הריבית שעליה מכריז נגיד בנק ישראל בסופו של כל חודש בה משתמש הבנק בפרסומיו כאחד האינדיקאטורים המשקפים את מדיניותו. ריבית בנק ישראל היא הריבית שעליה מכריז נגיד בנק ישראל ביום השני האחרון שלפני יום רביעי האחרון בחודש. הכרזה זו היא בבחינת סמן לבנקים המסחריים שעל פיו הם משנים את שיעורי הריבית על פיקדונות ואשראי בשקלים לא-צמודים. הריבית המוצהרת מהווה סמן עיקרי לקביעת הריבית במכרזים על פיקדונות הבנקים בבנק ישראל ומשפיעה גם על ריבית הפריים של הבנקים, שבשנים האחרונות היא גבוהה בכאחוז וחצי מהריבית המוצהרת. (מקור: בנק ישראל)

השינוי ביתרות מטבע חוץ בבנק ישראל נובע מרכישות/מכירות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, העברות הממשלה מחו"ל/לחו"ל, העברות המגזר הפרטי ושערוך יתרות מטבע חוץ. (מקור: בנק ישראל)

גירעון או עודף הממשלה הנקרא גם גירעון תקציבי, מייצג את ההפרש בין ההוצאות הממשלה להכנסותיה. הגירעון הינו חלק מהתקציב והממשלה מאשרת את היקפו יחד עם אישור מסגרת התקציב.במקרה וההכנסות עולות על ההוצאות התוצאה תהיה של עודף תקציבי. נהוג להתייחס לגירעון התקציבי מפעילות מקומית בלבד לעומת הגירעון שכולל גם הוצאות בחו"ל של הממשלה. כמו כן, נהוג להבדיל בין גירעון ללא האשראי שהממשלה מעניקה לעומת גירעון שכולל סכום זה. מקובל להשוות את היקף הגירעון לגודל התקציב כולו, או לגודל התוצר המקומי הגולמי של כל מדינה. בישראל אסור לממשלה על פי חוק להדפיס כסף כדי לשלם עבור הגירעון, ולכן היא נאלצת למכור אגרות חוב ממשלתיות לציבור. כלומר, הממשלה מלווה כסף מהציבור כדי לשלם עבור הגירעון. (מקור: אגף החשב הכללי, משרד האוצר)

כספים שניגבו ע"י רשות המיסים בישראל, המהווים חלק מהכנסות המדינה. מיסים אלו כוללים מיסים ישירים (מס הכנסה, מס שבח מקרקעין) ומיסים עקיפים (מס ערך מוסף, מס קניה, מכס). רשות המסים בישראל מאחדת תחתיה את אגפי המס השונים במשרד האוצר. (מקור: אגף החשב הכללי, משרד האוצר)

מדד האומד את אחוז השינוי החל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. מדד המחירים לצרכן בישראל נערך על פי "סל" המשקף את התצרוכת של המשפחות העירוניות בארץ. הוא מחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפורסם מדי חודש ב-15 לאותו חודש. השינויים ברמת המחירים של הסעיפים השונים במדד נאמדים על-ידי השינוי במחירים לצרכן של מדגם המצרכים והשירותים. המחירים מדווחים על-ידי מדגם של עסקים ומשקי בית. המדד משקף את רמת האינפלציה. (מקור: למ"ס)

סדרה: 40010 - מחירי דירות תת נושא: מדד מחירי דירות המדד אומד את השינוי במחירי הדירות, מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים הרלוונטיים. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. (מקור: למ"ס)

סיכום של הערך הכולל המוסף של כלל התפוקה של היצרנים המקומיים במחירים ליצרן בתוספת מע"מ לא מוחזר או מסים דומים ללא מסים נטו על יבוא ונחשב לנתון המרכזי שמודד את צמיחת הכלכלה. תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שווה להכנסה הלאומית וגם להוצאה הלאומית. לפיכך ניתן למדוד אותו בשלוש צורות: על-ידי סיכום ההכנסות של הפרטים והחברות מייצור מוצרים ושירותים, על-ידי סיכום התפוקות של המגזרים השונים במשק או על-ידי סיכום ההוצאות על מוצרים ושירותים, למעט פחת והוצאות הון. במדינות בהן "כלכלה שחורה" היא משמעותית עדיף למדוד את התמ"ג באמצעות ההוצאות ולא ההכנסות. השינוי השנתי המבוטא באחוזים משקף את העלייה או לחילופין הירידה בצמיחה ונחשב לנתון המרכזי המודד צמיחה של כלכלת מדינה. התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מחושב במדינת ישראל על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בעוד הנתונים הרבעוניים מבוססים על נתונים משורשרים מנוכי עונתיות, הנתון השנתי אינו מנוכה עונתיות. (מקור: למ"ס)

