על טיבה של עיסקה, אם היא מכר או מתנה, ניתן ללמוד, לכאורה, גם מתוך מהות היחסים שבין הצדדים * כאשר מדובר בקירבת משפחה תתחזק, במקרה של ספק, ההנחה שהיתה כוונה לתת מתנה * כאשר מדובר ביחסי עבודה או קשרים שאופיים כלכלי, תיחלש, הנחה כזו
לא פעם התעוררה שאלה בנוגע ליכולתו של רוכש מקרקעין (הקונה הראשון), שיש לטובתו הערת אזהרה, להעניק לצד ג' (בד"כ למי שקונה ממנו), הערת אזהרה, מבלי שיקבל על כך את הסכמת בעל המקרקעין (קרי, המוכר של הקונה הראשון
הלכת בוקר הגדירה את זכותו הגוברת של צו עיקול מאוחר על דירה, לגביה נערכה קודם ל כן עיסקת מכר שטרם הושלמה. הסטייה מהלכה זו מחייבת הוכחת חוסר תום לב
זוג שנקלע לחובות העביר את הזכויות בדירתו לידי הורי הבעל, ללא תמורה. הצעד הוצג כמימוש חובה מוסרית כלפי ההורים. ביהמ"ש מצא, לעומת זאת, כי המוסר בפרשה זו היה די מפוקפק, וכי המניע העיקרי היה ניסיון להציל את הנכס מידי הנושים
למרות שהחוזה כנראה הופר, הוא לא בוטל מעולם, והדירה שייכת למחזיקים בה
רוכש קרקע, שבמשך יותר מ-20 שנה לא דאג לרישום זכותו ואף לא לרישום הערת אזהרה, לא נהנה מעדיפות על רוכש שני של הקרקע. מחדליו של הרוכש הראשון מעידים כי לא פעל בתום הלב הראוי
בית המשפט העליוןחוק מכר דירותלשכת רישום המקרקעיןמיסוי נדל"ןמשפט נדל"ןנדל"ן: התחדשות עירוניתרוכשי דירותרישום בטאבורשות מקרקעי ישראלתמ"א 38