משפט נדל"ן

המערערת הינה בעלים של דירת קרקע וכן דירת גג בבניין שנבנה ע"י אביה. האב התחייב להחכיר לרוכשים דירות, והשאלה היא האם לחוכרי הדירות יש זכות ברכוש המשותף, כגון חצר וגג. העליון קבע כי החצר תשמש רכוש משותף ואילו הגג שייך למערערת, על בסיס התנהגות רבת שנים

היועץ המשפטי לממשלה נחלץ לעזרת הרשויות המקומיות דווקא בהליכים בפני ועדת הערר בתביעות לפיצויים בעקבות אישור תוכנית מתאר מחוזית. התערבות זו חוקית אך אינה במקומה

שאלת החבות במע"מ והשלכתה על מחיר העסקה, בנסיבות בהן הקונה הוא שנושא בתשלום המע"מ, נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים. מהפסיקה עולה שלא מדובר רק בעניין טכני, וטוב יעשו הצדדים לעסקה אם ייקחו בחשבון את ההשלכות שיש לכך על מחיר העסקה

פסק הדין בעניין דוידוף שניתן לאחרונה עסק אמנם במס מכירה, אולם שאלת יום המכירה הנובעת ממנו רחבה הרבה יותר, ומשנה סדרי עולם

הנתבע סיפח לביתו קטע מקרקעין שבבעלות מדינת ישראל הסמוך לביתו, כדי למנוע שטפונות בשל הבדלי גבהים. בית המשפט דחה את טענתו לפיה קיבל הרשאה בלתי הדירה מהמינהל, ודחה דרישתו לחייב את המינהל למכור לו את הקרקע ללא מכרז

יזם המבקש להוציא היתר בנייה ברשות שהוקם בה תאגיד מים וביוב, צריך לקחת בחשבון סיבוב נוסף של תיאום מול התאגיד. דרוש שינוי המצב בחקיקה, שכן תזכיר הצעת חוק התכנון והבנייה החדש מתעלם מהעובדה כי תאגידי המים והביוב הפכו למעורבים בפועל בהליך התכנוני

השמאי המכריע רן וירניק דחה את טענת עיריית ת"א כי עצם הכללת המבנה בתוכנית השימור מעלה את ערכו הודות למיתוגו, ודרך ניתוח שווי הבניין תחת תוכנית השימור אל מול שוויו אם ניתן היה להרוס אותו - הגיע למסקנה ששווי הבניין ירד ב-4 מיליון שקל * מסקנה זו עומדת בסתירה לקביעות קודמות של שמאים מכריעים

בפברואר האחרון פסק ביהמ"ש העליון כי הקמת פרויקט דירות הנופש של חברת מעוז דניאל תותנה בכך שכל דירות הנופש יועמדו לרשות הציבור הרחב למשך תקופה שתעלה על מחצית מימות השנה

המערער חתם עם משיב על זיכרון דברים שכלל מחיר עסקה, אך לא כלל לוח תשלומים. חרף העובדה שהמערער דווח לשלטונות מס באופן חד צדדי על העסקה, בית המשפט המחוזי קבע כי מאחר ותנאי התשלום לא פורטו בזיכרון דברים, אזי לא היה חוזה מחייב. ביהמ"ש העליון ברוב דעות דחה את הערעור

בהסכם המכר מתחייב הקבלן לרשום את זכויות הרוכשים בטאבו והפרת התחייבות זו מהווה עילת תביעה כנגד הקבלן. אולם מה הדין במקרה בו לא נרשמו הזכויות והחברה הקבלנית אינה קיימת עוד?

המערער הינו בעל דירה בבניין וכתוצאה משריפה בדירתו, ניזוק רכוש משותף. חברת ביטוח של הנציגות תבעה את הדייר/חברת הביטוח שביטחה את דירת הדייר על נזקים. בית המשפט המחוזי הסכים עם פסק הדין של בית משפט השלום וקבע כי הנציגות הייתה מוסמכת לתבוע את הנזקים

יום אחרי פסיקת הפיצוי לתושבי אזור נתב"ג בשל ירידת ערך הקרקע, מומחי נדל"ן מצננים את ההתלהבות מפסק הדין ■ "למרות ההישג בפסיקה, עלול לחלוף זמן רב עד שהתושבים יראו כסף"

רשות שדות התעופה הודיעה כי תערער על ההחלטה ■ שווי התביעות מוערך בכ-5 מיליארד שקל ■ ביהמ"ש: יש להכיר בזכותו של כל אדם לחיות בתנאים סביבתיים הולמים והזכות לאיכות הסביבה

תקציר: הטוענים כי חוק העזר המחייב בעלי בתים בת"א לשפצם אחת ל-15 שנה נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא לקחו בחשבון שחופש הקניין אינו אמור להקנות לבעליו של נכס מקרקעין את הזכות להזניחו הזנחה פושעת, עד אשר יבייש את עצמו ואת סביבתו.

המערערים הינם בעלים של דירות בבניין בת"א שנבנה בשנת 1963. לטענת המערערים, בשנת 1963 ולאחר מכן בשנת 1966 הוקצו חלק מהחניות בבניין למערערים והוצאו מהרכוש המשותף על ידי מי שהיו הבעלים של דירות בבניין. לימים המשיבים רכשו דירתם מבלי לדעת על החלטה זו. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי כל עוד ההחלטה לא רשומה בספר החלטות או לא רשומה הערת אזהרה כלשהי בגין החניות, אין הוא מחייב צד ג' שלא ידע

נדחתה עתירה נגד הגדלת מספר דירות פינוי בינוי מ-220 ל-360