דיני חזקה, דיני שכירות

בר-רשות שהחזיק בקרקע שאינה שלו משך 45 שנה, עד שביקש המינהל צו לסילוק יד - יוכל לרכוש אותה בפטור ממכרז

ביהמ"ש המחוזי הפך החלטת השלום וקבע, כי החצר נכללת בגדרו של "הנכס" אותו שכרו המערערים מהמינהל

פעילות הנישום בנכס היתה יום-יומית, רצופה ומתמשכת, והיא עולה לכדי "יגיעה אישית" במובנה הצר

תיקון נוסף בחוק מעניק לרשויות כלים משופרים לסילוק פולשים ושלילת כל זכות לא חוקית שביקשו לעצמם

המערער אכן עמד בנטל הראייתי להוכיח כי מקור ההכנסה (דמי השכירות הנגבים) הוא של ילדיו.

המחוקק לא קצב בזמן את תגובתה הרשמית של הוועדה המקומית להשגה על היטל השבחה, לכן מוצע, כי בחלוף מועד מוסכם, ללא תגובה רשמית מצד הוועדה, יראו הצדדים את השגת היטל ההשבחה כשומה סופית שהתקבלה בשלמותה

הוראות חוק השכירות והשאילה מטילות על השוכר את עיקר הנטל ואת הסיכון הנובע מאי בדיקה

תיקון שהציעה הממשלה בחוק מקרקעי ציבור יילחם בתופעה הגוברת של פלישות לנכסים ציבוריים

שורה של פסקי דין עקרוניים הקשורים בדיור הציבורי, חלקם סותרים זה את זה, הגיעו לבית המשפט העליון והם מעוררים את השאלה: האם כוונת ההטבה היא רק לדייר או גם לדור שאחריו?

סבירות ההתנגדות של בעל בית להעברת השכירות נמדדת לפי מידת הפגיעה בקניינו

הבעלים המשכיר רשאי לתבוע בניכוי את יתרת ההוצאות שהוציא להתאמת המושכר לצרכים ייחודיים של שוכר לאחר תום תקופת השכירות

לצד הרואה כי הצד שני מקיים הסכם תוך הפרת הדין - אין ישועה

המשכיר מצוי במצב משפטי בעייתי ביותר, שכן פינוי בכוח של השוכר יתפרש בהכרח כפעולה בלתי חוקית וכ"עשיית דין עצמי"

אחת הבעיות היא, שלעיתים מטשטש הגבול המבדיל בין דמי שימוש בקרקע ובין פיצוי נזיקי

עוצמת הפגיעה בזכות הקניינית, המודעות לטעות והשנים שחלפו מעל גדר המחלוקת