דרור פויר

צירוף מקרים ישראלי קוסמי הוביל את דרור פויר לשני מפגשים אינטימיים במיוחד עם עולם הטבע: ביממה אחת הוא עשה בבוקר בייביסיטר לגוזל נשר יתום על מצוק מבודד במדבר, ובלילה היה עד לפסטיבל ההזדווגות ההמוני של הטרמיט הפורמוזי באמצע העיר • בין הנשר הנכחד והטרמיט המשתלט, בין בדידות לצפיפות, בין המרשים למבעית

יש משהו מנחם במחשבה שהעבר קרוב • הוא שוכן מתחתינו, ולא כל כך עמוק, אפשר להגיע אליו, ללמוד ממנו

אדם הוא כמו גלקסיה: נראה שבלי החומר האפל, הסודות, השריטות, ההדחקות, אתה דליל ושקוף ולבד

שומר החומות, שבו שוגרו אליה כ־1,000 רקטות, הוא לא הבעיה היחידה של אשקלון: התושבים בה מחכים כבר שנים להטבות מס, ארגוני הפשע מתפרעים, ואם זה לא מספיק - העיר ניצבת גבוה בדירוג התחלואה, העישון וההשמנה בישראל • אז מה הפך אותה לכזו בוננזה נדל"נית?

ביקום חליפי, לראש ממשלת ישראל ולי היו יכולות להיות בדיחות פרטיות שרק שנינו נבין בחדר מלא אנשים

בגובה מאה קילומטרים מעל פני כדור הארץ ירחף ג'ף בזוס, אוחז בחלום הילדות שלי

האופציה התל אביבית: האיחוי והריפוי אולי לא יגיעו, אבל מה זה משנה • קחו את המילים הגדולות ותנו לנו כמה ימים קטנים, רגילים כאלה

משמש ב־40 שקל לקילו, נקטרינות ב־23, ודובדבנים שיכולים לעלות אפילו 100 שקל לקילו • דרור פויר יצא למסע בין מטעים מתכווצים, כדי להבין לאן נעלמו פירות הקיץ הישראליים ומה הסיכוי שהם יהיו פינוק לעשירים בלבד

גם נפילה שלא פוגעת, נספרת, משפיעה, ומצטברת בנפש המסוכסכת • כל נפילה פוערת מכתש קטן

חזרתי הביתה מלוד עם לב במשקל של 12 טונה. המעלית בקושי סחבה אותי. צנחתי כמו אבן לשינה טרופה ומלאת ביעותים, שנקטעה על ידי עוד אזעקה

כל-כך הרבה צעדים קטנים נעשו בכיוון הנכון - צעדים צולעים, מהוססים, אבל בכיוון הנכון • עכשיו צריך להתחיל הכול מהתחלה, רק ממקום יותר נמוך

לילות סוערים ומדממים אינם זרים לעיר לוד, אבל הלילה שבמהלכו ישיבה ובית כנסת נשרפו, והעירייה ותחנת המשטרה הותקפו - הוא שונה • דרור פויר יצא לשטח, וגילה עיר שבה אף אחד לא שם על המשטרה: לא היהודים, לא הערבים, לא הפושעים ולא שומרי החוק

מה שהתחיל במסיבת עיתונאים נוצצת ומבטיחה עם תקציב של 175 מיליון שקל, הפך בחסות המכון הביולוגי לענן של חוסר ודאות • כמה כסף בפועל עלה לנו פרויקט החיסון הישראלי, למה נבחר למשימה גוף כל כך חשאי והאם יש לו עוד סיכוי? • יצאנו לחפש תשובות וחזרנו מתוסכלים

אני כל כך כועס, בחיי. גם על עצמי, שעדיין יש לי ציפיות מנבחרי הציבור ושלוחיו, אבל בעיקר על נבחרי הציבור ושלוחיו שהגיעו לשפל שאין כמותו

צפיפות היא החוויה המרכזית של רוב החברה החרדית, בבתים, ברחובות, בחצרות, בישיבות, באוטובוסים - תמיד יש יותר מדי אנשים, אף פעם אין מספיק מקום, איך עושים נגד זה ועדת חקירה? • כשמציבים אפס דרישות מקבלים אפס תוצאות

אבישי נוסע כל יום שלוש שעות בפקקים • נדב סוחב הלם קרב מ"צוק איתן" • אבי ושי מתחזקים קבוצת תמיכה בפייסבוק • אל כל הקשיים הרגילים שהיו לכולנו השבוע, לתושבי העוטף נוסף סבב חדש של לחימה • דרור פויר יצא לבדוק מה שלום הדרום