משפט נדל"ן

ביהמ"ש הרחיב עוד את מעגל הזכאים לפיצויים לפי סעיף 197, בקבעו כי גם רוכשים של זכויות מבעל הסכם פיתוח, אשר זכאים, בכפוף לתנאי הסכם הפיתוח, להירשם כחוכרים של הקרקע, הם בעלי זכות להגשת תביעה

עתירה חדשה מגוללת את הבעיה המתמשכת בשיטת מכרזי הקרקע של המינהל ואת הבעייתיות של בירור מחלוקות בין יזמים למינהל

התובעים והנתבעים הם בעלי דירות בבניין ישן בן שתי קומות. במשך השנים כל דירה השתמשה בחלקים מסוימים בחצר, וכעת יש תביעה ותביעה שכנגד לרשום בית משותף. בשל העדר כל הסכם, בית משפט נאלץ לדחות את התביעה עד שלמעשה יגיעו להסדר ביניהם

רבות מהוראותיו של חוק המקרקעין עוסקות בהסדרת אינטראקציות בין פרטים אשר היותם בעלי זכויות ביחידת קניין משותפת (דירה, מגרש וכד') יצרה ביניהם שיתוף (לרוב מאולץ). הוראות אחרות בחוק מסדירות דווקא את דרכי הפירוק של אותו שיתוף. אם פירוק השיתוף יכול להיעשות רק על-ידי השותפים עצמם, או גם על-ידי צדדים זרים וכנגד רצון השותפים?

המערערת ביקשה לבצע תוספת בנייה בדירתה, אך לא היה לה הרוב הדרוש כי המתנגדים טענו שבנייה שלה תפגע בסיכוייהם לבנות במסגרת תמ"א 38. המפקחת על בתים משותפים קיבלה את תביעת המתנגדים נגד הבנייה, ובית המשפט המחוזי השאיר את ההחלטה על כנה

המהלך החקיקתי שנועד להגביר את ההגנה על זכויות הקניין של האזרח ולהעשיר את ספר החוקים בחוק מודרני ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, עומד להניב פרי באושים הסותר את פסיקות בג"ץ, ואשר לא יאפשר אף בעתיד לתקן את העוולות הקשות שסמכות ההפקעה גורמת לאזרח

בית המשפט העליון הפך את הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין עסקאות נוגדות במקרקעין, בקבעו כי במצב של זכויות נוגדות אין לחלק את המקרקעין על בסיס תורת האשם התורם, שמקורה בדיני הנזיקין, וכי על בית המשפט לפסוק על יסוד ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 9 לחוק המקרקעין

הוועדה המקומית חוף השרון וגופי תכנון אחרים הביאו לאישור תוכניות ביוב והקמת משאבה בקרבת בתים ביישוב ארסוף, וזאת לפי חוק רשויות מקומיות (ביוב), ללא שעברו את המסלול של אישור תוכנית לפי חוק התכנון והבנייה. בית המשפט עליון קבע כי הדרך לאישור תוכנית כזו עוברת דרך חוק התכנון והבנייה

לאחרונה פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע המציגה את עמדתה בנוגע להיבטי המס בעסקאות חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בהתאם לתמ"א 38

עד כה נהגו הגופים המפקיעים לשלם סכומים זהים בגין הפקעת קרקעות בהיקף קטן וגדול - יש לתת פיצוי מוגבר בגין הפקעות גדולות, כפי שקבע ביהמ"ש העליון

המדינה עתרה לבית המשפט המחוזי לאכוף על אמם של המערערים עסקת חליפין שנעשתה בשנת 1961 ביניהם. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ודחה את טענת יורשי המנוחה, ומכאן הערעור לעליון שנדחה

ביהמ"ש מחדד את ההלכה שלפיה בפרוספקט המפרסם את הדירות למכירה, הקבלן אינו רשאי לנקוב בנתון הכולל גם חלק יחסי מהרכוש המשותף בבניין - אלא אם כן מתרשים הדירה ניתן לדלות בקלות את שטחה האמיתי

השופט העליון הטרי, יצחק עמית, מסתער ומפגין הספק מכובד: באחד מפסקי-דינו הראשונים, הוא לא מקל עם מינהל מקרקעי ישראל. חייבו להאריך חוזה חכירה של שטח תעשייתי, למרות שמטרת החכירה לא התקיימה. "אי הארכת תקופת החכירה אינה עומדת בקנה אחד עם חובת ההגינות המוגברת המוטלת על המינהל"

השוכרת השביחה את הנכס ששכרה, והמשכירה התחייבה להחזיר את ההוצאות - אך הפרה את ההסכם. על הנכס רבצה משכנתא לטובת בנק הפועלים, וזה טען כי הוא גובר על זכות העכבון שיש לשוכרת. בית המשפט פסק נגד עמדת הבנק

מין המפורסמות הוא שאורכו של הריון תואם בדרך כלל את לוח הזמנים המוקצב לו, אבל הריונה של תוכנית לעולם לא מסתיים בזמן הקבוע בדין

העליות החדות במחירי הדירות מולידות מצבים שכיחים בהם המוכרים מחליטים לנטוש עסקה שכבר התגבשה במסגרת המו"מ, כדי לנסות למוכר את הדירה מחדש במחיר גבוה יותר - התנהגות שלא בתום לב שיכולה לעלות ביוקר