שער הניצחון של הפריפריה של תל אביב

מגדל המשרדים שעתיד להיבנות בכניסה למתחם האלף בראשל"צ יורכב משני מגדלים שמעליהם מבנה אופקי • האדריכל משה צור: "חשבנו שחובתנו היא ליצור אייקון, פסל תלת-ממדי, שהוא לא סתם מגדל מעוצב" • מדור אדריכלות

מגדל מילניה במתחם האלף, ראשון לציון / צילום: ויופוינט
מגדל מילניה במתחם האלף, ראשון לציון / צילום: ויופוינט

בימים אלה מוקם במתחם האלף, אזור התעסוקה החדש של העיר ראשון לציון, פרויקט "מגדל מילניה", שתוכנן מראש כך שיזכיר במראהו את שער הנצחון בפריז. מבחינה עיצובית מדובר במורפולוגיה פחות מוכרת בארץ, של מבנה אופקי בגובה חמש קומות, ש"שוכב" על שני מגדלים בגובה של 16 קומות. יזמי הפרויקט מאמינים שהוא יהווה אייקון לאזור התעסוקה החדש, סימן לניצחון הפריפריה שהצליחה "לגנוב" נדל"ן מניב ממע"ר תל אביב.

מתחם האלף מתפרס על פני כ-1,500 דונם וכולל זכויות לכ-1.7 מיליון מ"ר לתעסוקה ועוד כ-5,000 יחידות דיור.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

הסביבה:

כשראיינו בשנת 2017 את מתכנן מתחם האלף, האדריכל אריה קוץ, הוא הסביר לנו את תפקידו של מתחם האלף ברמה המטרופולינית: "בראייה הכלל מטרופולינית מדובר בתחנה האחרונה של שרשרת שמתחילה בסבידור, השלום, הגנה, צומת חולון, ואז מחלף משה דיין בראשון לציון. זה קצה שדרת המטרופולין, שרשרת פנינים אורבנית".

עדי ברוק, מנכ"ל מנהלת מתחם האלף, מספר בגאווה שבארבע השנים האחרונות נמכרו במתחם האלף 800 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, מלונאות ודיור מיוחד: "אנחנו מסתכלים על אזורי התעסוקה בראשון לציון כעל מע"ר אחד, שמתחם האלף הוא המרכז שלו. זה יהיה בעשור הבא מרכז התעסוקה של מדינת ישראל. רק במתחם האלף יעבדו מדי יום 100 אלף איש".

ברוק אינו מתרגש מהטענה לעודף שטחי מסחר בגוש דן: "המגמה היא של יציאה מתל אביב. אם פעם כיוונו רק לחברת בוגרות שרצו להקים קמפוסים, היום אנחנו מכוונים גם לחברות צעירות, כי אנחנו מציעים חבילה שלמה שכוללת מקום מגורים ליד מקום העבודה".

הבניין:

מגדל מילניה הוא יוזמה של קבוצת פרשקובסקי, שרכשה את הקרקע ב-2018 תמורת 81 מיליון שקל. ב-2019 החברה נכנסה לשותפות בפרויקט עם חברת מגדל ביטוח, שתשלם לה סכום של 300 מיליון שקל. עלות הפרויקט, שפוטנציאל הבנייה בו עומד על כ-60 אלף מ"ר, מוערכת ב-700 מיליון שקל, כולל הקרקע ועבודות גמר והתאמה.

האדריכלות:

אדריכל משה צור, שמתכנן את הפרויקט, מסביר שהצורניות של המבנה קשורה למיקום שלו: "חשבנו שחובתנו ליצור אייקון, פסל תלת-ממדי שהוא לא סתם מגדל מעוצב. אנחנו בדרך כלל משתדלים שהבניינים שלנו לא יהיו ניפוח של קומה טיפוסית עם קישוט על הגג. פה יצרנו משהו לא שגרתי. אני לא אוהב לתרגם פילוסופיה בצורה מילולית, אבל זה גם שער לכל מתחם האלף".

צור מסביר שלצורה שנבחרה יש גם היגיון פונקציונלי: "משה ספדי חיבר במרינה ביי בסינגפור שני מגדלים עם פלטפורמה, כמו קיאק ענק, שיש בה למעלה גן ובריכה, כדי להתמודד עם האקלים הקשה. הפרויקט שלנו שונה לגמרי בקנה מידה ובמוטיבציה.

"התלבטנו בין בניין אחד עם קומות גדולות לבין שני גושים עם קומות בינוניות, אבל לא רצינו לעשות גוש נמוך ושמן, במיוחד בנקודה אסטרטגית כזאת. בסופו של דבר עיצבנו אותו כשני גושים, עם גוש גדול למעלה. הסטנו קצת את הנפחים כך שיש גיאומטריה ייחודית שמזכירה קצת את הדולמנים ובנייה היסטורית. כתוצאה מהתנועה של הגושים הצלחנו ליצור מרפסות גג עם עצים וצמחייה".

האקלים:

צור הודף את הביקורת על כך שקיר מעטפת מזכוכית אינו מתאים לאקלים הישראלי: "בתוך הזכוכית הכפולה, הכנסנו הצללה עם שלבים אופקיים, פיתוח שלי עם חברת בליני האיטלקית. השלבים הם לא רק בצבע מסוים שאני אפיינתי, אלא גם עם צבע שיש שלו תכונות של החזר טמפרטורה, וזה מוריד את הטמפרטורה ב-10 מעלות. בתוך הזכוכית הפנימית יש חיפוי נוסף שמחזיר את הקרינה החוצה וכך נוצאת מערכת זכוכית שנראית טוב עם הגנה מקסימלית על חללי העבודה".

מספר קומות: 16 קומות לכל אחד מהמגדלים, ועוד 5 קומות למגדל האופקי
גודל השטח הבנוי: כ-60 אלף מ"ר
היזמית: קבוצת פרשקובסקי, רכשה את הקרקע ב-2018
עלות מוערכת: 700 מיליון שקל

צרו איתנו קשר *5988