אקדמיה

האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן והטכניון נכנסו למאייה הראשונה בדירוג האוניברסיטאות של מדד שנגחאי זו השנה השנייה ברציפות, וקפצו לעומת השנה שעברה • אוניברסיטאות ליגת הקיסוס האמריקאיות ממשיכות לשלוט במקומות הראשונים בדירוג

לפי דוח ההון האנושי של רשות החדשנות וארגון סטארט-אפ ניישן, אף שמספר הבוגרים של מקצועות ההייטק במכללות גבוה, רוב המתקבלים לתפקידים טכנולוגיים בתעשייה מגיעים עדיין מהאוניברסיטאות • הפופולריות של תוכניות לא אקדמיות להכשרת עובדים להייטק אומנם עולה, אך רק 13% מהעובדים הטכנולוגיים הגיעו דרכן לעבודה בתעשייה

גורמי המודיעין האיראניים פנו לאותם ישראלים תוך התחזות לאנשי אקדמיה, עיתונאים אנשי עסקים ופילנתרופים, בניסיון למשוך אותם לנסיעות בחו"ל למטרות חטיפה ורצח • האזרחים הישראלים שקיבלו את הפניות, נמנעו מלהיענות להן ואף התריעו עליהן בפני גורמי הביטחון, וכך נחשף הניסיון

המחקר הכלכלי בישראל מידרדר כבר שנים: כדי ליישם מתווה שעבד בעולם ולהציל את לימודי הכלכלה לא נדרשים תקציבי ענק

ח"כ גולן הצביע על תופעה משמעותית, שצוברת תאוצה בשנים האחרונות. מתברר שהיא אפילו נרחבת משחשב • המשרוקית של גלובס

פרופ' עמירם, המכהן בארבע השנים האחרונות כסגן הדקאן, יחליף את פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה, שכיהן בשתי קדנציות ברציפות במהלך שמונה השנים האחרונות

פרופ' מימי אייזנשטדט, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה • האישה היחידה העומדת בראש אוניברסיטה בישראל • השנה פתחה לראשונה מסלול לדוקטורט

נשיא מכללת סכנין פרופ' פייסל עזאיזה גדל במשפחה של 10 ילדים לאם שלא למדה מעולם, ואב שסיים כיתה ד' בלבד. הם דאגו לשלוח אותו לתיכון יהודי בעפולה, שם הרגיש זר ומנותק - אבל גם הצליח להשתלב בקלות באקדמיה • היום הוא דואג ממצב הצעירים בחברה הערבית: "כמעט 40% מהצעירים בין גיל 16 ל–23 לא עובדים ולא לומדים. צריך מסגרות שימנעו מהם להידרדר לפשע ולאלימות"

היחס הרשמי של הממסד למורשת של יהודי המזרח, קבוצה שלא נהנית מתנאים שווים בגישה למנועי צמיחה, הוא תחילה של תיקון היסטורי

לצד ההישגים המרשימים וההתקדמות המדהימה של הנשים, ובכלל זה בעולם האקדמיה, יום האישה הבינלאומי מאפשר לנו לזקוף קומה, אבל לא פחות חשוב - הוא מזכיר לנו שהדרך לשוויון אמיתי עדיין רחוקה

המצאת הציון אינה אלא אירוע בודד ברצף אירועים שבו הפכנו את עצמנו לאובייקט שיש למדוד אותו ולנצל אותו • בעולם הטכנולוגי אם זה לא מדיד, זה לא קיים - אם אין לך ציון, אתה לא חלק מהעולם

הקורונה יצרה הזדמנות לשינוי מגמה בתופעת בריחת המוחות, אך הפתרון דורש חשיבה מחוץ לקופסה וגיוס הרשות לחדשנות למשימה חשובה זו • תגובה לטור של יוג'ין קנדל

בעוד שבמדינת ישראל מרבים לדבר על נחיצותה של תחרות והצורך לעשות מאמצים כדי להביא לכאן את ההון האנושי הטוב ביותר, יש מקום אחד שבו קברניטי המדינה מתעלמים מהסוגיה לחלוטין - העתודה האקדמית בתחומים שהכי קריטיים לשגשוגו של המשק והכלכלה

"החברות מדברות על גיוון אבל לא מוותרות על בוגרי אקדמיה", אמרה היום אורנה רודי, מומחית לשוק העבודה, בוועידת ישראל לעסקים •  מלי אלקובי טענה כי השוק משתנה בקצב מהיר והאקדמיה לא מדביקה את התכנים: "אחת המיומנויות שאני מדברת עליהן בעולם העבודה היא ללמוד איך ללמוד. בדור הזה חברה צעירים עושים את זה מצוין"

אינטרסנטים ועתידני עולם העבודה החדש מובילים דור שלם להאמין שבהייטק כבר לא צריך השכלה • ניהול וקריירה

נהוג להשתמש במונח "בריחת מוחות", אבל אנחנו לא ברחנו לשום מקום • בניגוד להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן, אנחנו האקדמאים הוכרחנו הלכה למעשה לצאת כדי לממש את היכולות שלנו, לקדם את הקריירה שלנו ואת המדע הישראלי ולהביא מומחיות וקשרים בינלאומיים