בפאנל מיוחד שנערך בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, ערכה מנכ"לית Meta ישראל עדי סופר-תאני שיחה עם בכירי ההייטק הישראלי: חמוטל מרידור, נשיאה ומייסדת שותפה STEALTH, גיגי לוי וייס, שותף כללי בקרן הון סיכון NFX, מיקי חסלבסקי, מייסד ומנכ"ל ENSO, ועמית קריג, סגן נשיא בכיר ומנהל מרכז הפיתוח של Nvidia בישראל. הפאנל נערך תחת הכותרת "AI וההזדמנויות החדשות לאקוסיסטם הישראלי".
● ועידת ישראל לעסקים 2024 | מנכ"ל רשות החדשנות: "הנסיקה של ההייטק הישראלי בדרך"
● ועידת ישראל לעסקים 2024 | "AI זו ההמצאה האנושית האחרונה. הבאה תהיה של הטכנולוגיה"
● ועידת ישראל לעסקים 2024 | נשיא וויקס: "היינו החברה הראשונה בתחום שלנו שהטמיעה AI"
סופר-תאני: "אנחנו יושבים כאן היום והולכים לדבר על AI, אבל הכי חשוב שכולנו נבין - שאם נשב פה בפאנל בעוד כמה חודשים, חלק מהדברים שנדבר עליהם היום לא יהיו רלוונטיים, כי הקצב מטורף. הקצב של השנתיים האחרונות, זה משהו שלא ראיתי בחיים.
"לראיה, ניתן להסתכל על קצב אימוץ הטכנולוגיות בהיסטוריה של האנושות: רכב מסחרי ראשון - לקח 62 שנים עד ש-50 מיליון איש החזיקו ברכב פרטי. לרדיו לקח 68 שנים, לטלוויזיה 14, לאינטרנט ארבע, לאייפון קצת פחות משלוש שנים. ל-ChatGPT לקח חודשיים להגיע ל-100 מיליון משתמשים. זה מטורף. אני חושבת שכולם מבינים שזו המהפכה הטכנולוגית שתשפיע הכי הרבה על החיים של כולנו. יש היום מרוץ בין מדינות, ובסופו יהיו מדינות שיהיו מעצמות AI. ישראל חייבת להיות אחת מהן".
"בינה מלאכותית נמצאת בליבה של כל מה שאנחנו עושים. בינה מלאכותית היא שמשפרת את החוויה של אנשים בפלטפורמות של Meta, והיא זו שדואגת לספק תוצאות באופן עקבי למיליוני המפרסמים על גבי אותן פלטפורמות".
"ישראל היא מעצמת הייטק שיודעת לרוץ מהר, ובעשרות השנים האחרונות, בכל פעם שהייתה הזדמנות, בנינו סביבה אקוסיסטם שלם. לדוגמה, סייבר. במקרה של AI, נצטרך לוודא שיש פה את הכי טוב - משקיעים, מהנדסים, אקדמיה - שהחברות הבין־לאומיות יבססו פה מרכזי AI. במקביל, יש שנתיים מאוד קשות. הרפורמה המשפטית ואז ה-7 באוקטובר, שהשפיעו על ההייטק המקומי. מה שצריכים לעשות זה להבין איך מאיצים קצב כדי לנצח במרוץ".
סופר-תאני הפנתה שאלה לגיגי לוי: השקעת בעשרות חברות שהן AI בבסיס. על מה מדברים כשמדברים על AI, ולמה זה כל כך חשוב?
לוי: "בסוף כולם מכירים את הקסם שנקרא AI, זה רק השלב ההתחלתי. כדי שיקרה צריכות להיות שכבות שמייצרות אותו. בשכבה הכי בסיסית צריך מחשבים, מעבדים, כי הקסם לוקח כוח חישוב יותר מאפליקציות רגילות. שם יש את חברות השבבים - בעיקר אנבידיה, ששולטת ללא עוררין בייצור המעבדים ובדרך שהם מדברים אחד עם השני.
