לפרוץ את חומות הניכור וההדרה: היזמים הערבים נלחמים על מקומם בתעשיית ההייטק הישראלית

בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של יזמים ערבים הפורצים לתעשיית ההייטק הישראלית, תוך שהם מביאים עימם יצירתיות, חדשנות ויכולות גבוהות. אך הקמתן של חברות טכנולוגיות מלווה בסיכונים ואי-ודאות גבוהים במיוחד, ועל אחת כמה וכמה בחברה הערבית בישראל, הודות לחוסר הניסיון והיעדר הלגיטימציה בשוק, לצד דרישה להשקעה גבוהה וסיכויי הצלחה נמוכים מאוד.

● הפקולטה | גיבוש צוות, משוב קבוע ורשת חברתית ארגונית: המדריך המעשי למנהלים בעידן של משברים מתמשכים
● הפקולטה | מלחמה, מגפה או משבר כלכלי: אלה חמשת העקרונות שמסייעים למנהלים להפוך זמנים קשים להזדמנות לצמיחה
● הפקולטה | לא סידרתן את הבית לפני הזום? ייתכן שהתדמית המקצועית שלכן דווקא תתחזק

מאחורי כל סיפור הצלחה של יזם טכנולוגי ערבי מסתתרים מנעד רחב של מכשולים ואתגרים שהופכים את המסע שלהם למאתגר פי כמה, ומגבילים את השתלבותם ותרומתם לכלכלה הלאומית. בתוך כל זה, עולה השאלה: האם היזמים הערבים יצליחו לפרוץ את חומות הניכור וההדרה?

המכשולים שמעכבים את היזמים

מחסור כפול במימון ובהשקעות: הקושי המשמעותי ביותר להתפתחות היזמות הטכנולוגית בחברה הערבית הוא היעדר מקורות מימון והשקעה. היזמים הערביים מתקשים לגייס הון ממשקיעים פרטיים ומקרנות הון סיכון ממגוון סיבות. הסיבה הראשונה היא הדרה מרשתות חברתיות-עסקיות - הקשרים החברתיים בין האוכלוסייה היהודית לערבית מוגבלים למדי. בנוסף, משקיעים רבים נמנעים מלהשקיע במיזמים טכנולוגיים ערביים, הם רואים בהשקעה הזו מסוכנת יותר מהשקעות במגזרים אחרים. החשש נובע מחוסר היכרות עם האוכלוסייה, חוסר הבנה תרבותית ולעיתים אף מדעות קדומות.

חסמים חברתיים-תרבותיים: בחברה הערבית קיימות נורמות חברתיות שמרניות שמעודדות מסלולים מקצועיים מסורתיים כמו רפואה, עריכת דין והוראה, שנתפסים כבטוחים יותר. מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה נחשבים למסוכנים יותר, בשל הקושי של האקדמאים הערבים להשתלב בתעשיית ההייטק הישראלית. גם במקרים בהם האקדמאים הערבים בכל זאת בוחרים במקצועות לימודי טכנולוגיה, הם אינם זוכים לעידוד מהמשפחה ומהקהילה המקומית בפיתוח קריירה יזמית, אלא בהשגת משרה עם שכר בטוח. אצל נשים ערביות הבעיה גדולה אף יותר.

 ד''ר מוחמד אבו נסרה / צילום: יח''צ

חינוך והכשרה מקצועית: מכשול נוסף הוא רמת חינוך ותשתיות חינוכיות ירודות. התלמידים הערבים זוכים לחינוך לא איכותי בתחומי המתמטיקה, הפיזיקה והמדעים המדויקים, מה שמקשה על קבלה למקצועות לימוד טכנולוגיים ולהנדסה. בנוסף, קיימת תשתית חינוכית מוגבלת ליזמות טכנולוגית ביישובים ערביים. היעדר מסגרות חינוכיות לפיתוח יזמות או חוגי העשרה טכנולוגיים לנוער, כמו רובוטיקה ותכנות, פוגע בהזדמנויות לחשוף צעירים ערבים לעולם הטכנולוגיה מגיל צעיר.

תמיכה ממשלתית ורגולציה: אף על פי שישנן יוזמות ממשלתיות, כמו רשות החדשנות, המציעות מענקים ותמיכה ליזמים, היקף התמיכה אינו מספק כדי לגשר על הפערים הקיימים. היזמים זקוקים להגדלת מענקים ותמריצים ממשלתיים שיוכלו לסייע להם לגייס את ההון הראשוני ולהתמודד עם הסיכון הכלכלי. יזמים ערבים רבים מתקשים לגשת למענקים ממשלתיים בשל היעדר נגישות למידע או חוסר ניסיון במילוי בקשות למימון ממשלתי. הצורך להתמודד עם רגולציה מסובכת ובירוקרטיה מורכבת מהווה מכשול משמעותי ומרתיע יזמים פוטנציאליים, במיוחד עבור יזמים ערבים, שלא תמיד מכירים את המערכת הבירוקרטית בישראל לעומקה.

 רו''ח שני עמרם / צילום: אפרת קופר

השירות הצבאי: בחברה הישראלית, השירות הצבאי מהווה גשר מרכזי ליצירת קשרים ולהשתלבות בתעשיית ההייטק. יחידות כמו 8200 ויחידות סייבר אחרות מספקות הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה ומקנות יתרון משמעותי למי שמשרת בהן. רוב הצעירים הערבים אינם משרתים בצה"ל, והחלק שמשרת איננו רשאי להיכנס ליחידות מסווגות, ולכן הם אינם זוכים לאותן הזדמנויות.

מחסום השפה והתרבות העסקית: זרות השפה העסקית והסלנג היומיומי של תעשיית ההייטק בישראל מעכבת את השתלבות היזמים הערבים והפיכתם לחלק מהנוף של התעשייה. הם מתקשים בהתקשרות ובמציאת שפה משותפת עם השחקנים השונים בתעשיית ההייטק הישראלית, מה שמדיר אותם מהרשתות החברתיות והעסקיות של התעשייה.

 ד''ר נאוה מיכאל-צברי / צילום: שירן כרמל

ההזדמנות שמגיעה מהמפרץ

אנחנו נמצאים היום בנקודת זמן שבה היזמות הטכנולוגית בחברה הערבית בישראל יכולה להוביל שינוי של מגמה. במציאות שאחרי הסכמי אברהם ובמיוחד בעידן שלאחר מלחמת "חרבות הברזל", היזמים הערבים יכולים לנצל את היתרון התרבותי והלשוני שלהם כדי להתחבר לשווקים באזור ובמפרץ, ולמצוא שותפים עסקיים והשקעות חיצוניות.

למרות המכשולים, האפשרות לשבור את תקרת הזכוכית קיימת: השוק הערבי צמא לחדשנות, ומי שיידע לנצל את ההזדמנויות הללו עשוי לשנות את פני החברה הערבית בישראל ולהפוך אותה למובילה בתחום היזמות הטכנולוגית, גם בשוק המקומי וגם בזירה הבינלאומית.