רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס בהדרגה בינואר

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תתחיל להיכנס לתוקף בהדרגה החל מ־1 בינואר, מה שיאפשר ליבואנים להביא מוצרים לישראל תוך הישענות מלאה על דירקטיבות אירופיות, ללא צורך במסמכי יצרן מקוריים ותוך התגברות על חסמי יבוא אחרים.

● ריינאייר כנראה לא תחזור לישראל בקרוב, ואיך זה קשור לחברות התעופה המקומיות
● לראשונה, ראש ממשלה מכהן עלה לדוכן העדים
● ההליכים שיתקצרו, ההקלות שיבוטלו: ענף הנדל"ן נערך לשינויים

ביישום מלא, במשרד הכלכלה מבטיחים חיסכון של 6,000 שקל בשנה למשפחה ממוצעת, וכן מבטיחים לעקוב אחרי ההוזלה והשינוי בנתחי השוק של מוצרים מרכזיים.

גם משרד הבריאות יתחיל ליישם את הרפורמות שלו במזון ובתמרוקים, ומדגיש - המחויבות שלנו היא קודם כל לבריאות הציבור.

פוטנציאל לסתירה עם חוקים אחרים

ההכרה בתקינה האירופית תכלול בינואר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, מברשות שיניים חשמליות ומחשבים; בפברואר ייכנסו לרשימה מוצרי ילדים כמו עגלות ועריסות ומשחקים וכן מוצרים אחרים כמו אופניים ומציתים; ובמרץ גם מוצרים הבאים במגע עם מזון, כמו תנורים, קרמיקה וכלי פלסטיק.

עם זאת, לא בטוח שכלל המוצרים יוכלו להיות מיובאים בפועל. על־פי לובי 99, "עדיין נדרש טיפול מיידי ומקיף בסוגיית 'סתירת הדינים', כלומר, התאמת החקיקה הישראלית כך שהליכי היבוא לא ייתקעו בשל חוקים אחרים המגבילים זאת". כלומר, ייתכן כי ישראל תכיר ברגולציה האירופית לגבי יבוא של מוצר מסוים - אך חוק ישראלי אחר כמו חוק החשמל עדיין יחייב תקינה ישראלית ייחודית כדי להתקין אותו בפועל.

לכן, במשרד הכלכלה יוזמים פרויקט ליישוב סתירת הדינים. ב-11 בדצמבר כלל משרדי הממשלה צפויים להגיש למשרד הכלכלה את הסתירות הפוטנציאליות שהם מוצאים בחקיקה הישראלית, וחודש לאחר מכן שר הכלכלה יפרסם לציבור את הרשימה הסופית. מאותו הרגע, למשרדים יהיה עד אוקטובר 2025 לתקן את החקיקה בתקנות משנה או בחקיקה ראשית בכנסת. במשרד הכלכלה מודים כי עד שבעיית סתירת הדינים לא תיפתר, "ההבשלה המלאה של הרפורמה תתעכב".

בעיה פוטנציאלית נוספת היא העלות של החזקת תיק מוצר, כלומר מעקב אחרי הרגולציות השונות ובניית מערכת ניהול סיכונים לטיפולו. עבור יבואנים קטנים שמביאים מגוון גדול יחסית של מוצרים, זה יכול להצטבר לנטל בירוקרטי.

יבואן של ציוד לבית וכלי מטבח החליט לוותר על המסלול האירופי ולהמשיך עם מכון התקנים: "אני צריך לנהל תיק מוצר על כל דגם ועל כל צבע, ומשרד הכלכלה יכול לבדוק אותי ולקנוס אותי ב-50 אלף שקל על כל כשל", אמר.

בריאות: שתי רפורמות מקבילות

משרד הבריאות אחראי על שתי רפורמות מקבילות, במזון ובתמרוקים, שייכנסו ברובן לתוקף החל מ־1 בינואר, אך שם מדגישים כי "המטרה שלנו היא קודם כל שמירה על בריאות הציבור. ככל שלפעולות התאמת הרגולציה ושינוי משטר היבוא לישראל תהיה השפעה על יוקר המחיה, זו תופעה מבורכת".

אנואר חילף, הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה והתעשייה, מוסיף כי "מכיוון שהרפורמה מקודמת בתיאום עם המכס, מוגדר קוד ספציפי שיאפשר לעקוב אחרי כמה הולכים על המסלול האירופי. נעקוב אחרי הצפי לחיסכון בעלויות ליבואנים, שאמור להתגלגל לצרכנים אם יש שימוש מספיק במסלולי הרפורמה".

ברפורמה יש עדיין החרגות רבות. פירות וירקות טריים למשל, הנמצאים באחריות משרד החקלאות, לא נכללים כלל ברפורמה. גם נושא הכשרות, החונה ברבנות הראשית ובמשרד לשירותי דת, טרם נפתר.