"בשלב השני, צריך דאטה סנטר, מרכזי מחשוב. לכאורה זה קל, אבל כוח המחשוב שונה וצריך הרבה יותר חשמל. צריך את הדלק של העולם הזה - הדאטה. נדרש המון מידע כדי לאמן את המודל. בלי המידע הזה, כל השאר לא שווה כלום. ב-AI בתעשיית המדיקל, ישראל במקום לא רע, כי קופות החולים עם מידע רפואי מסודר והן עובדות עם חברות. על כל זה יש את המודלים הבסיסיים, שהן כמו שפות התכנות בעבר. המודלים האלה מגיעים בחלקם מחברות שלוקחות כסף, וחלקם במודל של אופן סורס".
"למה משתמשים בזה? לשכבת האפליקציות. פה מדובר באפליקציות שההתנהלות שלהן שונה. יש שתי רמות - כאלה שעושות דבר אחד, ויש כאלה שעושות שורה של משימות לכיוון של השלמה אוטומטית של משימות. מאפשר לתת ל-AI משימה לעשות. לצד כל אלה, יש עוד דבר, והוא כל הכלים שצריך כדי להריץ. יש כלי devops, יש כלים למפתחים, ויש כלי סייבר. בסוף כל אלה, זה מאוד דומה לאיך שהיינו משתמשים בעבר בתוכנה רגילה, אבל מייצר משהו חזק בהרבה, מהפכה גדולה בהרבה. לדברים האלה יש יכולות שונות לחלוטין, עוד לפני שנכנסנו לעולם האוטונומיה המלאה".
"למה זה קריטי למדינה? העולם מתקדם למהפכות של פלטפורמה. כל מהפכה כזו מייצרת הזדמנויות מטורפות. הדבר השני - המהפכה הזאת כוללת את כל עתיד עולם הטכנולוגיה. אין פיתוח ביו שלא כולל AI. אם רוצים לפתח מערכת CRM חדשה, למשל, אי אפשר לחשוב על זה בלי לחשוב על איך זה עובד עם AI. זה לא עוד משהו שנעשה. כל מי שעושה משהו שלא AI - כנראה ייכשל".
"נוסף על כך, זה משפיע לחלוטין על כל המשרות בעולם ההייטק. כתיבת התוכנה עצמה משתנה. כל מי שהיום כותב קוד לאתרים, זה מקצוע שלא יהיה קיים. זה משנה את עולם התעסוקה וההשקעות, זה משפיע גם על השירותים לאזרח במדינה. והדבר האחרון - אם מישהו חושב שאין לזה השפעה חד־ערכית על העולם הצבאי, אני חייב להגיד שחלק גדול ממה שניאלץ להתמודד מולו בעתיד זה AI. זה לא רק משהו שנחמד שיהיה, אלא משהו שהוא בליבת קיומנו".
סופר-תאני הפנתה שאלה לחמוטל מרידור: אנחנו מבינים את גודל האירוע, איפה לישראל יש יתרון?
מרידור: "אם תחשבו על חיינו לפני הסמארטפון, היום, הכל שם: ארנק, לוח שנה, הדרך להקשיב למוסיקה, לקרוא ספרים, לתקשר. כל אחד מתחומי החיים שלנו הולכים להשתנות - בריאות, נסיעות, מדיה וכו'. גם בחיים הפרטיים וגם בעולם התעסוקה. אני חושבת שזו הזדמנות מטורפת. יש כמה חברות גדולות מובילות בעולם, אבל זה לא המקום שישראל צריכה להתחרות בו, אלא בעולם האפליקציות שמשתמשות בכל ה-AI הנהדר הזה. ישראלים מאוד טובים בלזהות בעיה ולרוץ עם הפתרון הכי מהר. עד היום, אין סטארט־אפ אחד גדול שעשה את זה. בשנים הקרובות, אנחנו נראה הרבה, ואני אופטימית שיהיו גם ישראלים".
