מיסוי נדל"ן

משמעותו של אישור מינהל מקרקעי ישראל להצעת רוכש לרכוש מקרקעין ולפתחם בשעה שלא נחתם הסכם הפיתוח? האם יום האישור הוא "יום מכירה" לעניין מס שבח?

בעבר פירשה נציבות מס הכנסה את המושג חברת בית בדומה לאיגוד מקרקעין, ולפיכך אפשרה גם לחברה בעלת חניונים או מגרשים מוחכרים, ולאו דווקא בתים, להיחשב כחברת בית. הכוונה הייתה להמשיך את הפיקציה שנוצרה בחוק מס שבח, כאילו הקרקע - שהיא בבעלות פורמלית של חברות שהן %100 חברות מקרקעין - שייכת לאמיתו של דבר לבעלים של המניות

לפי העמדה המשפטית של נציבות מס שבח: לא כל שבריר של קרקע בחו"ל מחלץ חברות ממעמדן כאיגוד מקרקעין *סעיף 84 לחוק מאפשר לבחון כל עיסקה דרך המסננת של ה"מלאכותיות", ולהוביל לאותה תוצאה שמבקשת הנציבות להשיג באופן מאוזן ולא כעמדה גורפת, תוך בחינה של כל מקרה לגופו

האם התנאי לקבלת פטור מארנונה בגין נכס ריק הוא שהמבקש ישתמש בנכס לפני קבלת הפטור?

גם בית מלון פעיל, שהמטלטלין שבו אינם בבעלות בית המלון (אלא שייכים לחברה אחרת), עלול להיחשב "איגוד מקרקעין" למרות הפעילות העסקית המתבצעת בו

הבורסה לני"ע הציגה עמדה חד משמעית, לפיה העירייה סיווגה אותה לצורכי ארנונה שלא כדין, ועל כן הבורסה זכאית להשבת כספי הארנונה ששולמו ביתר

מנהל מס שבח עצמו איננו חייב לחוקק חוק כדי להוציא חברות קבלניות גדר איגודי מקרקעין. בעניין אטנר הרי נקבע שאין זה ראוי שחברה קבלנית עם מלאי מקרקעין תוגדר כאיגוד מקרקעין

גם אם בחינה משפטית צרה מגדירה שתי עיסקאות מקרקעין נפרדות, אם במהותן הכלכלית הן מהוות עיסקה אחת ישולם מס רק פעם אחת -

ביהמ"ש קבע כי חיוב מליסרון בארנונה על שטחי המעברים בקריון בתעריפי שטחי מסחר, אינו סביר באופן קיצוני

הערות לפני האישור הסופי בכנסת של ביטול מס רכוש

אחרי שורה של פסיקות סותרות במחוזי קבע בית המשפט העליון כי סעיף 11א(1) לפקודת המיסים גבייה, אינו מקנה לעיריה עדיפות. במקרים של מקרקעין שבבעלות חברה שבפירוק, לפיכך, העירייה איננה רשאית לדרוש תשלום הארנונה המגיעה לה כתנאי למתן האישור הדרוש לצורך העברת בעלות במקרקעין, ובכך לטרוף את סדרי הקדימויות שנקבעו בדיני הפירוק *נדחתה גם פרשנות דעת הרוב בביהמ"ש המחוזי, לפיה הארנונה אינה כלולה בהרחבה של סעיף 2 לפקודת המיסים (דהיינו, בהגדרה שלאחר המילה "לרבות"), אלא היא באה בגדר משמעותו הטבעית והרגילה של המונח "מס" המופיע בראש ההגדרה שבסעיף 2

עיריית נהריה לא השיבה במועד על השגה בנושא הארנונה, בטענת אי המצאת מסמכים נדרשים. האיחור בתשובה הוביל לקבלת ההשגה

אופציות ע"א 249/97 בר וכסיף