פתרון סכסוכים בהתחדשות עירונית. לא חייבים לפנות לבית המשפט / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
*** הכתבה בשיתוף המרכז לפתרון סכסוכים
בפרויקטים רבים של התחדשות עירונית נוצרות לא אחת מחלוקות בין היזמים ו/או הקבלנים לבין הספקים שלהם. האינטרסים של הצדדים, שלעיתים מתנגשים אחד עם השני, יוצרים מצב שיכול לגרום לעיכובים בבנייה, לפגוע באיכותה ובמקרים נדירים גם לנטישת האתר ולעצירת הפרויקט באמצע.
מחלוקות כאלה של קבלנים מול ספקים וגם של יזמים וקבלנים, בינם לבין עצמם, נפוצות בעולם העסקי בישראל, ולעיתים מעורבים בהם סכומי כסף לא מבוטלים.
לדוגמה, די בסכסוך קטן בין קבלן השלד של הבניין לבין היזם על מנת לעצור פרויקט ולגרום לעיכוב תהליך הבנייה ובהמשך לדחייה במסירת הדירות לדיירים. כך למעשה, נוצרת מחלוקת עסקית שעלות כספית לא מבוטלת כרוכה בה. אם הצדדים לא יצליחו ליישב את המחלוקות ביניהם בכוחות עצמם, הדרך לתביעה ולבית המשפט לצורך הכרעה, ברורה מאליה.
אבל להליכים המתנהלים בבתי המשפט חסרונות ברורים עבור יזמים, קבלנים ואנשי עסקים הפעילים בתחומי הבנייה וההתחדשות העירונית (תמ"א 38/1 ו- 38/2). ראשית, מדובר על תהליך ארוך שעשוי לקחת מספר שנים, הכרוך בבזבוז משאבי זמן של החברה, תשלום לא מבוטל עבור ייצוג עורכי דין והליכים משפטיים שעולים כסף רב.
בניסיון להעניק פתרון יעיל ומהיר לסכסוכים אזרחיים ועסקיים, הוקם לאחרונה המרכז לפתרון סכסוכים, שאמור לספק דרך שונה להתרת מחלוקת בין צדדים ניצים בתחום ההתחדשות העירונית.
עו"ד יוסף וייצמן, המתמחה בליטיגציה אזרחית וליווי משפטי בתחום המסחרי ומשמש כאחד מתוך ששת המגשרים-בוררים במרכז, מסביר כי "אחד היתרונות החשובים של הליך פתרון הסכסוכים במרכז הוא שניתן פתרון מקצועי כולל לסיומו של הסכסוך, בכל היבטיו. משמע שצדדים, שקיימת ביניהם מחלוקת עסקית כלשהי, הכוללת מספר סוגיות משפטיות, מתדיינים בהליך אחד קצר ומגיעים לפתרון בדרך ממוקדת, מקצועית ולא פחות חשוב מכך דיסקרטית, מה שחוסך להם זמן וכסף רב".
זאת ועוד, בשוק העסקי התחרותי וגם, יש לומר, הקטן יחסית במדינת ישראל, קורה שבעקבות התנהלות עסקית בין שני צדדים, שעולה על שרטון נוצר מצב ששיטות עבודה ייחודיות וסודות מקצועיים עלולים להיחשף לעיני כל במהלך דיוני בית המשפט. בשל עיקרון פומביות הדיון הנהוג במדינת ישראל והפרוטוקולים המפורסמים לעיני כל. כך, עשוי להיגרם נזק לחברה עד כדי פגיעה משמעותית בפרויקט הספציפי ואולי גם בעסקיה האחרים. לעומת זאת, בהליך של פתרון סכסוכים מתקיים חיסיון מלא של הדיונים וגם של הפרוטוקולים. בכך נמנעת למעשה האפשרות של צד כזה או אחר להשתמש בשיימינג, או בהפעלת לחץ באמצעות השימוש בכלי התקשורת והדלפת ידיעות בעיתונות הכלכלית, כדי לנסות ולהשפיע על הצד שכנגד לקבל את עמדתו.
פן נוסף, רלוונטי מאוד עבור אנשי עסקים בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט, קשור לעניין מהותי שלא תמיד נותנים עליו הצדדים המסוכסכים את הדעת. כאשר למשל, יזם תמ"א 38, העובד על מספר פרויקטים במקביל, נקלע לסכסוך עסקי עם ספק או שותף, הוא מסתכן בכך שדירוג ה-BDI העסקי שלו ייפגע. לדברי עו"ד וייצמן, "כאשר בדירוג העסק המקובל מופיעה הערה לצד שמך כי אתה חשוף לתביעה של מיליון שקל, אז עלול להיווצר מצב בעייתי עבורך ביחסים עם הבנק ועם המלווים/המממנים שלך בפרויקט. הבנקים והגופים המוסדיים הגדולים, שהם לרוב המממנים העיקריים של פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, אוהבים לשים את כספם במקום סולידי ובטוח ולא אצל אנשי עסקים שמנהלים תביעות בבתי המשפט ושנראה כי קיים חוסר שקט בהתנהלותם העסקית".
מכאן ברור כי לאלמנט הזמן ולמהירות ההגעה לפיתרון המחלוקת המשפטית יש חשיבות גדולה עבור היזם/קבלן. אף יזם לא רוצה למשוך הליך משפטי לאורך תקופות ארוכות ולהסתכן בהורדת דירוג ה-BDI שלו. אפשרות עדיפה היא קבלת פתרון והכרעה משפטית, בתוך פרק זמן קצר (לרוב עד 90 יום), שמונע הורדה של הדירוג העסקי שכל כך חשוב ליזמים בתחומי ההתחדשות העירונית.
הליכים של פתרון סכסוכים כבר מוכיחים את עצמם בלא מעט מקרים של מחלוקת בתחומי ההתחדשות העירונית. הם מעניקים לקבלנים וליזמים פתרון משפטי חדשני המאפשר להם להתפנות תוך פרק זמן קצר ולעסוק במשלח היד שלהם - בניית פרויקטים תוך מיקסום הרווח הכלכלי.
עו"ד יוסף וייצמן, בעל ניסיון מקצועי עשיר בליטיגציה אזרחית וליווי משפטי בתחום האזרחי-מסחרי, משמש כמשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין בישראל.
לאתר המרכז לפתרון סכסוכים הקליקו כאן