"משהו שאנחנו לא זוכרים כי כולנו חיים בתוך הקלחת של עצמנו, אבל אם תחשבו על ילד בסיליקון ואלי, אחרי תואר במדעי המחשב, יש לו הזדמנויות וכסף, אבל החיים שלו הרבה יותר קלים. הישראלים יותר איתנים, לרבות היזמים והחברה, בטח בשנה האחרונה. זה משהו שכל סטארט־אפ נבנה ממנו. זו לא דרך קלה, יש מהמורות וקשיים, ויזם ישראלי יצליח יותר ופחות ייבהל".
"לגבי עולם הדאטה, שזה הדלק האמיתי של המהפכה - ישראלים הם אלופי דאטה, בייחוד בעולם הבריאות, אבל גם באופן כללי. אגיד גם שהרבה אנשים לא חושבים ככה על ישראל, אבל מעטים שמים לב שאנחנו מעל שנה במלחמה, וכל מי שהיה קרוב לאיך שצה"ל ומערכת הביטחון מתנהלים, יודע שיש הרבה אתיקה. אתיקה חייבת להיות חלק מ-AI. בהרבה מדינות בעולם, לא מבינים שלתת את הכלי הזה זה לתת הרבה כוח בידיים, ובעולם האתיקה, ואולי זה טוויסט לא צפוי בעלילה, לנו כישראלים יש הרבה מה לתת לעולם בנושא".
סופר-תאני הפנתה שאלה לעמית קריג: אנבידיה קנתה את מלאנוקס, ברכישה היסטורית של 6.9 מיליארד דולר. ספר לנו קצת על העסקה, ואיפה אנבידיה ומלאנוקס משפיעות על המהפכה.
קריג: "קודם כל, לגבי הקצב - הטכנולוגיה מאיצה, ואנחנו רואים גרף אקספוננציאלי. אנחנו בסדר, אבל צריכים להתאים את עצמנו לקצב הזה ואפילו להאיץ, אם אנחנו רוצים לפתוח פער".
"לגבי העסקה - היה לא קל בכלל להתמזג, כי זאת הייתה תקופת הקורונה, כשקשה להיפגש פנים אל פנים. התרבות של שתי החברות הייתה במהותה זהה, והובילה למיזוג מאוד מוצלח, שנחשב בוול סטריט למיזוג הכי טוב אי פעם".
סופר-תאני: מה צריך לקרות בעולם התשתיות בישראל כדי לאפשר תעשייה ואקוסיסטם שלם של AI?
קריג: "הבסיס קיים וזה צריך לעודד אותנו. זה ההון האנושי והתרבות המדהימה שתורמים להצלחה בהייטק. צריך יותר ויותר הון אנושי שזורם לכיוון התעשייה. זה לא מספיק, התעשייה מתחילה מבסיס טכנולוגי, שהיום הוא לוקה בחסר בישראל. לגבי תשתיות אנרגיה - כדי להקים דאטה סנטר היום, צריך עשרות ומאות מגה־וואטים שאין לנו. צריך להשקיע מהר מאוד בתשתיות האנרגיה, זו טכנולוגיה בפני עצמה. עדיף, כמובן, אנרגיה ירוקה. כל התשתית הזאת היא תשתית שאנחנו, כמקימי דאטה סנטר, רואים שחסרה".
לוי: "צריך להבין שדאטה סנטר אחד של AI, זה כמו חשמל לעיר שלמה חדשה. חברת חשמל לא מסוגלת היום לספק את זה".
קריג: "הפתרונות היום הם להשתמש ב-GPU שנמצאים מחוץ לישראל. מאוד חשוב להיות קרוב לטכנולוגיה. הנגשה של כוח מחשוב שנמצא פה לכוחות הביטחון, לסטארט־אפים".
