גיל ברינגר

בנאומה השבוע הבהירה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, כי בעיית המשילות בישראל היא המצאה, ומשמשת כ"מפלטו של הפייק מנהיג" • אלא שטקסטים שניפקה לאורך שנים מעידים על עמדה הפוכה מצדה • האם בעיית המשילות נפתרה, או שזילבר החליטה לשנות גרסה?

מי הם ששומרים על חירותם של האזרחים? השופטים האקטיביסטים או דווקא אלה השמרנים? התשובה שניתנה לכך השבוע תפתיע את מי שממשיכים לחשוב בתבניות המוכרות • המקרה של "הדוד הפונקציונלי" מלמד אותנו עד כמה קריטי להקפיד על פרשנות פורמליסטית של הדין הפלילי

הימים האחרונים חשפו לעיני ישראלים רבים את הכשלים המובנים בשיטת הבחירות בארצות הברית • ליקטתי עבור הנשיא הבא מספר עצות שיועילו לו בכדי לתקן את השיטה האמריקאית • והכול, לאור הניסיון המוצלח כל כך שהצטבר בישראל

הכלל לפיו רק הייעוץ המשפטי לממשלה רשאי לייצג את עמדת השרים בבתי המשפט נתון במחלוקת • השבוע הוא קיבל חיזוק מפתיע דווקא מאחד מנציגיו הבולטים של המחנה השמרני בעליון • מדובר בסטייה בעייתית מהמגמה החיובית שהסתמנה בשנים האחרונות

שימוש בכוח שלטוני להשגת מטרות אישיות הוא פסול, בוודאי כשהמטרה האישית היא קידום עניינו הפלילי של נושא המשרה • אך מה קורה כשלא מדובר בפוליטיקאי אלא ביועץ המשפטי? על המשפט שהסתתר בהקלטות מנדלבליט והופך את ניבולי הפה לדבר הפחות מעניין שבהן

התמיכה הקבועה של השמאל בבית המשפט העליון, והמאבק הקבוע של הימין נגד הרחבת סמכויותיו, הפכו כה מושרשים עד שקשה לנו לדמיין אפשרות אחרת • אלא שהחיבור המלאכותי הזה בין עמדות מדיניות למשפטיות עשוי לקרוס ברגע • זה קורה כעת בארצות הברית. זה יקרה גם אצלנו

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

אנשי ונשות מפתח במשק, בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת ובתרבות בוחרים את ספרי העיון שכדאי להישאר איתם בבית בחודש הקרוב • פרויקט מיוחד

ההמצאה שנשקלת במשרד המשפטים, הדחת נתניהו באמצעות נבצרות, היא סכנה לפגיעה אנושה בדמוקרטיה • ולא פחות גרוע מכך, היא מסרסת את המערכת הפוליטית בדיוק בשעה שזו רוצה לפקח על הפרקליטות והמשטרה, המתגלות בכיעורן

התנגחות בשרים הפכה עבור לא מעט פקידים לכלי לגיטימי לשימוש בשם הדאגה לטובת הציבור, אלא שזו מונעת מהם לשמש בתפקידם המקורי: מקור לידע מקצועי • הניסיון להשתלט על קבלת ההחלטות מייצר תרבות שלטונית רעה, בה לפקידות אין מקום אפילו כגורם מייעץ

פרופסור רות גביזון, שהלכה השבוע לעולמה, שימשה במשך שנים כאלטרנטיבה הרעיונית לתפיסה המשפטית שהוביל אהרן ברק • אלא שעם לכתה מאיתנו נפרדת ישראל לא רק מרעיונותיה, אלא גם מהדרך הייחודית שבה ביקשה לקדמם: דיון ציבורי, פשרה והסכמה רחבה

פסיקת בג"ץ שמנעה את הריסת בית המחבל הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדרוש מהעליון דיון נוסף ועקרוני בנושא • אלא שהדרישה הזו היא איוולת • אם ראש הממשלה רוצה ללמוד כיצד מנתבים את הפסיקה לתוצאה הרצויה כדאי לו לתפוס את השופטת נאור לשיחה קצרה

יו"ר הקואליציה נראה השבוע כמו נער פוסטר של קמפיין שתכליתו לשכנע את העם
כי רעיון המשילות הוא לא יותר מאשר ניסיון להכשיר כוחנות, זגזגנות ונקמנות • אז למה למרות הכול הכנסת היא עדיין המוסד הטוב ביותר לקבלת החלטות?

הביקורת כנגד חוק הקורונה התרסקה השבוע עם ביטול האיסור להפעיל בריכות וחדרי כושר • הכנסת הוכיחה שוב שהמילה האחרונה אינה של הממשלה אלא שלה, ולמרות זאת הטענות שהיא כפופה לממשלה ממשיכות להישמע • מדוע?

השבוע בו איכזב רבים במחנה השמרני הוא הזדמנות טובה לנסות ולדמיין כיצד היה מסכם ראש הממשלה בנימין נתניהו את מורשתו המשפטית • מסמך 10 הנקודות שמעולם לא נכתב, אבל אולי עוד ייכתב

נתניהו נסחף, בלשון המעטה, כשהוא מאשים את מנדלבליט ב”הפיכה שלטונית”, ובכל זאת יש צדק בטענתו לניגוד העניינים של היועמ”ש • על האמת והשקר בעניין “הפרקליטות שבתוך הפרקליטות”, ועל החובה לפצל את תפקידי היועמ”ש • ולמה יש סוגיות שכתבי המשפט לא יעסקו בהן