הסיוע למשרתי המילואים: מה המדינה הבטיחה ומה ניתן בפועל?

​

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הייתה חריגה מכל הבחינות. אחת מהן היא הצורך הדחוף במספר רב של משרתי ומשרתות מילואים פעילים. זה בא לידי ביטוי גם בהיקף המילואים שגויס וגם במשך השירות שנדרש מכל חייל וחייל.

גם בהיבט זה, המדינה נתפסה לא מוכנה. המגמה עד אז הייתה דווקא הפוכה, של צמצום תקופת המילואים - ובין השנים 2004-2017 הופחתו מספר ימי המילואים השנתיים ב-83%. במלחמה הנוכחית גיוסו כ-295 אלף חיילי מילואים, לעומת 89 אלף שגויסו במלחמת לבנון השנייה. המלחמה הביאה למציאות חדשה המחייבת זימון כמות גדולה יותר של אנשי מילואים, לעיתים תכופות ולזמן ממושך יותר.

לדוח המלא לחצו כאן

החוקים והתקנות הרלוונטיים בהחלט לא היו מותאמים לתרחיש הפוך. הדבר הוביל לכך שרבים ממשרתי ומשרתות המילואים שנקראו להגן על המדינה בין לילה, מצאו עצמם ללא מעטפת מתאימה. המדינה נדרשה להתאים את התמיכה שלה גם בהשפעת משך המלחמה ועצימותה וגם לתת מענה לצרכים הייחודיים של קבוצות משרתי המילואים השונות: בעלי משפחות, עצמאים, שכירים, סטודנטים וכיוצא בזה.

לצד המתנדבים, חיילי המילואים על פי רוב הם כאלה שנקראו לשירות על פי חוק. אז אם המדינה מחייבת אותם לשרת, מתעצמת החובה שלה לדאוג לצרכיהם. חיילי המילואים מתמודדים עם אתגרים רבים במלחמה, ביניהם חוסר ודאות וחוסר ביטחון. לא מדובר רק במישור הפיזי, אלא גם במישורים הכלכליים והאישיים.

יש לא מעט חיילי מילואים עצמאיים שעזבו את עבודתם במהלך המלחמה ללא ידיעה מה יקרה עם העסק שלהם וכיצד יוכלו לדאוג לביטחון הכלכלי שלהם ושל משפחתם. הבעיה הזו פוגשת אף את הדור הצעיר של אנשי המילואים, הסטודנטים, אשר ממשיכים לשלם שכר לימוד, אך מוצאים עצמם מנוטרלים מהיכולת לעבוד לתקופה ממושכת.

וגם המובן מאליו צריך שייאמר לפעמים: תגמול כלכלי למשרתי מילואים בזמן מלחמה הוא חיוני להבטחת מוטיבציה ושמירה על מוכנות גבוהה בקרב הכוחות. משרתי המילואים מתגייסים ברגעים קריטיים ומשאירים מאחור את חייהם האישיים והמקצועיים, ולכן נהוג להכיר בתרומתם באמצעות תגמול הולם. התגמול הכלכלי משדר הכרה והערכה מצד המדינה על המאמץ והסיכון שמשרתי המילואים לוקחים על עצמם, מהווה תמריץ להמשך השתתפותם בשירות פעיל בעת הצורך ותורם לאיזון כלכלי למול ההפסדים הפוטנציאליים שמשקי בית רבים במדינה עשויים לחוות כאשר ראשי המשפחה עוזבים את מקום העבודה לתקופות ארוכות.

אז מה הממשלה עשתה בעניין?

הוקרה, סיוע ותגמול

לנוכח ההבנה שהחוקים והנהלים הקיימים לא נותנים מענה מספק לצרכי המילואים במלחמה, בינואר האחרון הממשלה קיבלה את החלטה 1226: "הוקרה, סיוע ותגמול לחיילי מילואים המשרתים במלחמת 'חרבות ברזל'". למעשה, זו החלטת המשך להחלטה שהתקבלה בנובמבר שנוגעת במגוון רחב של נושאים הקשורים למערך המילואים, לרבות מתן מענקים נוספים, מתן סיוע לחיילי מילואים עצמאיים שנפגעו כלכלית כתוצאה מהשירות, וקידום עידוד ופיתוח של עסקים קטנים ובינוניים של חיילי המילואים.

