרטגיה למלחמה כוללת נזנחה.

"המתקפה הישראלית נגד חיזבאללה, שהשמידה את ההנהגה ומאגרי הנשק, ולאחר מכן הסכם הפסקת האש, הותירו את חמאס בבידוד", נכתב. גם בחירתו של דונלד טראמפ לא תרמה לארגון הטרור, שהפך כעת מבודד מהתומכת הגדולה ביותר שלו. "איראן, שתומכת הן בחיזבאללה והן בחמאס נחושה להימנע מעימות ישיר עם ישראל, לפחות בשלב זה", נכתב. איראן החליטה לא להגיב לתקיפה הישראלית שפגעה במערכות ההגנה האוויריות שלה בייחוד לאחר ניצחונו של הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד טראמפ. "לאחר ניצחונו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, נראה כי האיראנים ויתרו על מתקפת תגמול", נכתב.

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ג'וליאן א. ברנס, אדם ראסגון, אהרון בוקסרמן ורונן ברגמן. לקריאת הכתבה המלאה

3האסטרטגיה הביטחונית של ערב הסעודית

"השאיפות האסטרטגיות של ערב הסעודית מכוונות לאחרונה למטרה ריאלית - הסכם לשיתוף-פעולה צבאי מצומצם עם ארה"ב", כך נכתב היום (ג') בניתוח של החוקר סעיד ריאן אמיר, ב-Eurasia Review.

"שינוי זה משקף את האינטראקציה המורכבת של מדינות האזור, שיקולים פנימיים ואינטרסים משתנים, בהם המלחמה בין ישראל לעזה משחקת תפקיד מרכזי", נכתב.

"החזון הראשוני של הנסיכות היה לייצר הסכם הגנה רחב עם ארה"ב. ההסכם המוצע היה מחייב את ארה"ב להגן על ערב הסעודית במקרה של תוקפנות זרה, באופן דומה להסכמים של המדינה המערבית עם יפן ודרום קוריאה.

"בתמורה, ערב הסעודית הייתה מנרמלת את יחסיה עם ישראל, צעד שהיה יכול לשנות את הגאו-פוליטיקה של המזרח התיכון", נכתב. התנאי של ריאד בהסכם היה שישראל תתחייב פומבית לפתרון שתי המדינות. "הצהרה כזו הייתה יכולה להספיק לנורמליזציה", נכתב.

אולם, המלחמה בישראל הציתה זעם ציבורי ברחבי המזרח התיכון, שמקשים על ריאד להגשים את החזון. לאור זאת, "הנסיך המלכותי מוחמד בן סלמן הצהיר כי נורמליזציה עם ישראל תלויה בצעדים מוחשיים להקמת מדינה פלסטינית", נכתב. "ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו עדיין מעוניין להשיג נורמליזציה עם ערב הסעודית, אך נתקל בהתנגדות מהקואליציה".

כישלון הסכם ההגנה ההדדי הוביל לניסוח חדש של הסכם פרגמטי בו יתקיים שיתוף-פעולה צבאי מצומצם יותר. "ההסכם החדש מדגיש את פעולות מעשיות, כולל תרגילים צבאיים משותפים כדי להתמודד עם איומים אזוריים משותפים כמו איראן. לצד השקעה בטכנולוגיית הגנה כמו חיזוק השותפויות בין חברות הביטחוניות של ארה"ב וערב הסעודית. וכן תמיכה בהגנה מפני טילים, ונוכחות אמריקאית מורחבת", נכתב. בניגוד להסכם ההגנה פורמלי, הסכם זה לא יחייב את ארה"ב להתערב צבאית בהגנת ערב הסעודית, אך יעמיק את קשרי הביטחון הדו-צדדיים.

נורמליזציה של ערב הסעודית עם ישראל תהיה תלויה בהכרה של ישראל במדינה פלסטינית. "העתיד של נורמליזציה סעודית-ישראלית יהיה תלוי בהתקדמות בהשגת פתרון לסוגיית פלסטין, שהיא מרכזית ליציבות האזור. לעת עתה, המיקוד של ריאד בשיתוף-פעולה צבאי פרגמטי מדגיש את רצונה לחזק את הגנתה תוך שמירה על מחויבותה המתמשכת למדינה פלסטינית. כפי שהנוף הגאו-פוליטי משתנה, הבחירות האסטרטגיות של ערב הסעודית יהיו בעלות תפקיד מפתח בעיצוב עתידו של המזרח התיכון, ומספקות הזדמנויות ואתגרים לשחקנים אזוריים וגלובליים", נכתב.

מתוך Eurasia Review, מאת סעיד ריאן אמיר. לקריאת הכתבה המלאה

4איך תקיפת המורדים הסורים קשורה למלחמה בישראל

"נסיגת כוחות חיזבאללה מסוריה לטובת הגבול עם ישראל הפכה את המשטר שלו לפגיע, מה שאיפשר את ההתקוממות מצד המורדים הסוריים", כך נכתב היום (ג') ב-The Media Line.

בשבוע שעבר, כוחות המורדים הסוריים התחילו מתקפת פתע נגד כוחות משטר אסד, והשתלטו על אזורים חשובים בחלב ובאידליב. "המתקפה מתרחשת על רקע הפסקת אש שברירית בין ישראל לחיזבאללה. הפסקת האש מאיימת על משטר אסד שנחלש בשנים האחרונות, עם הפחתת התמיכה מצד איראן וחיזבאללה", נכתב.

מומחים מציעים כי מועד התקיפה של כוחות המורדים קשור למיטוט חיזבאללה על ידי ישראל. "אף שישראל לא התערבה ישירות בסוריה, מומחים מציעים כי זמן המתקפה קשור להיחלשות היכולת של חיזבאללה בעקבות המלחמה עם ישראל", נכתב.

"ישראל שמרה על גישה זהירה כלפי ההתפתחויות בסוריה, כשהיא צופה במצב מבלי להתערב ישירות", נכתב. אברהם לוין, ממכון המחקר עלמא שעוסק באתגרים ביטחוניים בגבול ישראל-לבנון, התראיין ל-The Media Line והדגיש שלישראל אין צד בסכסוך הזה, ואת החשש בישראל שנשק כימי יפול לידיים של המורדים. "אם יסתבר שהמורדים עומדים להשתלט על מתקנים הקשורים לנשק הכימי של אסד, ייתכן שישראל תנקוט בפעולה," אמר לוין.

רוסיה, בעלת ברית מרכזית של אסד, הופתעה מהתקיפה אך מוגבלת בתגובתה בגלל המלחמה המתמשכת באוקראינה. "רוסיה הופתעה מהמתקפה של המורדים והתערבה בשלב מוקדם, אם כי בקנה מדה מוגבל יחסית", נכתב.

"למרות שההתפתחויות הנוכחיות בסוריה לא השפיעו ישירות על ישראל, הן נושאות עימן השלכות אזוריות רחבות יותר. היחלשות משטר אסד והדינמיקה המשתנה בקרב כוחות המורדים עשויים ליצור אתגרים חדשים עבור ישראל ובעלי בריתה. יחד עם זאת, האפשרות שנשק אסטרטגי ייפול לידיים הלא נכונות מדגישה את החשיבות של המשך עירנות ישראלית", נכתב. מומחים מדגישים כי על ישראל לעקוב אחר המצב מקרוב, תוך כדי שמירת איזון בין הצורך להתמודד עם איומים מידיים על ביטחונה לצד הסיכונים הכרוכים בסכסוך מורכב.

מתוך The Media Line, מאת נת'ן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה