מס יסף: איך הוא נולד ומה מטרתו
משפחה מהאלפיון העליון בישראל תשלם תוספת של 300 אלף שקל בממוצע בשנת 2025 במס יסף - כך לפחות עולה מחישוב המבוסס על תחזיות משרד האוצר לחוק חדש, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר ומבקש להעמיק את הגבייה מהשכבות החזקות.
כשהאוצר מכניס את היד לכיס של האוכלוסייה הכללית, בניסיון לסגור את הבור התקציבי שנפער במלחמה, הוא הולך להקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי, העלאת דמי ביטוח לאומי וגביית יום הבראה מתלוש השכר של כל עובד. אבל הצעדים האלה אינם פרוגרסיביים וכמעט שאינם משפיעים על בעלי ההון.
בליגה של הגדולים, כ-2,500 משקי בית, המהווים את האלפיון העליון באוכלוסייה ומכניסים כל אחד מעל 20 מיליון שקל בשנה - כ-90% מההכנסות הן לא מיגיעה אישית אלא מהון. כלומר, לא משכר על עבודה אלא מדיבידנדים, רווחים על שבח מקרקעין, השקעות בניירות ערך, הכנסות מדמי שכירות וכדומה. לכן, המס החדש שמכוון לאמידים מתמקד בהכנסות מהון ולא משכר עבודה.
● כל ההתייקרויות והגזירות שנכנסות לתוקף היום
● בהפרש של קול: חוק הרווחים הכלואים אושר סופית במליאת הכנסת
מס היסף הקיים, שנחקק בעקבות מחאת יוקר המחיה של 2011, ממסה בשיעור של 3% הכנסה שנתית של יחיד מעל 721,560 שקל. התיקון החדש משית מס יסף נוסף בשיעור של 2%, אבל לפי מודל קצת שונה. במסגרתו, ימוסו הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה השנתית.
זאת, בניגוד למצב כיום, שבו מס היסף "הישן" חל על כלל ההכנסה החייבת של היחיד, גם הכנסה מיגיעה אישית מעבודה וגם הכנסות פסיביות.
אריק בן ישי, שותף וראש קבוצת המסים ב-PwC Israel, ממחיש את המס החדש בסימולציה הבאה: "למשל, יחיד שיש לו בשנה הכנסות של 600 אלף שקל ממשכורת, ועוד 200 אלף שקל מדיבידנד - ובסך-הכול 800 אלף שקל - יחול עליו רק מס היסף 'הישן' של 3%. זאת, היות שעבר את התקרה השנתית של מס היסף הישן, אך לא את התקרה השנתית של מס היסף החדש, כי יש לו רק 200,000 שקל של הכנסה פסיבית, מתוך רף מינימום של 721,560 שקל".
רווחי הון: איך יושפעו משקיעים
החלק המשמעותי ביותר ברפורמה נוגע להשפעה על רווחי הון והכנסות מהשקעות בשוק ההון. כפי שפורסם בגלובס, בתקופה האחרונה היו משקיעים שהזד רזו לממש רווחים עד ל-31.12, מועד כניסת החוק לתוקף, כדי לשלם עליהם רק את מס היסף המקורי.
סוגיה מורכבת נוגעת לשותפויות עסקיות. במקרה של שותפות בעסק שמחלקת רווחים - האם החלק ברווחים ייחשב כהכנסה מיגיעה אישית או כהכנסה הונית?
אריק בן ישי מ־PwC Israel מסביר: "בהתאם לדיני המס בישראל, הכנסתה החייבת של השותפות ממוסה בידי השותפים, בהתאם לחלקם בשותפות. אופי ההכנסה - הכנסה מעסק או הכנסה הונית - נקבע בהתאם לאופי עסקו של השותף בשותפות, וימוסה בהתאם".
ההערכות בשוק היא שהשינוי יוביל לתכנוני מס חדשים. בן ישי מציין, כי "השיקולים בתכנון המס מורכבים יותר מאי פעם. משקיעים צריכים לשקלל לא רק את שיעורי המס החדשים, אלא גם את העיתוי של מימוש ההשקעות ואת אופן ההחזקה בהן".
המומחים ממליצים למשקיעים לבחון מחדש את תיק ההשקעות לאור השינויים. חשוב להבין שהמס החדש לא חל על כל הכנסה פסיבית, אלא רק על החלק שמעל התקרה. לכן, תכנון נכון של עיתוי ההכנסות והחלוקה שלהן על פני שנים שונות יכול להיות קריטי.
השינוי במס היסף עשוי להשפיע על התנהגות המשקיעים. המשמעות היא שייתכן שנראה שינוי בדפוסי ההשקעה, עם העדפה להשקעות ארוכות-טווח יותר או לאפיקי השקעה שונים מבעבר. "עם זאת, חלים שיקולים לגבי כדאיות הקדמת המס מול תשואה, וכדאיות הקדמת מס מול הפסד אפשרי, ולכן יש לשקלל את מגוון השיקולים", מסייג בן ישי.