לוי: "כשמדינת ישראל תנהל את כל שירותיה לאזרח על AI - לשם רוצים להגיע - אי אפשר להרשות לעצמנו להשתמש בתשתית חיצונית, כי מה קורה אם יש מלחמה והיא נופלת?".
סופר-תאני: "כלומר, לפני הכל, צריך לפתור את נושא תשתיות האנרגיה".
קריג: "בדיוק".
חסלבסקי: "גיגי דיבר על טכנולוגיה של סוכני AI, אפליקציות שמשתמשות ב-AI כדי לסיים משימות. אנחנו מפתחים בוטים שמספקים שירותים שעולים הרבה כסף לעסקים קטנים, ומורידים את המחיר שלהם ב-90%. לדוגמה, שירותי SEO בעזרת טכנולוגיה של סוכני AI. אנחנו עוזרים כך לעסקים קטנים להתחרות. רוב העסקים הקטנים לא יכולים להרשות לעצמם סוכנות דיגיטל שתנהל להם את השיווק. אנחנו מנגישים שירותים במחירים שלא ראיתם. בשנתיים הקרובות, נוציא עוד אלפי שירותים בכל מה שנוגע לניהול העסק".
סופר-תאני: הקמת שני סטארט־אפים שלא היו AI בליבה, ועכשיו כן. במה זה שונה?
חסלבסקי: "חשוב להבין את גודל ההזדמנות. זה שוק של טריליון דולר. קודם כל, זה שונה באימפקט - יש לנו יכולת לבנות את אחת החברות הכי גדולות בתחום הזה בעולם. דבר שני, זה שונה מבחינת המהירות. הקמנו את החברה באפריל - כבר בנובמבר, אנחנו עם מוצר באוויר ולקוחות בכל ארה"ב. התאוצה שזה צובר פשוט פסיכית. אנחנו במרוץ, ואנחנו מקווים ש-ENSO, עם דגל כחול לבן, תוביל את הנושא של סוכני AI על הבמה הבין־לאומית".
סופר-תאני: "השקנו לאחרונה אקסלרטור לסטארט־אפים ב-AI. לפני 10 שנים, כמעט לא הייתה תעשייה כזאת בישראל שפונה לצרכן - B2C Tech".
חסלבסקי: "בשנים האחרונות, יש חברות כמו פייבר, מאנדיי, ו־WIX, שהן כמו 8200 ל-B2C, והן מייצרות את כל הטאלנט לתחום. אם הולכים ושמים יעד להיות AI Nation, ולהשקיע בזה משאבים, צריך להפסיק לחשוב איפה שנוח לנו - סייבר ותוכנה - וללכת all in על AI לצרכן, כי זה הולך לגעת בכל תחומי העולם. אם לפני שנתיים, הייתם אומרים לי שאחפש באינטרנט במוצר שהוא לא גוגל, הייתי אומר שזה לא הגיוני. היום אני מחפש במקומות אחרים".
סופר-תאני הפנתה שאלה ללוי: איך זה נראה בצד ההשקעות?
לוי: "כל חברה שמגיעה היא AI. אני אופטימי, למרות שאגיד משהו פחות אופטימי: הערך בעולמות ה-AI נוצר גם בחברות גדולות וגם בקטנות. בשכבות הראשונות שהזכרתי, מדובר על חברות ותיקות וגדולות. גם אלה שמייצרות מודלים, הן כבר חברות ותיקות יחסית. זה משאיר לנו את מה שישראל תמיד הייתה טובה בו - לייצר אפליקציות לעסקים; לעסקים קטנים, לצרכנים, וכן לייצר כלים".
