שמאות מקרקעין

השמאי המכריע, בצלאל קציר, קיבל את טענת הוועדה וקבע כי התשלום הראשון מתייחס להיטל השבחה עקב אישור בקשה ספציפית לקבל היתר, שכללה הקלות ולא עקב אישור תוכנית בניין עיר לתוספת זכויות בנייה

אישור התוכנית השביח בכך שהרחבת השימושים הסירה את רכיב הסיכון מבעלי הנכסים שהשכירו נכסיהם לשימושי משרדים בניגוד למותר

"היטל השבחה חייב לשלם בעליהם של מקרקעין ביום אישור התוכנית. ככל שהנישום לא היה בעלים ביום אישור התוכנית, אין לחייבו בתשלום. אין גם לחייבו בהצגת אישור שהמוכר שילם היטל השבחה".

שלילת זכויות תיאורטיות יחייבו את הוועדה בתשלום פיצויים

השמאית המכריעה קבעה שיש לגבות היטל השבחה בגין שווי הזכויות הללו

עתירה חדשה מגוללת את הבעיה המתמשכת בשיטת מכרזי הקרקע של המינהל ואת הבעייתיות של בירור מחלוקות בין יזמים למינהל

האם לפי גישה זו של השמאי המכריע אין לייחס כל שווי לפוטנציאל שלא מומש?

הבעלים אינו יכול לאחוז את המקל משני קצותיו, מצד אחד להסכים לדרך הרישוי שקבעה הוועדה המקומית ומאידך לטעון לאחר מעשה כי דרך זו אינה חוקית

12 שנה מנסה הנדסאי בניין לקבל הסמכה כשמאי מקרקעין, רק כדי לגלות בסוף ההליך המפרך כי הסמכתו נדחתה משום שאינו מחזיק בתואר אקדמי

את ההשבחה בעקבות אישור תוכנית יש לבדוק לגופו של עניין ולא לגופו של יזם

במסגרת הדיון בתיק עלתה פעם נוספת השאלה האם במצב קודם הותרה הקמת מרתפים ברמת השרון; לדעת אשד, הדרך הראויה לשום את ההשבחה הינה עריכת שומה עצמאית בכל נקודת זמן ללא קשר לקביעת עבר

נקבע כי המבנה הבנוי יוצר מגבלות במגרש שאינן מאפשרות ניצול איכותי ויעיל שלו, ובכך גורם לפחת ניכר בשווי הקרקע

השמאי שמואל רוזנברג אימץ את הגישה המביאה בחשבון את שווי השוק בהתחשב בנוהג

"הפרופורציות בין שווי הקרקע לשווי הדירה לא השתנו כבר 20 שנה, וכך גם מספר המשכורות הממוצעות שצריך כדי לקנות דירה ממוצעת" ■ אם כך, כיצד נוצר בקרב הציבור הרושם ההפוך?