תחולה: על מי ישפיע המס
מעבר לצורך הדחוף של האוצר בצמצום הגירעון, הרציונל לשינויי החקיקה בתחום מס היסף נעוץ בפערים המשמעותיים בחלוקת ההכנסות במשק הישראלי. נתונים שהוצגו בוועדת הכספים מגלים תמונה מעניינת: מתוך הכנסות הוניות של כ-120 מיליארד שקל ב-2021, כ-86 מיליארד שקל - למעלה מ-70% - משויכות למאיון העליון בלבד.
המספרים של האוצר מדברים בעד עצמם: מס היסף החדש צפוי לחול על כ-27 אלף משקי בית, כאשר 99% מהמס ישולם על ידי המאיון העליון, המונה כ-20 אלף משקי בית. יתרה מזאת, 75% מהמס ישולם על ידי האלפיון העליון בלבד - כ-2,500 משקי בית.
הנתונים שהציג האוצר בכנסת חושפים פער משמעותי: בעוד שהמס האפקטיבי במאיון העליון עומד על 26%, ואצל שאר האוכלוסייה על 23%, כ-90% מהכנסות האלפיון העליון מקורן בהון.
משמעות הדבר היא שחלק ניכר מהכנסות האלפיון אותם נישומים ממוסה בשיעורים נמוכים יותר בהשוואה לבעלי הכנסות נמוכות יותר שמקורן בעבודה או במשלח יד.
על פי תחזיות משרד האוצר, השינוי במס היסף צפוי להניב תוספת משמעותית להכנסות המדינה: כמיליארד שקל בשנת 2025, וכ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה לאחר מכן בהבשלה מלאה.
חלק נוסף של החוק, שכאמור פוצל על ידי ועדת הכספים, נוגע למיסוי דירות מגורים להשקעה, אמור היה להוסיף כ-420 מיליון שקל נוספים מדי שנה לקופת המדינה.
נדל"ן: האם יחולו שינויים במס על מכירת דירות להשקעה?
ההצעה מקורית של האוצר הייתה אמורה להיות דרמטית הרבה יותר, ולהכניס לתוך החוק גם הכנסות ממכירת דירות להשקעה בכל סכום - שהיסטורית היו פטורות מהחישוב ליסף. בלחץ ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, פוצלה הגזירה על משקיעי הדירות.
עו"ד אפרת סולומון, שותפה במשרד מאיר מזרחי ושות' המתמחה במיסוי מקרקעין, מבהירה את השינויים שנכנסו ברגע האחרון: "בניגוד לשלבים הקודמים של הצעת החוק, בנוסח הסופי של החקיקה אין שינוי בעניין תחולת מס היסף על דירות מגורים. מס היסף יחול כמו לפני התיקון רק על דירות יוקרה ששוויין עולה על 5,385,000 שקל, ואך ורק ביחס לחלק החייב במס".
האם וכיצד השינוי ישפיע על החלטות משקיעים בשוק הנדל"ן? "לגבי דירות ששוויין נמוך מ-5.385 מיליון שקל, לא תהיה לתיקון השפעה על המשקיעים בנדל"ן. לגבי דירות היוקרה, המשקיעים צריכים להביא בחשבון כי שיעור המס במכירה עתידית עלול להגיע ל-30% במקום 28%, בהתאם לנתוני ההכנסה האישיים וההוניים שלהם", משיבה סולומון.
במקרה של מכירת נכס מקרקעין עסקי בתשלומים - כיצד יחושב מס היסף על התקבולים העתידיים? סולומון מסבירה, כי "מס היסף מחושב לפי השבח בעסקה בשנת המכירה, גם אם התמורה משולמת בתשלומים עתידיים החורגים מעבר לשנת המכירה. ולכן, מכירת נכס השנה למשל, תחויב ב-3% מס יסף גם אם התמורה תשולם בשנה הבאה". בן ישי מוסיף, כי "קיימים חריגים לעניין עסקאות מותלות/אופציות".
הכנסות מהשכרת דירה נחשבות כהכנסות הוניות קלאסיות, שמחושבות לצורכי מס יסף. אבל מה באשר להכנסות מהשכרת דירה מתחת לתקרה הפטורה ממס הכנסה? "ככלל, הכנסה משכר דירה נחשבת כהכנסה הונית לצורך מס היסף החדש", מחדד בן ישי, "עם זאת, הכנסה מתחת לגובה הפטור איננה הכנסה החייבת במס, ולכן איננה נספרת לעניין תקרת ההכנסות ההוניות". הוא מוסיף, כי במקרים שבהם ההכנסות משכר דירה עולות לכדי עסק, הן כפופות רק למס היסף "הישן" בשיעור של 3%.
שורה תחתונה
הרחבת "מס העשירים" תפגע בעיקר במי שהכנסתו מגיעה מהשקעות פסיביות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
