משפט נדל"ן

המבקשים ירשו משק חקלאי (נחלה). המורישה בצוואה כתבה כי הנחלה תועבר לשני המבקשים ואם הדבר בלתי אפשרי, מבחינת הוראות המינהל, אז הנחלה תועבר למבקשת והיא תממש את הנחלה ותחלק את הכסף בין המבקשים. שני היורשים פנו לרשם ירושות לתקן את הצוואה כך שהמבקש שהינו נכד של המורישה ירשם כבעל הנחלה. הבקשה נדחתה

המערער חכר מהמשיבים שטח מסוים ומסומן מתוך חלקה; כששונה ייעוד החלקה מחקלאות למגורים, התברר שכל זכויות הבנייה שייכות לחלק של המשיבים, ואילו החלק של המערער מיועד לשטח ציבורי * בית המשפט קבע: כוונת הצדדים היתה ליצור הפרדה בין החלקים, ולפיכך המערער אינו שותף לזכויות הבנייה שנפלו בחלקת המשיבים

החלטות פרה-רולינג חדשות של רשויות מיסוי מקרקעין שופכות אור על עמדת הרשות בנושאים שונים: קרן להשקעות במקרקעין (ריט), פירוק שיתוף, חלוקה אגב גירושין והוצאות שהוצאו תוך ביטול עסקה

החלטה חדשה של ועדת האתיקה אוסרת על עו"ד המייצג קבלן להחזיק בנאמנות בערבויות חוק מכר עבור רוכש דירה מהקבלן המשמעות: הגנה על זכויות רוכשי דירות מקבלן, ופתיחת פתח לרוכשים ולבאי-כוחם להחזיק בערבויות עד להתקיימות התנאים הקבלנים יצטרכו למצוא מנגנון חדש כדי שלא יוחזקו כבני-ערובה ע"י הרוכשים

על החוכר לתת את הדעת להליכי התכנון החלים על חלקתו ולהביע את התנגדותו במועד, אחרת עלול לצאת קרח מכאן ומכאן

המערער והמשיבים הינם בעלי זכויות במקרקעין גובלים. המערער בנה אל תוך חלקתו של המערער. לאחר מספר שנים המערער תבע את המשיב לסילוק יד. בית משפט שלום בירושלים דחה את התביעה בהיות הסגת הגבול לא מהותית; בית המשפט המחוזי סבר אחרת

סוגיית "הגורם היעיל" הינה אחת מסוגיות המפתח בדיני תיווך, ועל-פיה לרוב יישק דברו של בית המשפט בדונו במחלוקות הנסובות סביב שאלת זכאותו של מתווך לדמי תיווך

ראוי לתקן את חוק המקרקעין ולחייב שכל עיסקה תאומת ע"י עו"ד, בימ"ש או נוטריון, שיוודאו כי הצדדים מבינים את משמעות המסמך ומסכימים לו

"לא כל אחת מהעובדות המקימות את עילת התביעה צריכה ראיה בכתב. דרישה לצירוף ראיה בכתב בנוגע לכל אחת מהעובדות המקימות יחדיו את עילת התביעה היתה מונעת את השימוש בסדר דין מקוצר, ומותירה את רובן של התביעות מחוץ למסגרת זו"

לאחרונה הוציא המפקח על הבנקים הוראה לכל הבנקים, ובה נקבע נוסח הערבויות שיוציאו הבנקים לרוכשים, לפי חוק המכר (דירות); מעיון בנוסח הערבות המצורף להוראת הניהול עולה כי הוא אינו תואם את הוראות חוק המכר כפי שתוקן לאחרונה ונכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2008

המשמעות היא שבעבירות תכנון ובנייה מוסמך בית המשפט להטיל בהליך פלילי קנס של עד פי ארבעה משווי טובת ההנאה, בהליך האזרחי קנס של פי שניים משווי הבנייה, ובמקרים המתאימים את שני הקנסות גם יחד

כיצד יכול אזרח, שזכה בפסק-דין לטובתו, בוועדות הערר לתכנון ובנייה, לגבות את חובו מרשות מקומית, המתחמקת מתשלום חובה? הוא לא כל-כך יכול, מסתבר. רשויות רבות מנצלות לאקונה בחוק ומצפצפות על פסקי דין של ועדות ערר, שניתנו מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. לעורכי דין בתחום נמאס מהמצב והם יוצאים למאבק

העותר ביקש שעיריית ת"א תאריך לו את ההיתר לשימוש חורג, ואכן העירייה אישרה זאת. ועדת ערר ביטלה את החלטת העירייה. בית המשפט ביטל את החלטת ועדת ערר, בטענה שלא לקחה בחשבון את כל השיקולים העניינים

משרד עורכי הדין שטיינברג, רבינוביץ' ושות', שהקים את המוסד: "מדי שנה מוגשות מאות תביעות בין בעלי נכסים לבין דיירים מוגנים, הגורמות לנזקים כבדים לצדדים. את רוב המחלוקות אפשר לפתור בישיבה אחת"

הרחבת דירת המגורים מחייבת הסכמת 75% מבעלי הדירות. נשאלת השאלה, האם הסכמה זו חייבת להיות בכתב, וביהמ"ש קבע כי היא יכולה להינתן גם בע"פ

התובעת היא האם של הנתבע, ושניהם וירשו ביחד דירת מגורים מהאב. בשל יחסים לא טובים ביניהם האם הגישה תביעה לפרוק שיתוף בדירה וביקשה כי אם הדירה תימכר, אז שההתמחרות תהיה פנימית ולא תימכר החוצה. בית משפט נעתר לתביעה וקבע שלאם יש זכות קדימה לקנות את זכויות הבן