ההחלטה גם מצהירה על כוונות עתידיות של הממשלה למתן סיוע נוסף, ביניהן הגדלת מענקים למערך הלוחם; סיוע חד פעמי לסטודנטים במימון שכר הלימוד; מימון חופשה לאנשי מילואים; סיוע למימון טיפול נפשי וזוגי. יש לציין כי חלק מן ההטבות מותנות בשירות של מספר מינימלי מסוים של ימים. כמו כן, ההחלטה מבקשת להקים צוותים ממשלתיים שמטרתם תהיה בחינת אפשרויות נוספות בהם ניתן לסייע לאנשי המילואים. הממשלה הקצתה 9 מיליארד שקלים למימוש כלל ההחלטות העוסקות בסיוע לאנשי המילואים - מתוכם 1.5 מיליארד שקלים רק לסעיפים שאנחנו עוסקים בהם כעת. כל זה הותנה באישור חוק התקציב לשנת 2024.

הכסף החל לזרום

לאור העובדה שההחלטה התקבלה בדוחק השעה ושנדרש להוציאה לפועל בזמן קצר יחסית ותוך כדי משבר כללי, יש לציין לחיוב שרוב הסיוע אכן ניתן כנדרש. כך, למשל, משרתי מילואים אכן קיבלו את המענק נוסף עבור כל עשרה ימי מילואים שעומד על 266 שקלים ועל 466 שקלים ללוחמים. הורים שיש להם ילד מתחת לגיל 14 קיבלו מענק מוגדל בסך 500 שקלים - ולוחמים 833 שקלים. בנוסף, ניתן גם מענק חד פעמי בסך 2,000 שקלים להורים לילדים עם מוגבלות. חוץ מזה, הוגדל מענק משק הבית באופן חד פעמי לשנת 2024 ללוחמים ששירתו מעל 45 - כך שבמקום 1,250 שקלים, הם יקבלו 2,500.

בהתאם, הוחלט להקצות סכום נוסף של 270 מיליון שקלים לצורך מתן מענקי חד פעמי לחיילים ששירתו מעל 45 יום ומשלח היד שלהם או של בן זוגם נפגע כתוצאה משירותם. הסעיף נועד לסייע ולתגמל בסכום חד פעמי של 4,500 שקל חיילי מילואים ששירתו מעל 45 יום שאינם זכאים לדמי אבטלה ושאינם מקבלים שכר. בנוסף, במקרה שלבן זוגם יש ילד מתחת לגיל 14 ושבמשך 21 יום עמדו בתנאים הללו, יהיו זכאים גם הם להטבה. בנוסף, נקבע מענק על סכום 10,700 שקל לבנות זוג של אנשי מילואים שלא חזרו לעבודה במשך 21 יום מתום חופשת הלידה (בתנאי שבתקופה זו בן זוגן היה במילואים).

ומה באשר לסטודנטים שמשרתים במילואים? ההחלטה קבעה שאנשי מילואים ששירתו מעל 60 יום יזכו לסבסוד של 30% משכר הלימוד - או של 100% במקרה שהם לוחמים. כאן ההצלחה היא חלקית. צה"ל התחייב להעביר אוטומטית את הכסף לסטודנטים ב-1 ביולי, אך יום לפני שהפעימה הייתה אמורה להגיע לאנשי המילואים, התברר שהמדינה לא גיבשה מתווה שידאג להעביר את הכספים ליעדם. עד כה ההטבה טרם הגיעה לאנשי המילואים, ורק נפתחה האפשרות להגיש בקשה באתר המילואים על מנת לדרוש את ההטבה. המשמעות היא שההטבה לא תגיע באופן אוטומטי לסטודנטים כפי שהובטח להם.

חוץ מזה, ניתנו גם הטבות שלא בדמות מענקים. לדוגמה, ניתנה עדיפות בהגרלות של מחיר מטרה לאנשי מילואים פעיל בשיעור של עד 10% ונפתח מסלול להלוואות עבור עסקים שבבעלות אנשי מילואים. בקשר לאחרון, מהחשב הכללי במשרד האוצר נמסר כי במסגרת המסלול ניתנת הלוואות בתנאים אטרקטיביים וייחודיים, תוך הגבלת הריבית המקסימלית לשיעור ריבית הפריים, מתן גרייס על תשלומי הקרן לתקופה של עד שנה וסבסוד הריבית על ידי המדינה. כל זה בשנה הראשונה להלוואה וללא בטוחות כספיות מטעם העסק.

מימון החופשה לא זמין

ההחלטה הטילה על משרד הכלכלה לפעול לקידום ועידוד של עסקים קטנים ובינוניים של חיילי מילואים. המסלול מיועד למי ששירת במילואים מעל ל-30 ימים ושהוא גם בעלים של עסק מחזור הכנסות שנתי של עד 10 מיליון שקלים. המטרה היא לעזור לאותם בעלי עסקים להתמודד עם קשיי תזרים מזומנים וצרכי הון חוזר, זאת בתנאים מועדפים וללא צורך בהוכחת ירידה בהכנסות העסק.

