משפט נדל"ן

בית המשפט התבסס על מסמכים בתיק המינהל אשר לא נחתמו על-ידי החוכרים והמינהל על מנת לבחון את כוונת הצדדים, וחייב את המינהל לרשום את זכויות החכירה על שם החוכרים ולהאריך את תקופת החכירה ב-49 שנה, ללא התניית הרישום בתשלום דמי חכירה נוספים

בית המשפט המחוזי מרחיב ומגמיש את יכולתם של רוכשי נכס נדל"ני לממש את ערבויות חוק המכר שהנפיק הבנק, במצב בו הקבלן פשט רגל, גם כשמדובר בנכס עסקי ולא בדירת מגורים

התובעות רכשו זכויות בדירה שלנתבעת יש חלקים בה, והיא מתגוררת בה מזה שנים רבות. התובעות רכשו זכויותיהן בדירה מהבן של הנתבעת, ובית משפט השלום לא קיבל את טענת הנתבעת שהיא דיירת מוגנת כלפי התובעות

בעלי דירה ביקשו להרחיב את דירתם ואף לבנות על הגג המשותף. בית המשפט הורה כי תשלומי האיזון יהיו בהתאם לגריעה מהזכויות של יתר השכנים ברכוש משותף, ולא מהיתרון שנוצר כתוצאה מהבנייה

במקרים בהם דייר מוגן רוכש את זכות הבעלות בנכס, ולאחר מכן מוכר את זכויותיו בנכס, מאפשרת הוראת ביצוע חדשה של רשות המסים (מס' 8/2009 מיום 17/6/2009) לנכות מן השבח במכירה את דמי המפתח ששולמו על-ידי הדייר בעת רכישת זכות הדיירות המוגנת

לאור התגברות התופעה של אי פינוי המושכר ע"י השוכרים, ומאחר והמערכת המשפטית אינה מסוגלת לטפל בה במהירות וביעילות הנדרשת, הבינו יושבי בית הנבחרים כי אין מנוס מנקיטת יוזמה לשינוי החוק

גם לאחר שכבר נקבעה הלכה תקדימית אשר העלתה את זכויות הפרט על סדר היום והעניקה לזכות הקניין את מעמדה הראוי - הרי שבסופו של דבר לא השלים בית המשפט העליון את מלאכתו והפנה את הזרקור כלפי הכנסת, אשר כהרגלה אינה ממהרת לתקן הסדרי חקיקה ■ בג"ץ הסתפק בקביעה כי לנפקעים מגיע פיצוי או הסדר חלופי לפנים משורת הדין

תיקון חקיקה מחדד את המצב המשפטי המורכב סביב השאלה: כיצד מגינים על נכס פרטי מפני שיתוף

ליורשי מקרקעין הסתבר כי נוכלים התחזו למורישים וניסו למכור את המקרקעין; ביהמ"ש קיבל את תביעתם וקבע כי מי שרוכש זכות שהיא חוזית ולא קניינית, לא מקבל הגנה של סעיף 10 לחוק המקרקעין

נקבע כי עו"ד (ובמיוחד נוטריון) אינו יכול לפרסם פרטים שגויים במודעה, ולהטיל על הקונים אחריות לבדוק את נכונות המידע

עד היום המדינה שילמה פיצויים רק אם הפקיעה יותר מרבע מהשטח הכולל ■ השינוי הושג במסגרת עתירה לבג"ץ שהגיש חקלאי תושב בנימינה

ביהמ"ש פסק כי הערכת שווי הקרקע נעשית ע"פ התמורה המשתלמת עבור קרקע הנמכרת בידי מוכר מרצון לקונה מרצון, וכשוויה ביום הפרסום ברשומות של ההפקעה

ידוע ומקובל הוא כי חוק מכר (דירות) הינו קוגנטי, אך מסתבר כי מעורבות יתר של הקונה בבנייה, ידיעתו על ליקויים וכוחות שווים בין המוכר לקונה יכולים להיות סיבה לביטול האחריות והתניה על החוק

ביהמ"ש: לא זו בלבד שלא הוכח קיומו של נזק, אלא שהתובעים אף חתמו על נספח שבו הובא לידיעתם קיומן של עתיקות בקרקע

תוכנית משביחה הכוללת מנגנון השמדה עצמית לא תגרום לחבות בהיטל השבחה, וזאת למרות שאין הוראת חוק הקובעת כך במפורש

בין הצדדים נחתם הסכם לרכישת מקרקעין. הנתבעת לא חתמה על ההסכם, אלא הבן שלה היה ערב להסכם. התובעת ביקשה לבטל את ההסכם כי זה טרם נחתם, וטענה כי הסכימה למכור משום שלא ידעה על הסכם שיתוף שהנתבעת קשורה אליו באותם מקרקעין. התביעה נדחתה