דיני חזקה, דיני שכירות

"לא כל אחת מהעובדות המקימות את עילת התביעה צריכה ראיה בכתב. דרישה לצירוף ראיה בכתב בנוגע לכל אחת מהעובדות המקימות יחדיו את עילת התביעה היתה מונעת את השימוש בסדר דין מקוצר, ומותירה את רובן של התביעות מחוץ למסגרת זו"

משרד עורכי הדין שטיינברג, רבינוביץ' ושות', שהקים את המוסד: "מדי שנה מוגשות מאות תביעות בין בעלי נכסים לבין דיירים מוגנים, הגורמות לנזקים כבדים לצדדים. את רוב המחלוקות אפשר לפתור בישיבה אחת"

שר המשפטים, דניאל פרידמן, חתום על תיקון הקובע כי הדיון בתובענה לפינוי המושכר בלבד יתקיים בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב הגנה; עדיין דרושים מהלכים משלימים, אותם יוזמת ח"כ טרטמן

המערער הגיש תביעה נגד המשיב, שלפיה הוא יכול להמשיך לעבור בשביל העובר בין הנחלות של הצדדים. המערער עובר מזה למעלה מ-30 שנה, אך בימ"ש השלום דחה התביעה להכיר בזכות מעבר כזיקת הנאה. במחוזי השופטים נחלקו, ובדעת רוב נקבע כי המערער לא רכש זיקת הנאה או זכות בר רשות בלתי הדירה

האם רשאי ערב לשטר חוב שניתן במסגרת הסכם שכירות, להשתחרר מערבותו לשטר החוב על-ידי מתן הודעה חד צדדית למשכיר במהלך תקופת השכירות ובטרם בוצעה הפרה של ההסכם מצד השוכר?

התביעה לסילוק יד של העירייה נדחתה, אך נקבעו דמי שימוש של פי שלושה מקביעת שמאי בית המשפט, בשל עניין מיוחד שהיה לעירייה

התובעים הינם בעלים של מקרקעין. הנתבע (השכן) בנה קיר תומך לביתו וביצע חפירות, כשבטעות קיר זה נבנה בחלקה שבבעלות התובעים. אך בשל הססנות של התובעים לתבוע רק לאחר שש שנים וטענת תום לב ומזעריות הנזק, התביעה לסלוק יד נדחתה

פדן-בורגר: בעליה של מקדונלד'ס ישראל השכיר לדיפלומט בכיר בשגרירות קוריאה בישראל דירת 5.5 חדרים ברמת אביב ג', תמורת 2,500 דולר בחודש. בתביעה שהגיש נגדו הדיפלומט, הוואנג קיו האן, הוא מייחס לפדן "פוילעשטיק" בעסקת השכירות. פדן: מדובר ב"פרשה קוריאנית פנימית בין התובע לשגרירות קוריאה"

יש להיזהר מיצירת שווי רעיוני של דמי שכירות החייבים במס הכנסה, הנובעים מהשבחות שהשוכר ייעשה בנכס

גם בשוק ההשכרות הרותח, לא כל המשכירים מלקקים דבש; אחד הסיכונים הגדולים הוא "להיתקע" עם שוכר שנעלם, או גרוע יותר: נשאר לגור ומצפצף על העולם; המשטרה לא מתערבת, והדרך בבתי משפט מייגעת צרות מבית

ביהמ"ש העליון קובע מהם המבחנים במסגרתם תסווג הכנסה משכירות כהכנסה מעסק, ואולם מותיר פתח נרחב לסיווג שונה - בהתבסס על תכלית החקיקה הספציפית לעניינה נבחנת השאלה

האם הענקת הרשאה לשימוש במקרקעין כבר רשות הינה עסקה החייבת לצורך חוק מיסוי מקרקעין? כאשר מדובר במקרקעי מינהל, התשובה הינה חיובית מכח החוק. לאחרונה ניתן פסק דין בו הוכרה זכות במקרקעין גם בהרשאה אחרת

כאשר דייר מוגן רוכש את זכות הבעלות בנכס, מתלכדות הזכויות בידו לכדי זכות אחת. האם זהו הדין גם ביחס למיסוי מכירת הזכויות? במאמר זה נציע דרך חלופית המשרתת את תכליות המיסוי בצורה כלכלית יותר

זיקת הנאה הינה זכות קניינית שיש בה כדי להשפיע על מידת ההנאה שעשוי אדם להפיק מקניינו. בעל מקרקעין רשאי להעניק זיקת הנאה לאחר בקניינו, אולם זיקת הנאה "מכח שנים", הנרכשת לאחר 30 שנה, אינה תקפה אם היא שוללת את זכות השימוש מבעלי הקרקע החוקיים

התובע והנתבע הינם אחים אשר הוריהם החזיקו בנכס השייך לכנסיה של המנזר הלטיני. התובע דרש את סילוק יד הנתבע שהינו אחיו, מחלק ממבנה ששימש למגורים, בטענה שקיבל את זכות השימוש מאמא שלהם וכי הנתבע פלש אל החלק של התובע. בית המשפט קיבל את התביעה בקובעו כי לאם היתה זכות בר רשות והיא העבירה אותה לתובע

הסתרת הסכם פינוי שנחתם בין דייר מוגן לבין בעל הנכס מבן הזוג של הדייר המוגן החי עימו במשך שנים רבות בדירה, עלול לאיין את תוקפו של ההסכם ולהביא לדחיית תביעת פינוי שהוגשה בהסתמך עליו