אלא שצעד זה לא יושם. מתשובת משרד הכלכלה לפניית המרכז להעצמת האזרח עלה כי בוצעו תוכניות למען קידום יישום הסעיף, אולם טרם התקבל תקציב ממשרד האוצר ליישומו ולכן טרם התחילו בביצועו בפועל.

צעד נוסף שעורר תרעומת בקרב אנשי המילואים נוגע להבטחה למימון חופשה. לפי ההחלטה, יוענק מימון לחופשה בסכום של 3,500 שקלים ללוחמים ו-1,500 לשאר המערכים, כאשר הורים לילדים שאחד מילדיהם מתחת לגיל 14 יקבל סכום נוסף של אלף שקלים. תוקף ההטבה הוא עד סוף שנת 2026. ואולם, בפועל, ממוקד המילואים הצ"הלי נמסר כי ההטבה למתן חופשה לא זמינה לאנשי המילואים ולא ניתן לקבל אותה כעת. הגורמים לעיכוב בביצוע לא פורטו ולא התקבל מענה בעניין ממשרד הביטחון.

בעיה אחרת בהחלטה היא המימוש התקציבי שלה. בעוד שנקבעה בהחלטת ממשלה עוקבת עלות תקציבית כוללת ליישום ההחלטה, התקציב היה מותנה באישור חוק התקציב לשנת 2024. אולם, גם כאשר הוחלט על סכום תקציב כולל לכל הסעיפים, אין פירוט תקציבי פרטני לחלק ניכר מהסעיפים בהחלטה. בנוסף, ההחלטה אמורה לקבל מימון ממספר משרדים שונים, ולא מפורט בצורה מסודרת כמה כסף כל משרד צריך לתת.

הצוותים מתקשים לפעול

הממשלה התקשתה ליישם דווקא החלטות שעוסקות בהקמת צוותים. בהחלטה נקבע שיוקם צוות בין משרדי ברשות נציג נציבות שירות המדינה שיבחן עדיפות בקבלה לשירות המדינה משרתי מילואים. ואולם, מנציבות שירות המדינה נמסר במענה לפניית המרכז להעצמת האזרח כי "הצוות יוקם על פי הנדרש בהחלטת הממשלה". או במילים אחרות: הצוות אמור להיות מוקם בעתיד - ונכון לעכשיו הוא טרם הוקם.

בחודש שעבר התקיים דיון בנושא זה בוועדת החוקה של הכנסת, בעקבות שורת הצעות חוק פרטיות שהוגשו על ידי חברי הכנסת מאיר כהן (יש עתיד), דן אילוז (הליכוד) ושרון ניר וחבריה לסיעת ישראל ביתנו. כולן הציעו לתת עדיפות למשרתי המילואים במכרזי כוח אדם של שירות המדינה, באמצעות שימוש בכלי הקיים של "ייצוג הולם" שכיום חל על אוכלוסיות כמו יוצאי אתיופיה, אנשים עם מוגבלות, ערבים או חרדים.

אלא שנציגת נציבות שירות המדינה ציינה בדיון כי אין יכולת משפטית להגדיר את משרתי המילואים כקבוצה נוספת שזוכה להעדפה מתקנת במסגרת זו. בדיון ציין יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) כי הופתע לגלות שיש אי בהירות לגבי הצורך בחקיקה וכי לא ברור למה עד כה לא הוקם צוות לעניין זה בהתאם להחלטת הממשלה. ח"כ רוטמן העלה תהייה במקומה: כיצד סעיף זה נכנס להחלטת הממשלה ומדוע הוחלט להקים צוות אם ידוע מראש שאין אפשרות לתת עדיפות למשרתי מילואים במכרזי כוח אדם במסגרת הקיימת?

צוות נוסף שפעילותו לא השולמה במלואה הוא הצוות למתן עדיפות ברכש של הממשלה של טובין ושירותים מעסקים בבעלות אנשי מילואים או מעסקים המעסיקים אנשי מילואים רבים. על פי משרד האוצר, ועדה לבחינת הנושא הוקמה והחלה את עבודתה לפני מספר חודשים, אולם נושא העדפת חיילי מילואים בעלי עסקים מצוי עדיין בדיונים ועל כן הצוות טרם פרסם את מסקנותיו.

