גירעון (עודף) תקציבי

דוחות 2018, שעליהם חתום החשב הכללי, מתארים את הסיבות להתנפחות הגירעון - הכנסות המדינה ממסים היו נמוכות ב–4.5 מיליארד שקל בהשוואה ל–2017, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה זינקו • החשש: אם החוב הממשלתי לא ייעצר עד 2020 - ישראל בדרך הבטוחה להורדת דירוג אשראי

הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר, וההכנסות אינן מצליחות להדביק את הקצב, מה שיוצר בור הולך ומעמיק בתקציב המדינה • הוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-18 מיליארד שקל לעומת 2017 • שנת 2018 הסתיימה בגירעון תקציבי של 38.7 מיליארד שקל, מעט יותר מהיעד בתקציב

שר הכלכלה אלי כהן נתלה בניסיון הלא מוצלח של יאיר לפיד, כהוכחה לכך שאסור להעלות מסים • האם המציאות מתאימה לתזה? • המשרוקית של "גלובס"

הירידה בהיקפי המסחר בבורסה והשימוש הגובר בהשקעות פסיביות וברובוטים לצורכי מסחר מגדילים את החשיפה - כך קובע דוח היציבות הפיננסית שבנק ישראל מפרסם היום • בנוסף לסיכונים הגלובליים מציינים בבנק ישראל את הגידול המהיר בגירעון התקציבי של ממשלת ישראל ואת מאפייני האשראי לדיור כגורמי סיכון שגדלו מאז התחזית הקודמת

נגיד בנק ישראל עשה את מה שהוא צריך לעשות כיועץ הכלכלי של הממשלה: להציב בפניה מראה ותמרורי אזהרה ולומר לה שעליה להקדים תרופה למכה - אבל הוא בחר בפתרון הקל • העלאת מסים על יחידים לא רק שלא מסתדרת עם התפיסה הכלכלית של נתניהו - היא גם לא הוגנת • פרשנות

בטח שמעתם על הגירעון החמור שמסתמן בשנת 2020, בגובה 4% מהתוצר • מה הסיפור ומה זה בעצם אומר? • "גלובס" עושה סדר

ברקע הגירעון התופח וחרף התנגדותם של השרים גלעד ארדן וחיים כץ, הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי נוסף - כ–1.2 מיליארד שקל - שיפגע בכל משרדי הממשלה • נגיד בנק ישראל טוען שלממשלה הבאה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים והטלת גזירות על הציבור • האם אנחנו במשבר עמוק או בעוד ירידה קלה בדרך לעלייה?• שתי דעות

(עדכון) - הממשלה אישרה היום את צעדי ההתאמות לתקציב המדינה, במסגרתם תהיה הפחתה בסך 1.234 מיליארד שקל מתקציבי משרדי הממשלה לטובת מימון פרויקט ביטחוני, סבסוד הצהרונים פ וטיפול בנפגעי שריפות • נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה כי רמת הגירעון בישראל גבוהה מאד בהשוואה בינ"ל • להערכתו, הגירעון הצפוי ללא צעדים מתקנים הוא מעל 4.5 אחוזי תוצר

הקיצוץ הרוחבי ה-15 במספר בממשלה זו יוצא לדרך; באוצר חוששים כי בצל המלחמות לא יצליחו להשיג רוב • מה יקוצץ, ומי ישלם את המחיר?

לפני שדנים בצעדים לצמצום הגירעון, חייבים להדגיש: גירעון של 3.8% זה לא סוף העולם - לכן קצת פרופורציות לא יזיקו לכל המערכת הכלכלית • ולאחר שאמרתי זאת: מהם הצעדים הלא פשוטים שיכולים לטפל בגירעון התקציבי בטווח הארוך?

הדלפות שנועדו לקבע מציאות, תדרוכים פוליטיים וזעקות "זאב זאב" שמסתיימות בגירעון של כ-50 מיליארד שקל – חלק מפקידי האוצר עלו למגרש הפוליטי ובדרך החמיצו את תפקידם • מנכ"ל האוצר מציף נקודה נכונה שהולכת לאיבוד בגלל התנהלותו התוקפנית וגסת הרוח • הגיע הזמן לשמוע מה יש לשר האוצר לומר • פרשנות

התכנית כוללת צעדים נוספים ובהם העלאת המיסוי על הרכב ההיברידי והטלת בלו על חומרי בערה שאינם מחייבים אישור הממשלה, ודי בקבלת אישור שר האוצר והכנסת

2019 צפויה להסתיים בגירעון גדול משמעותית מכפי שהעריכו באוצר, וב-2020 המצב יהיה כפי הנראה גרוע יותר • אבל מה זה בכלל גירעון תקציבי, איך הוא משפיע על חיי היומיום שלנו והאם זה הזמן להתחיל לדאוג • "גלובס" עושה סדר

הגירעון התקציבי חורג מהיעד וכבר עומד על 3.8% מהתוצר • ראש הממשלה בנימין נתניהו טוען שאין מה לדאוג, וכמו בעבר, גם הפעם הוא יוביל לסגירת הגירעון • מה באמת קרה לגירעונות הקודמים בתקופת נתניהו? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כים מכל רחבי הקשת הפוליטית מסכימים שיום שבתון שלישי בתוך פחות משנה, לצורך בחירות, יעלה הרבה לקופת המדינה • חלקם גם תומכים נלהבים בחלופות - בין אם ביטול חצי יום שבתון, ובין אם הטלת המימון על גורם אחר • פנינו לח"כים בשאלה אם הם מוכנים להתחייב להעלות את הנושא לסדר היום ולקדם חקיקה בעניין - למעט ח"כ מיקי לוי שהבטיח להעלות את הנושא לדיון, כולם התחמקו באלגנטיות

כך הפך הקיצוץ הרוחבי לפתרון קסם לכל סחטנות קואליציונית: במקום להתמודד עם הלחצים, בוחרים ראש הממשלה ושר האוצר לקצץ בתקציבי כל המשרדים • כדי לעקוף את מגבלות חוק הנומרטור, הם אף דחו חלק מהקיצוצים לשנים הבאות - התחייבות שלא בטוח כי ניתן ליישם