משבר כלכלי

עכשיו כשכבר ניכרת השתלטות מסוימת על המגפה, סימני השאלה שמטרידים את אמריקה הם מתי ואיך המשק ייפתח מחדש • אלו שאלות חשובות, אבל חשוב לא פחות להפנות מבט לסיכון הגדול האורב במחשכים – בועת החוב ההולך ונפרמת לאיטה • "הקורונה וכלכלה – מה הלאה?" כתבה שלישית בסדרה

המשבר הכלכלי שנלווה למגפת הקורונה שונה מהמשברים שהכרנו במילניום הנוכחי ודומה בעוצמתו אולי רק ל"שפל הגדול" של 1929 • האם הוא עומד לערער את יסודות הקפיטליזם, ואיך יהיה אפשר להיחלץ ממנו?

השקעות נדל"ן |

האם נכון להשקיע בנדל"ן בזמן שהשוק קפוא, כשהבורסה מתנדנדת וכשריח המיתון באוויר • אורחי פודקאסט ההשקעות "כסף בקיר" של גלובס באים ללייב כדי לעשות סדר ולענות על שאלות • האזינו

עצם הרעיון של מדינה שמדפיסה כסף כדי לכסות על חובות שצברה נחשב לאחד האיסורים החריפים ביותר בכלכלה • די היה בפחד מפני אינפלציה ווזכרונות העבר כדי לדכא מחשבות אלה • אך אלה אינם זמנים רגילים, וגם הבנקאים השמרנים ביותר עושים בימים אלה סיבוב פרסה

השיתוק הכלכלי בדרום קוריאה מדגים כמה חמקמקה יכולה להיות הבראה גם אחרי ניצחון של בריאות הציבור ומאותת על המסלול הארוך של חזרה לשגרה שצפוי בעולם

משבר כלכלי הוא שעת מבחן לדירקטוריון. למרות ייחודיות משבר הקורונה, משברים קודמים יכולים ללמד על ההתנהלות המצופה מדירקטור בשעת משבר • כמה צעדים פשוטים וחשובים יכולים לעזור בעת הזו

כשפרופ' וולטר שיידל כתב ב־2017 שמגפה עולמית היא אחד הגורמים ההיסטוריים שהביאו לשינוי כלכלי עמוק בחברה, הוא לא שיער שתוך זמן קצר הוא עומד לחזות באחת כזו • כעת, הוא אומר, נוצרה אפשרות לשינוי דרמטי בסטטוס קוו, אבל המאבק על כך רק החל

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה • כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית • מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה • שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 •לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

מגפת הקורונה זה לא משבר רגיל, 2008 זה "משחק ילדים" לעומתו • משבר כה חמור מצריך גם פתרון שנוקטים פעם ב-500 שנה • הגיע הזמן שהמיליארדרים יפעלו כמו ב-1907, יכניסו את היד לכיס וירגיעו את השווקים

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר • "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

מניתוח מקיף שנעשה בוול סטריט ג'ורנל עולה כי התפוקה היומית בארה"ב ירדה ב־29% ביחס לשבוע הראשון של מרץ, לפני גל סגירת העסקים

קטע כלכלי |

כלכלן אחד טען כי מיתונים הם תוצר שדות מגנטיים על השמש, ואחר הסביר כי מיתון משתולל מפני שאנחנו חוסכים יותר מדי • אך ישנה סיבה מדוע העולם גולש למיתון, והיא שונה מכל מה שחשבו בכלכלה הקלאסית • האזינו