מיסוי נדל"ן

מכירת דירת מגורים שהתקבלה במתנה הינה צעד המחייב זהירות לאור מגבלות לא מעטות הטמונות בו ולאור ההגדרה המורכבת של דירה שהתקבלה במתנה. הנחיה חדשה של רשות המיסים עומדת להקל בהקשר זה, לאור פסיקה שניתנה בעבר

ועדת הערר קבעה, כי אין לקבל את עמדת העוררים לפיה הם התקשרו בחוזה לרכישת קרקע בנפרד ובחוזה להזמנת שירותי בנייה בנפרד, אלא יש לקבוע כי הם רכשו דירות מגורים מוגמרות מיזם/מארגן

"הוראות ההקפאה" מונעות מהרשויות המקומיות מלהעלות את תעריפי הארנונה, אלא באישור חריג של שרי הפנים והאוצר. יש לבחון את מהות תהליך האישור החריג, ולבדוק האם הוסבה כיאות תשומת לב השרים להעלאה

בעלים משותפים בקרקע שערכו עסקת קומבינציה במסגרתה הסכימו כי כל אחד יקבל חלק זהה בקרקע לאחר העיסקה, יחויבו במס עקב עריכת תוספת להסכם הקומבינציה לפיו קיבלו שניים מארבעת הבעלים המשותפים דירה גדולה יותר, ושילמו תשלומי איזון

מעבדת איזוטופ עתרה נגד חיוב רטרואקטיבי בארנונה בסך 6.7 מ' ש' בגין הפרות בנייה באשדוד

בימים אלו ממש הוסדרה האפשרות למתן פטור מהיטל השבחה לבנייה למגורים גם לפרויקטים לפינוי-בינוי במסלול מיסוי, על-פי חוק מיסוי מקרקעין. יש לברך על יוזמה זו של משרד הבינוי והשיכון ולקוות כי יהיה בה לעודד ייזום פרויקטים של פינוי-בינוי ברחבי המדינה

במשך שנים הנחת המוצא היתה של מדד עולה ושל שערי חליפין עולים ביחס לשקל, ובהתאם להנחות אלה גם חושבו מיסי המקרקעין. במציאות של התחזקות השקל ולעיתים גם של מדד שלילי, עשויות לחול תוצאות מס מעניינות

המס העירוני, הלא היא הארנונה, מתקבל אצל מרבית הישראלים כמעין גזירת גורל. מרביתנו לא באמת חושבים על האפשרות לגשת לרשות המקומית ולנסות להפחית את התשלומים, וזו גם ככל הנראה הסיבה שאנחנו לא מקדישים לגובה תשלום הארנונה יותר מדי מחשבה.

המועצה האזורית באר טוביה חתמה עם שתי חברות על הסכם פיתוח, הקובע תשלום סופי בתמורה לביצוע עבודות פיתוח. כעבור שנים דרשה גם היטל סלילה. ביהמ"ש קבע, כי הסכמי פיתוח אינם מאפשרים לגבות היטלים גם בגין בנייה שנוספה על המקרקעין לאחר חתימת ההסכם, ומתח ביקורת על התנהלות המועצה

האם קיומו של הסכם ממון בין בני זוג, שנערך לפני נישואיהם, מהווה תנאי לקבלת ההקלה הניתנת במס רכישה לדירה יחידה?

לעיתים גם אם קבלן מקבל לידיו רק חלק מתמורת החוזה, הוא עלול להידרש לשלם מע"מ על מלוא הסכום - גם בגין חלקם של קבלני משנה

בית המשפט העליון דן בשאלה מהו ההליך הנכון לתקיפת החלטת מנהל מיסוי מקרקעין, הדוחה את בקשתו של הנישום לביטול שומה בעקבות ביטול עיסקה - האם במסגרת השגה בפני המנהל, או במסגרת ערר בפני ועדת ערר?

דיני הירושה בנחלה החקלאית אינם פועלים לפי חוק הירושה, אלא לפי בן ממשיך; המצב אשר פוגע באופן עקרוני בחקלאים, יכול גם לשחק לטובתם

לאחרונה פרסמה רשות המיסים קובץ חדש של החלטות מיסוי מתחום מיסוי המקרקעין. אחת ההחלטות החשובות שניתנו עניינה בנטרול הלוואות בעלים לצורך הטלת מס על הרווח הנוסף לפי סעיף 71א לחוק. החלטה זו מהווה דוגמה לאימוץ מושכל של פרשנות תכליתית וכלכלית להוראת חוק

מאז תיקון 55 אין חשיבות אמיתית ליחס החלוקה לצרכי פטור, ובלבד שמשתתפים בה כל בעלי המקרקעין ושלא שולמו ביניהם כל תשלומי איזון