האופן שבו הוצג המידע לציבור בפרשת שליט הוביל אותו למסקנה חותכת שיש להחזיר את החייל החטוף - יהיה המחיר אשר יהיה ■ "גלובס" בדק עם איילה חסון, רוני דניאל ואלון בן-דוד את התנהלות התקשורת שהתגייסה מרצון להחזרת גלעד שליט
לשכנע, ללחוץ, לצלצל בפעמון הדלת, לצלם פאפארצ'י. להימנע מכך זה לבגוד במקצוע
כך הצליחה להכניס את התקשורת הישראלית לקרביים של מי שמזמן הגדרנו "נון-אייטם"
היינו צריכים לגחך לנוכח עודף הפומפוזיות של המשטרה שטענה כי מרגול "מסוכנות לחברה"
ארדואן הגיע למצרים וציפה לסיקור כיאה למעמדו, אך למצרים היו תוכניות אחרות
החמיצו את הסיפור: הפספוס הגדול של משדרי החדשות שסיקרו את פינוי המאהלים
על רקע הביקורת נגד ישראל מצד התקשורת הזרה והמוסדות הבינלאומיים - הקונסול הכללי בניו-יורק, עידו אהרוני, מתכונן ל-20 בספטמבר ועובד על קמפיין לחיזוק המותג "ישראל"
יחסית לערוצים 2 ו-10 ותחנת גלי צה"ל, בערוץ 1 וברשת ב' זכתה הפרשה לסיקור קטן בהרבה ■ בגלי צה"ל שודרה כמות כפולה של אייטמים על הפרשה מאשר ברשת ב'
"המחאה כאן אחרת לגמרי מזו בעולם הערבי", אמר כתב BBC בישראל ■ אבל הטלוויזיה באיראן מוצאת דווקא קשר למדיניות הישראלית: "המפגינים זועמים על מדיניות הממשלה בהתנחלויות"
בעקבות מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה" והשריפה בכרמל - השר להגנת העורף, מתן וילנאי, מתכנן חמ"ל תקשורת מיוחד שירכז בשעת חירום את המידע שיועבר במדיה
התקשורת לא רק מחבקת את המחאה - היא גם מנווטת אותה ודואגת שלא תדעך. למה?
חייהם של העיתונאים שנמצאים במרכז סיקור המחאה החברתית רוויים בשמחה גדולה על מה שמתרחש, לצד דילמות הקשורות במידת האתיקה העיתונאית
הסיקור האינטנסיבי של האלפיון העליון תרם לייצור חברה חומרנית, עד שהחלה המחאה
בנוסח דומה וכמעט בו-זמנית הגיחו לפייסבוק קריאות של אנשי תקשורת לא לרקוד על הדם
4 שבועות עברו עד שבערוץ 1 הבינו שהם לא יכולים להתעלם ממה שקורה ברחובות
ככל שהתרבו המשתתפים בהפגנות - כך התרחב הסיקור, אך הכתבים הזרים מודים: הסיקור לא נראה רק דרך החור של הגרוש אלא גם מבעד לפריזמה של הסוגייה הישראלית-פלסטינית
איראןאנטישמיותארה"בג'ו ביידןחמאסישראל במלחמהכותרות העיתונים בעולםלבנוןרצועת עזהתקשורת זרה