אבל נראה שהנושא מתקדם באפיק מקביל. זאת באמצעות קידום הצעה לתיקון חוק חובת המכרזים שנועד לעודד עסקים קטנים ובינוניים של משרתי מילואים - ובכך לסייע לצמצם את הפגיעה הכלכלית בהם כתוצאה משירות ממושך. הצעת התיקון לחוק, שהוגשה על ידי ח"כ משה פסל (הליכוד), מבקשת לתת במכרזי המדינה והרשויות המקומיות עדיפות לעסקים שנמצאים בבעלות מילואימניקים.

התיקון לחוק נמצא עדיין בשלבי חקיקה, ונכון לעכשיו הוא אושר על ידי ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה. לפי התיקון, במקרים בהם שתי הצעות או יותר יקבלו במכרז תוצאה זהה - תזכה ההצעה של עסק שנמצא בשליטת משרת מילואים פעיל שעשה למעלה מ-20 יום מילואים בשנה הקודמת.

נדרשת חלוקה הוגנת

מתמונת יישום ההחלטה עולה כי רוב מוחלט של סעיפי ההחלטה אשר כל תכליתם ועניינם מתן סיוע כלכלי ישיר לאנשי המילואים דרך "צינורות" קיימים (כמו ביטוח לאומי) אכן מומשו. לעומת זאת, סעיפים שעסקו בהקמת ועדות או יצירת כללי מסגרת חדשים ודרשו פעולות מורכבות יותר, טרם הגיעו לידי יישום ברובם ובנוגע לחלקם עולה השאלה האם בכלל ניתן ליישמם במסגרת החוקים והכללים הקיימים.

אבל למרות היישום היחסית-מוצלח של מתן המענקים, צריך לקחת צעד אחד אחורה ולשאול האם ההחלטה מייצרת חלוקה תקציבית יעילה והוגנת בקרב אנשי המילואים, לאור זאת שהמענקים בה מחלוקים בצורה אחידה ולא דיפרנציאלית. הבדלים רבים בין קבוצות משרתי המילואים לא זכו למענה. לדוגמה, משרתי מילואים עצמאיים רבים נפגעו מהשירות שלהם יותר משכירים. מצד שני, היו גם עצמאיים שהעסקים שלהם לא נפגעו כלל. מצד שלישי, היו גם מובטלים שהגיוס למילואים אף סייע להם מבחינה כלכלית.

חלק מסעיפי ההחלטה לא מעבירים את הסיוע והשיפוי הכלכלי לאנשי המילואים בצורה האפקטיבית ביותר בהיבט של שימוש מושכל במשאבי המדינה וסיוע דיפרנציאלי חכם. יש, למשל, סימן שאלה בנוגע לנחיצות של פיצוי מוגדל לחיילי מילואים שלא הפסידו שכר עקב השירות. ברור שחובה לדאוג לתמיכה לכל אנשי המילואים שמסכנים את עצמם למען כולנו, אך צריך גם לקחת בחשבון שפיצוי במקום אחד בהכרח מביא להפחתה של פיצוי במקום אחר. יחד עם זאת, חשוב לציין שרובם המוחלט של הסעיפים אכן דואגים לשיפוי שנחזה כהוגן וסביר. ועדיין, ראוי יהיה לשקול חלוקה המתבססת על פרמטרים שמוגדרים באופן דיפרנציאלי.

כמו כן, יש לציין לטובה את האופן בו מנגיש משרד הביטחון את הזכויות למשרתי ומשרתות המילואים. באזור האישי באתר המילואים, ניתן למצוא פירוט של סוגי התגמולים השונים, המענקים והחזרי הוצאות ואף מידע על הטבות להן זכאי המשרת כמו ארנונה, דיור, מלגות לסטודנטים וכדומה. במקביל, יש לתהות מדוע חלק מההטבות הללו, כגון הסיוע לסטודנטים או ההנחה בארנונה, לא מוענקות באופן אוטומטי ודורשות ידע מוקדם ופעולה אקטיבית מצד משרתי המילואים הזכאים להן.

ככלל, החלטת ממשלה 1226 מהווה צעד חשוב בהכרת המדינה בתרומתם הקריטית של משרתי המילואים לביטחון הלאומי. באמצעות הענקת תגמול הולם, מעטפת תמיכה והכרה פומבית, ההחלטה מנסה לחזק את המוטיבציה לשירות, לקדם את המשך מחויבותם של חיילי המילואים בשעת חירום ולמנוע מהם פגיעה כלכלית בשל השירות, ובכך תורמת באופן ישיר לביטחון המדינה. אולם, על מנת להגשים באופן מלא את תכליתה יש להסיר חסמים קיימים, למנות גורם מתכלל שירכז את עבודת המשרדים שנדרשים לכך וכן להגדיר לוח זמנים ברור לביצוע.