כך מחפשים באיחוד האמירויות את המדע

ההבנה כי כספי הנפט יגמרו יום אחד הובילה את מדינות המפרץ לחפש אפיקי השקעה חדשים שיהפכו ליתרונות ביום הזה •  הכסף הגדול מהנפט פוגש גופים מעולם המדע, הטכנולוגיה והרפואה • המדריך למשקיע באמירויות, פרויקט מיוחד

מדען במרכז החלל על שם מוחמד בין ראשיד בדובאי מתכונן לשיגור ראשון למאדים / צילום: Jon Gambrell, Associated Press
מדען במרכז החלל על שם מוחמד בין ראשיד בדובאי מתכונן לשיגור ראשון למאדים / צילום: Jon Gambrell, Associated Press

בכל מדינות המפרץ, ובכלל זה גם באיחוד האמירויות, הבינו בעשורים האחרונים שנס הנפט, שהזרים לאורך שנים מזומנים לכיסי האזרחים, המדינה ובעיקר חברות הנפט המקומיות, ייגמר יום אחד. כדי להתכונן לכך, החלה כל מדינה באזור לגבש תוכניות להסבת כספי הנפט ליצירת יתרונות בני קיימא בתחומי המדע, הטכנולוגיה והרפואה. הכסף הגדול פוגש גופים בעולם שיש להם הנכסים הדרושים, כמו מסורת של השכלה ויזמות, אבל אין מימון. מבחינת האוניברסיטאות ומכוני המחקר בארץ, שכבר החלו להיפתח בשנים האחרונות לשיתופי פעולה בינלאומיים מסוגים שונים, זאת הזדמנות משמעותית.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

תוכניות שאפתניות לחלל ולמים

התוכניות המדעיות של האמירויות הן שאפתניות כפי שיכולות להיות רק תוכניות שמתודלקות בהרבה מאוד כסף ורצון לתפוס מקום ליד שולחן שעד כה לא נכללת בו. בפברואר 2017, לדוגמה, הכריזה המדינה שבכוונתה לבנות עיר על המאדים. השחקנים הבולטים במרוץ למאדים עד אה היו נאס"א הציבורית וחברת SapceX של אלון מאסק. עוד שבארה"ב מתכוונים להביא את האדם למאדים כבר בעשורים הקרובים, התוכנית של איחוד האמירויות מכוונת רחוק יותר - ליישב את מאדים ב-100 השנים הקרובות. נראה שהיא נועדה בעיקר לסמן את המדינה ככוח מוביל בחקר החלל ולטעת בילדים ובצעירים התלהבות שתוביל אותם למחקר מקומי במקום לצאת לעשות זאת במדינות אחרות. בינתיים, ב-2018 הושק הלוויין הראשון שנבנה מתחילתו ועד סופו במדינה.

פרויקט מעניין נוסף שעשוי להוליד שיתוף פעולה עם גורמי מחקר בנגב הוא פרויקט הורדת הגשם של המדינה, שמטרתו לגלות דרכים להגביר את כמויות הגשם שיורדות במדבר ולשפר כך את ביטחון המים העולמי.

לצד שני אלה, איחוד האמירויות סימנה את המחקר הרפואי, הדפסת תלת-ממד, טכנולוגיות תקשורת, מחקר גרעיני וחינוך מדעי כתחומים מעניינים.

מהנפט ועד הדירהם

האמירויות במספרים

סטריפ בורדו כהה / צילום: גלובס

האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס
 האמירויות במספרים / אינפוגרפיקה: איל אונגר, גלובס

מקום לניסויים קליניים

בתחום הביומד, האמירויות מציעות לא רק כסף ורעב לידע, אלא גם מערך של בתי חולים חדשניים, הבנויים על שיתופי פעולה עם מרכזי הבריאות המובילים בעולם, ותיירות מרפא. מנקודת המבט של החברות הישראליות, מדובר במאגר פוטנציאלי של תושבים מכל העולם שניתן להציע להם להשתתף בניסויים קליניים.

כמה חברות ישראליות כבר חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם האמירויות, זמן קצר אחרי החתימה על הסכם נירמול היחסים. לדוגמה, פלוריסטם, שמפתחת תרופות על בסיס תאי גזע, חתמה על הסכם שת"פ עם מרכז תאי הגזע של אבו דאבי, שכבר מציע טיפולים רפואיים במימון משמעותי של המדינה.

עשרות חברות פארמה ומכשור רפואי בינלאומיות פועלות באיחוד האמירויות. הן הקימו שם מרכזים לוגיסטיים להפצה לכל אזור המזרח התיכון ודרום אסיה, אך כיום היצוא של מוצרים רפואיים שמפותחים במדינה הוא מינימלי. בשנים האחרונות, ניכרים מאמצים לשפר את סקטור הבריאות המקומי: מספר בתי החולים במדינה צמח ונבנו כמה אוניברסיטאות עם בתי ספר חזקים לרפואה, המושכים סטודנטים מקומיים ומהמדינות השכנות. %90%-80 מהרופאים הפועלים שם כיום למדו בחו"ל, אך המדינה מעוניינת להפחית את התלות בחינוך בינלאומי באמצעות הכשרת רופאים מקומיים.