תקציב המדינה

יש להעביר תקציב מדינה המאפשר ביצוע רפורמות מבניות ומתחיל לטפל בבעיות השורש של הכלכלה והחברה במדינת ישראל

נתניהו הפגיז בנתונים, אבל בהבטחת הבחירות הכלכלית שלו יש כמה בעיות; גנץ, כרגיל, נמנע מלהיכנס לפרטים והקפיד על משפטים עמומים; וליברמן אוהב להראות שהוא שולט בנתונים, אבל לא התאפק והגזים קצת • ועידת ישראל של גלובס מנקודת מבט של בודקי עובדות

הממשלה אישרה היום פה-אחד קיצוץ רוחבי של 7% כדי לממן את ההסכם עם המורים;  שרי מרצ והעבודה יצאו מהדיון בזמן ההצבעה • הקיצוץ הגדול ביותר יהיה ממשרד הביטחון, ולאחריו יקוצץ גם תקציב משרד הרווחה - זאת בניגוד לדברי רה"מ לפיד לפיהם לא יקוצצו תקציבי המשרדים, והכסף יגיע "מעודפי תקציב ומרזרבות לקניות"

הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיעו ל-315.7 מיליארד שקל, 19.1% יותר מאשר באותה התקופה ב-2021, ובמקביל, ההוצאות ירדו ב-9.1% בשל הפסקת הסיוע בקורונה

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: מספר התלמידים אומנם גדל בעשור האחרון, אך תקציב החינוך זינק במספרים גדולים בהרבה. וההישגים? אין ממש חדש

תחילה אמר שר האוצר ליברמן כי הכסף יגיע מקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, בהתאם לעמדת אנשי המקצוע • כעת הוא כבר נשמע פחות נחרץ וטוען כי ישמח לנצל את עודפי התקציב שנצטברו לכיסוי התוספות למורים • עם זאת, העודפים אינם זמינים לשימוש מיידי

מחאות המורים והמתמחים מפנות אצבע מאשימה למשרד האוצר בטענה שהרעיב תקציבית את מערכות החינוך והבריאות במשך שנים • מבט על ההוצאה הממשלתית מגלה שתקציב שתי המערכות הללו כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון • אז איך הביקוש למקצועות הרפואה וההוראה יורד ולמה השירות לאזרח לא משתפר? הסיבות נעות מההטבות לוותיקים ולבכירים ועד הרפורמות שמנותקות מהשטח

מערכות הבריאות והחינוך היו עשרות שנים הנפגעות העיקריות בתוכניות הקיצוצים של האוצר • כך בתי הספר ובתי החולים עוצבו להיות מתוחים תמיד עד קצה גבול היכולת • עכשיו, כשהמורים והמתמחים בנקודת רתיחה, יש הזדמנות לתקן, אבל המחיר הרבה יותר גבוה

דוח הגירעון של האוצר חשף עודף תקציבי של 34 מיליארד שקל מתחילת השנה • מה עושים עם הסכום? הפוליטיקאים רוצים לדרוש תקציבים, אך באמצעות נוסחת הנומרטור, המחשבת את תקרת ההוצאות וההכנסות הצפויות, פקידי האוצר שומרים את הכסף לכיסוי חובות ונזקי האינפלציה • כלכלנים מבקרים: "אם רוצים לחיות כמו בכלכלות המובילות, צריך השקעה דומה בתשתיות"

"יש לנו עודפים של מיליארדים", מכריזים פוליטיקאים מימין ומשמאל שמצאו מקור מושלם למימון תוכניות והצעות שקורצות לבוחרים • במה בעצם מדובר, כיצד נוצרו העודפים האלה, איך ניתן להשתמש בהם, והאם למדינה באמת יש כסף מיותר שהיא לא משתמשת בו?

העודף התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הוא 9.7 מיליארד שקל – 0.6% מהתוצר • סעיף אחד שבו נרשמה דווקא ירידה בהכנסות המדינה הוא במס הבלו על הדלק

תוכנית החירום הכלכלית שהציג יו"ר הליכוד צפויה לעלות למדינה 20 מיליארד שקל • הסכום אמור להגיע מעודפי גביית מסים, אך התחזיות לא תואמות את המספרים של נתניהו • וגם: התוכנית השנויה במחלוקת להנפקת אג"ח ממשלתיות צמודות למחירי הדיור חוזרת לשולחן

הילדים של היום הם המבוגרים של מחר • נקודת מוצא זו מחייבת אותנו לשים אותם ראשונים על שולחן דיוני התקציב העתידי

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: תקציב המוסדות התורניים היה יחסית יציב בשנים האחרונות, למעט תקופה אחת בה חלה ירידה משמעותית

ביוני 2022 נשבר הרצף החיובי של חמשת החודשים הקודמים, בהם נרשמו עודפים תקציביים שהורידו את הגירעון לרמה של אפס • בחודש האחרון נמדד גירעון של כ-1.5 מיליארד שקל • למרות זאת, ב-12 החודשים האחרונים נרשמו עודפים תקציביים של 0.4% מהתוצר - לראשונה מאז 2007

אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת השתתף בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון, שם ניהל שיחה עם נשיא הלשכה, חן שרייבר, בנושאי מאקרו כלכלה ומשבר הדיור • "ישראל חייבת תכנון כלכלית ותקציב", הדגיש קושניר