ללמוד מרפורמת הסלולר: כך אפשר להוריד את יוקר המחיה

ישראל היא המדינה היקרה ביותר ב־OECD, למרות שהשכר כאן לא מהגבוהים ביותר מבין מדינות הארגון. ובכל זאת, היו בעבר הצלחות בהורדת יוקר המחיה: מדיניות מוצלחת הצליחה להביא להורדת מחירים דרמטית בביגוד ובהנעלה, במוצרי החשמל ובמחירי הסלולר.

בכל שלושת המקרים, פתיחה אפקטיבית לתחרות והסרת חסמים (של הממשלה או של השוק) אפשרו לאלטרנטיבות זולות להיכנס, מה שיצר לחץ תחרותי שהוריד את יוקר המחיה. אז מדוע במזון רפורמות דומות הן קשות יותר לביצוע?

ביגוד והנעלה: המכס צנח עד לאפס

עד שנות ה־90, ביגוד והנעלה היו יקרים למדי בישראל, והלכו והתייקרו כשהשיא היה זינוק של 40% במחירים בין 1991 ל־1996.

"היו מכסי מגן על התעשייה הישראלית, כי רצו לעודד אותה", מספר פרופ' יוסי שפיגל מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה. "כשאתה נותן הגנה לייצור מקומי, יש מפעלים שלא מייצרים בצורה מוצלחת. המבחר היה קטן, והמחיר גבוה בהתאם". אלא שהחל מ־1996, החל תהליך הדרגתי של הורדת מכסים מ־33% ל־15% בלבד ב־1999.

באותן שנים המחיר הפסיק לעלות - ואז התחיל לרדת. הורדות מכסים נוספות התרחשו מאז, עד שבשנת 2018 המכס כבר הגיע ל־0. בניגוד לרוב המוצרים שהלכו והתייקרו בעשרות השנים האחרונות, הביגוד וההנעלה זולים יותר היום ממה שהם היו בשנות ה־90.

"כשהורידו את המכסים, המחירים ירדו בהתאם לרמה בחו"ל", אומר פרופ' שפיגל. זה כמובן לא הגיע ללא מחירים: תעשיית הטקסטיל בישראל קרסה, אך מחקרים מראים שרוב עובדיה מצאו אלטרנטיבה יחסית מהר, והאבטלה במשק לא הושפעה מכך.

הורדת המכסים היא כמובן לא הגורם היחיד, אלא גם שיפור יכולת הייצור בעולם הביאה להורדת מחירים. התוצאה זהה: היום, ביגוד נמצא בהישג יד עבור החלשים הרבה יותר מכפי שהוא היה בעבר.

מוצרי חשמל: הסחר הבינלאומי נפתח

סיפור דומה ניתן לראות גם במחירי מוצרי החשמל, עם ירידה משמעותית במחירים בתחילת שנות האלפיים: בין 1999 ל־2009 ירדו מחירי המקררים ב־30%, מחירי התנורים ב־27%, ומכונות כביסה ב־29%, ומאז המחירים ירדו אפילו יותר. ברוב מוצרי החשמל, המחירים היום הם חצי ממה שהיו ב־1999, בזמן שהשכר בישראל עלה משמעותית מאז. כלומר, היום מוצרים אלה נגישים הרבה יותר מאשר בעבר.

גם במקרה הזה, הפתיחה לסחר בינלאומי הובילה להורדה דרמטית ביוקר המחיה: "כשהטילו מכס מטורף על סחורה, אי־אפשר היה להביא אותה", אומר פרופ' שפיגל. "גם הסכמים עם מדינות אחרות חייבו הורדת מכסים".

ואכן, מאז כניסתו לתוקף של הסכם הסחר החופשי עם הקהילה האירופית (שהפכה בהמשך לאיחוד האירופי) בשנת 2000, החלה ירידה חדה במחירי מוצרי החשמל, שהואצה עם הורדות מכסים שביצע שר האוצר בנימין נתניהו ב־2004. המכסים על מקררים, תנורים, מכונות כביסה, טלוויזיה ומכשירי וידאו ירדו בשיעור של 24%-14%, מה שהכניס מוצרים חדשים לשוק, הוזיל את הקיימים, הגביר את התחרות ואיפשר ליהנות מההוזלות בעולם.

סלולר: המדינה הזולה בעולם

מקרה הסלולר שונה ומורכב יותר, מכיוון שלא מדובר על מוצר פיזי שניתן לייבא מחו"ל, אלא על שוק של שירותים שניתן לספק רק על בסיס מקומי. מחירי הסלולר בישראל נחשבו גבוהים יחסית, אך לאחר רפורמת ניוד המספרים (2007) והכנסת המפעילים הווירטואליים (2011) תחת שר התקשורת דאז משה כחלון, קרה שינוי דרמטי: לא רק שהמחירים ירדו, ישראל הפכה למדינה עם האינטרנט הסלולרי הזול ביותר בעולם.

הרפורמה כללה פתיחת תחרות ל"מפעילים וירטואליים" כמו גולן טלקום ורמי לוי תקשורת, שלא נדרשים לשלם על הקמת התשתית או על תעריפי התדרים שגובה משרד התקשורת, מה שמאפשר מחירים נמוכים מאוד.

גם כאן זה הגיע עם מחיר: המחירים הנמוכים, כמו גם חסמים אחרים, עיכבו את הרחבת התשתיות, מה שהביא לכך שבניגוד לאינטרנט הנייח כאן, שנחשב מהיר ואיכותי, ישראל נמצאת במקום ה־62 בעולם במהירות הגלישה בסלולר.

מזון ומוצרים אחרים: כשרות והגנה על החקלאות

אחת הקטגוריות בהן ישראל יקרה במיוחד היא המזון. שם ישנן מספר בעיות, כמו מוצרים שקשה לייבא בשל חיי מדף קצרים, כמו חלב, וכן חסמים כמו כשרות. גם הרצון של הממשלה להגן על החקלאות המקומית מביא למניעת יבוא באמצעות מכסים וחסמים אחרים, תוך שהצרכן משלם את המחיר. גם לגבי מוצרים אחרים, אומר פרופ' שפיגל, "משרד הבריאות מתערב ורוצה לפקח, ויש תקן ישראלי שמישהו המציא. יש חסמים שהם יציר כפיה של הממשלה".

כעת, הממשלה מנסה ליישם מדיניות דומה במזון ובתמרוקים ולעקוף את התקינה הישראלית הייחודית במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". רפורמות פחות שאפתניות מהעבר לא הצליחו להתגבר על החסמים, ועוד מוקדם מכדי לדעת האם הפעם זה יקרה. זאת משום שהחסמים במוצרים אלה אינם מכסים, אלא רגולציה ייחודית.

אז מה מביא ליוקר המחיה בישראל? פרופ' שפיגל מודה: "זו עדיין חידה". לדבריו, "אנשים אומרים שאם נפרק את היבואנים הגדולים, המחירים יירדו. אבל אם תפצל אותם בין המותגים השונים, למה שהמחירים יירדו? פעם חשבו שאלה רשתות השיווק, וגילו כי הרווח שלהן לא בדיוק בשמיים. חשבו שאלה היצרנים, והם לא רווחיים בצורה בלתי רגילה. מדובר באוסף גדול של גורמים קטנים יחסית, שיחד מצטברים ליוקר מחיה ניכר".