החברה הערבית

מצבם של הישובים הערביים לא ישתפר כלל, אם המדינה לא תגבש תוכנית כוללת לתיקון חוסר השוויון המרחבי והכלכלי של החברה הערבית

בחודשים האחרונים חשה האוכלוסייה הערבית חוסר ביטחון, לחץ, חרדה ודיכאון עקב משבר הקורונה • שיעור הערבים שהעריכו את מצבם הנפשי באופן שלילי עמד על כ-30% – כפול משיעור היהודים שהעריכו כך את מצבם הנפשי • מה גורם לחוסר הביטחון?

השיח הציבורי מתמקד באופי המגזרי של היישובים שנצבעו ראשונים באדום, ומתעלם מהמעמד הסוציו-אקונומי שלהם • ההתפרצות ביישובים החרדים וערבים קשורה לפני הכל לכך שלתושבים בהם יש פחות אופציות מתושבים ביישובים סוציו-אקונומיים חזקים

הסגר הלילי נועד להעביר מסר למפירי ההנחיות באשר הם על גבם של האזרחים החרדים החלשים יותר, בגישת: "למען ישמעו ויראו"

במלחמה בנגיף הקטלני, החברה הישראלית–יהודית, התקשורת והפרויקטור גמזו אינם מתאמצים להבין את התרבות הערבית ואופייה • הם עוצמים את עיניהם כדי לא לדון בפתרונות יחודיים, ומסתפקים בתיאורם כפיגוע לאומי או כמפיצי מחלות • הגיע הזמן לחשיבה מחודשת

אחרי שמילא שורה של תפקידים בכירים במשרד הבריאות והפך לאחד האנשים הבולטים בהסברת הקורונה למגזר הערבי, עבדאללה זועבי עובר לחברת התרופות גיליאד • בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מדוע לבן מיעוטים נוח יותר בחברה בינלאומית

בישובים החרדיים זועמים על הפרויקטור גמזו ועל ההגבלות לקיום תפילות • בקרב הישובים הערביים לא הפיקה המדינה לקחים מהגל הראשון וגם כעת נרשם מחסור בבדיקות קורונה לצד היעדר אכיפה על קיום אירועים המוניים

במערכת הפוליטית והרפואית מדברים על סגר כללי בתקופת החגים, אבל לא כל המומחים משוכנעים שמדובר בהחלטה מוצלחת • איך תיראה ישראל אחרי סגר נוסף, היכן ראוי לשקול סגר לילי ולמה כדאי שלכל שכונה יהיו כללים משלה

גמזו ביקר בביתר עלית המוגדרת כעיר אדומה וביקש הרשויות ומהציבור בעיר לשתף פעולה עם ההנחיות החדשות • לדבריו אם באזורים שבהם יש כרגע התפרצות של קורונה לא ימלאו אחר ההוראות, המצב עלול להידרדר בקרוב לסגר מלא

אני מבקשת להניף תמרור אזהרה: המצב רגיש ומסוכן • השארת קהילות המיעוט מאחור, ללא טיפול ממוקד בהישרדותן הכלכלית בתקופת הקורונה, עלולה לגרור פגיעה קיומית ממשית • דווקא בעת הזו חובת החברה להבטיח את קיומן

כעשירית מכלל העסקים במדינה הם בבעלות ערבית ורובם ככולם עסקים קטנים ובינוניים • בהיעדר סיוע מספיק מהמדינה, אלפי עסקים נסגרו בחברה הערבית • אם לא יינתן סיוע דחוף, החברה הערבית לא תתאושש ולא תשתקם מהמשבר, גם שנים רבות לאחר חלוף הקורונה

ארבע תובנות מכנס שערכנו השבוע עם ארגון "צופן" ובראשן: עוד לפני תקציבים ומרכזי פיתוח, פתרון הבעיה עובר בעניין שכלל לא קשור לטכנולוגיה

יפו מרימה ראש בזמן האחרון: מרכז תרבות וקולינריה לצד מסעדות חדשות, תוך גיבוש זהות של המטבח היפואי • יש דבר כזה, מתברר, והוא שונה מהמטבח הערבי של הצפון, המוכר יותר • זוהי יפו, ילדה

הדרך לגיהינום היתרי הבנייה במגזר הערבי רצופה כוונות טובות - אבל הקשיים והעיכובים שרשויות המדינה מערימות לא מאפשרים לחברה הערבית לצמוח באמת

פרוייקטור הקורונה בחברה הערבית, איימן סיף, טוען כי בעוד שבגל הראשון שיעור הערבים בקרב הנדבקים עמד רק על 5%, כעת הוא מגיע ל-30% • מקור הדבקה העיקרי: אירועים וחתונות

ולאא' אבראהים, מנהלת פיתוח הון אנושי בעמותת צופן, אמרה את הדברים בכנס "גלובס" בנושא על שילוב האוכלוסייה הערבית בעולם ההייטק בישראל • זיקה אב צוק, סמנכ"לית פיתוח עסקי בסיסקו ישראל: "צריכים קודם להכיר את האקוסיסטם - לא מספיק רק ללכת ללמוד קורס כדי להתחיל לעבוד"