"המהפכה בחרה לקרות בשנתיים לא טובות, 10 חודשים של ריבים פנימיים, ומאז ריבים חיצוניים וגם פנימיים. במקום שכל האנרגיה תופנה להפוך אותנו למובילים בפער, היום אני רואה בעיה. זה לא שאין חברות מדהימות, אלא שקמו פחות חברות - 400 ב-2023 לעומת 1,400 בשנים קודמות. את הפער חייבים לסגור, וזו משימה של כולנו".
"מעבר להשקעות ב-AI כשלעצמו, חברת סטארט־אפ זה משהו שהשתנה לגמרי. היום אפשר לעשות דברים אוטומטית, במקום עם עשרות אנשים. מיקי בנה חברה תוך כמה חודשים. עם 3-5 אנשים אפשר לבנות חברה שתעשה מה שעשו קודם מאות אנשים. סטארט־אפים צריכים לרוץ יותר מהר. מתחילים לראות סימנים של חזרה לפוקוס, וצריך להמשיך לתת לזה פוש, מהממשלה ועד היזמים. זה המפתח לעתיד הכלכלי של ישראל".
סופר-תאני: מה הדבר הכי חשוב שצריך לעשות כדי להפוך למעצמת AI?
מרידור: "עתיד העולם מאוד לא יציב, צפויות עוד מלחמות. כל העולם מבין שצריך להתחמש והמלחמות יהיו שונות. לאור המצב, אם אנחנו יכולים למנף ולבנות עם זה משהו שישרת גם אותנו וגם את המערב, כנגד ציר הרשע של רוסיה, איראן וסין - זה מה שצריך לעשות".
לוי: "בסוף אם צריך לזקק את זה, יש את כל הרכיבים. צריך בעיקר שהממשלה לא תפריע, תוריד חסמים רגולטוריים ותעודד השקעות".
סופר-תאני: "תמיד צריכים לראות כסדין אדום את אירופה, בה עומס רגולטורי מונע ממנה להוביל. צריך לייצר סביבה נוחה ליזמים, למשקיעים ולחברות".
קריג: "מרכזי מחשוב AI, כדי שנוכל לבנות אותם צריך תשתיות חשמל".
חסלבסקי: "צריך לבנות אקוסיסטם. זה מגיע מלמטה, ונעשה הכל כדי לשתף ניסיון ומשאבים עם סטארט־אפים אחרים".
סופר-תאני: אני שמה אתכם במכונת זמן. מה אתם רואים בעוד 5 שנים?
מרידור: "הדבר הנהדר שיכול לקרות, הוא שאם AI יעשה אוטומציה על כל העבודה השחורה, יישאר יותר זמן להיות אנושיים, לאמפתיה.
לוי: "החיים של כולנו והמטלות היומיומיות שלנו ישתנו לחלוטין, ממציאת מידע ועד תשלום חשבונות. צריך לזכור - הפער יהיה גדול בין מי שלא יידע להשתמש בכלים ויישאר מאחור. המשימה הלאומית שלנו היא שלא יהיה פער כזה בישראל".
קריג: "לגבי התחושה שתהיה לנו - רובנו מכירים איך זה כשלא היה לנו טלפון. איך קבענו להיפגש? איך זה קרה? מה עשינו? אז זו תהיה התחושה עוד חמש שנים, 'איך עשינו בלי?'.
חסלבסקי: "שנוכל להתעסק במה שאנחנו אוהבים, ולא במטלות שלוקחות לנו זמן".
סופר-תאני: "לא יהיו לנו טלפונים סלולריים ביד. יהיו לנו משקפיים, לא רק עם אינטרנט אלא, עם AI, כחלק מאיתנו".
*** גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים והפניקס. בחסות: אל על, בזק, נספרסו, וולט, דל, ההסתדרות הרפואית בישראל, אנרג'יאן, קק"ל, בלקרוק, פלייטיקה, מטא, שטראוס, קבוצת בז"ן ו- MSCI , ובהשתתפות: מקורות, נמל אשדוד ורשות החדשנות.
כתבות
ני"ע
