פרסום בטלוויזיה

זרוע ההשקעות של קבוצת קשת ממשיכה להשקיעה בעסקים שניתן להשביח באמצעות פרסום בטלוויזיה - והפעם קבוצת קסטרו-הודיס שנערכת להנפקת מותג האופנה אורבניקה • מדובר בעסקת ברטר שמעניקה לאורבניקה זמן פרסום בשווי 60 מיליון שקל בכל פלטפורמות התוכן של קשת

השיח הישראלי שהשתנה, הירידה בגיל הלקוחות והקורונה שגרמה ליותר אנשים להתעניין בעולמות הפיננסיים, הופכים את בתי ההשקעות למוצרים שיווקיים עם קמפיינים פרסומיים • במיטב עומדים מאחורי הבחירה בפרזנטור לא ישראלי למרות הביקורת, במור מדגישים את השוויון המגדרי, ובאלטשולר שחם ממשיכים בהמרצת הצרכנים

השינויים בהרגלי ההאזנה והמעבר לצריכת תכנים דיגיטליים, מגבלת החסויות בטלוויזיה והקשחת תנאי העמלות הורידו מאטרקטיביות המכרז שיקבע מי הזכיין שישווק את זמן הפרסום בתאגיד השידור הציבורי • שבוע לסגירת המכרז, נראה כי רק שתי קבוצות יתמודדו, אחת מהן היא הזכיינית הנוכחית - טרגט ספיריט

הכללים החדשים של התוכן השיווקי בשידורי הטלוויזיה, שנכנסו החודש לתוקף, עשויים להיתפס לא רלוונטיים לשוק העכשווי בישראל • עד כמה המהלך ישפיע על ההתנהלות הכלכלית של הענף, מה אפשר ללמוד מהניסיון במדינות אירופה, האם הצופים יחושו בהבדל, ומי יהיו המרוויחים הגדולים

הערב הכי נצפה בטלוויזיה האמריקאית, עם 100 מיליון צופים, תמיד משך מפרסמים שמשלמים מיליוני דולרים עבור 30 שניות מסך • אבל הסופרבול ה־56 כלל יותר מ־60 מפרסמים, והמוצרים היומיומיים כמו בירה וחטיפים הוחלפו בפרסומות על קריפטו, מטא-וורס וכלבים רובוטיים

הזוכה יהיה אחראי על שיווק ופרסום פרסומות בשמונה תחנות הרדיו של התאגיד והודעות חסות ותשדירי שירות בערוצי הטלוויזיה כאן 11 וכאן 33

משבר הקורונה הוביל את הרשות להגמיש את התקנות הנוגעות לשידור חסויות, מה שהביא לזינוק בהכנסות ערוצי הטלוויזיה • כעת שוקלים במועצת הרשות החדשה להפוך את המהלך הזמני לקבוע

כ-100 מיליון צופים יתקבצו הלילה סביב הטלוויזיה כדי לצפות בסופרבול, וחשוב לא פחות, בפרסומות שמלוות אותו • תג המחיר לחצי דקת שידור שבר שיאים והגיע לעד 7 מיליון דולר • חברות הקריפטו מגיעות לראשונה (ואחת מהן אפילו מחלקת ביטקוין), שלוש חברות הייטק ישראליות מראות נוכחות, וכל הסלבס הגדולים בעולם כבר שם

אירוע הספורט הגדול בארה”ב מושך אליו חברות טכנולוגיה שאומנם לא משווקות לצרכן הסופי, אך מעוניינות להגיע למקבלי ההחלטות • במקום לשלם 6 מיליון דולר על פרסומת ארצית, רובן משקיעות בפרסום מפולח לפי אזורים, שגם מוזיל את המהלך וגם מייעל את האפקטיביות

חברת הטכנולוגיה הישראלית הודיעה על רכישת TVSquared מסקוטלנד, העוסקת במדידה ואספקת תובנות למפרסמים בטלוויזיה • 100 מיליון דולר ישולמו במזומן והיתר במניות

ענקית הסטרימינג דיסני פלוס תיכנס לישראל בקיץ הקרוב, ככל הנראה באמצעות שיתוף-פעולה עם yes, ותצטרף לנטפליקס, אמזון פריים, אפל TV והשחקניות המקומיות • כיצד ישפיע ריבוי הפלטפורמות על שוק הפרסום ועל תעשיית התוכן המקומית, ומי עלול לא לשרוד את הצפת המסכים

למרות עליית המחירים הצפויה של רשת וקשת, הן עדיין מציעות מוצר פרסומי אפקטיבי ששווה כל שקל • אם בכלל, המחירים של הטלוויזיה עדיין זולים מדי ביחס לערך שהם מייצרים למפרסמים, בטח ובטח מול השקעת היתר שלהם בעשור האחרון בפתרונות דיגיטליים, שאולי נשמעים חדשניים, אך שהאפקטיביות שלהם מוגבלת מאוד בהשוואה

בפעם השלישית בשלוש שנים, זכייניות הטלוויזיה מודיעות על התייקרות • לגלובס נודע כי קשת הודיעה כי תייקר את הפרסום בכ-3%-4% ביחס למחירי 2021; לרשת יש כוונה יומרנית אף יותר: עלייה של כ-7% • כל זאת, במקביל לזינוק של 30% במחירי הפרסום בגוגל ובפייסבוק • מה מאפשר את קפיצת המחירים, והאם זה צפוי להימשך גם בשנים הבאות

כ-80% מהכנסות הערוצים המסחריים מפרסום מגיעים בשעות הפריים-טיים, אבל הגבלת הדקות של הרשות השנייה בולמת את החגיגה • הפתרון היצירתי: הגדלת מספר החסויות, שהפכו משקופית לסרטון של ממש • מי מפסיד מהמהלך, כיצד זה עובד בתאגיד השידור הציבורי, ואיך זה משפיע על הצופים

סקר של קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" שנערך זו השנה הרביעית ברציפות חושף כי הדיגיטל שומר על מקומו כמוביל בתקציבי הפרסום, אם כי גם הפרסום בטלוויזיה חיזק את מעמדו מנתוני השנה שעברה • נתח הפרסום הגדול בדיגיטל הופנה ב-2021 לפלטפורמות הבינלאומיות, בראשן פייסבוק • גלובס ממשיך להוביל בזירה הכלכלית. מאקו ו-ynet מובילים בגזרת האתרים הכלליים

שבועיים לתוך השידורים בבית החדש, בערוץ 14 רושמים כ-2% רייטינג בפריים טיים, וחבילות הפרסום נמכרות תמורת אלפי שקלים בלבד • בשלב הזה העמימות והעדר נתונים מוועדת המידרוג משרתים אותו, אך האם הוא יכול להמשיך להתקיים כך כלכלית לאורך זמן?