הנתונים כוללים את הסחורות שעברו במכס אך אינם כוללים את נתוני הסחר בין ישראל לרשות הפלסטינית, היבוא הביטחוני, ויבוא ויצוא שירותים (לרבות שירותי תוכנה). סחר הסחורות מושפע, בין היתר, משינויים בערך הש"ח לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. הנתונים, לאחר התאמות, משמשים בסיס לחישוב מאזן התשלומים ובנתוני החשבונות הלאומיים. (מקור: למ"ס)

ערך הסחורות שיצאו מהשטח המקומי של מדינה, בין שעברו עיבוד נוסף בשטח המקומי בין שלא. השטח המקומי של מדינה הוא השטח הטריטוריאלי שמנוהל על ידי ממשלת המדינה, כולל מובלעות בחלקים אחרים של העולם, ואזורי סחר חופשיים, או מפעלים ומחסנים שאותם מפעילים עסקים במדינות אחרות, בפיקוח המכס של המדינה. הנתונים, לאחר התאמות, משמשים בסיס לחישוב מאזן התשלומים ובנתוני החשבונות הלאומיים. (מקור: למ"ס)

הסכום נטו במטבע חוץ, הנובע מפעילות רגילה עם חו"ל, יבוא ויצאו של סחורות ושירותים, וגם מתנות ותרומות במט"ח. חשבון שוטף הינו סכום נטו במטבע חוץ של הפעילו הרגילה עם חו"ל והוא כולל בתוכו ארבעה חשבונות משנה: חשבון סחורות - העברת בעלות של סחורות בין תושבי ישראל לבין תושבי חו"ל, חשבון שירותים - אספקת שירותים בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל, חשבון הכנסות - הכנסות והוצאות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל כגון השקעות ותמורה לעבודה, הכנסות והוצאות על השקעות כוללות ריבית, דיבידנדים ורווחים שלא חולקו וחשבון העברות שוטפות - העברות שוטפות בין תושבי ישראל לתושבי חו"ל שאינן כרוכות בהתחייבות של מקבל ההעברה. (מקור: למ"ס)

השקעה במניות סחירות בחו"ל ע"י תושבי ישראל, המהווה חלק מהשקעות פיננסיות בני"ע זרים. הנתון מתפרסם ע"י בנק ישראל. נתון זה מהווה חלק ממאזן התשלומים של מדינת ישראל. (מקור: בנק ישראל)

השקעות תושבי חוץ במניות סחירות של חברות ישראליות בבורסת ת"א ובבורסות חו"ל, המהווה חלק מהשקעות פיננסיות בני"ע סחירים. הנתון מתפרסם ע"י בנק ישראל. נתון זה מהווה חלק ממאזן התשלומים של מדינת ישראל. (מקור: בנק ישראל)

האבטלה משקפת את מספר האנשים בגיל העבודה שאינם עובדים והוא נמדד או כמספר מוחלט, של מספר המובטלים, או בשיעור האבטלה שהינו אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה. קיימת גם תופעה של אנשים שנמצאים בין עבודות לתקופה קצרה, והיא נקראת אבטלה חיכוכית. מצב של מחסור בתעסוקה בשוק העבודה כך שעובדים במשק אינם עובדים פרק זמן מסוים, למרות שהם מסוגלים ורוצים לעבוד, אך אינם מוצאים עבודה. (מקור: למ"ס)

סה"כ השכר ברוטו לחודש, במחירים שוטפים, מחולק במספר משרות השכיר באותו חודש. שכר ברוטו; תגמול בכסף או בעין המשולם על ידי המעסיק לשכיר בעבור עבודתו בתקופת הדיווח, כולל בעבור זמן שלא עבד, כגון חופשה שנתית והיעדרויות וחופשות אחרות בתשלום. משרות שכיר: מספר המשרות של עובדים (קבועים וארעיים) שעבדו באותו חודש לפחות יום אחד (או נעדרו זמנית בתשלום עקב מחלה, חופשה, מילואים וכו'), המופיעות בגיליונות התשלומים של מפעלים או של מוסדות. משרות המופיעות בגיליונות התשלומים של יותר ממפעל או ממוסד אחד באותו חודש, נספרות כמספר הפעמים שהן מופיעות, כך שלמעשה הנתונים מתייחסים למספר המשרות שבעבורן שולם שכר באותו חודש, ללא התייחסות להיקף המשרה של העובד. (מקור: למ"ס)

היקף הדירות החדשות שנבנו במדינת ישראל בתקופת הזמן הנמדדת, ומלמדת על האווירה בענף הנדל"ן הישראלי. התחלת בנייה הוא הנתון המלמד על היקף הבניינים והדירות החדשות שהתחילה חפירת היסודות להם בתקופת זמן נתונה. הנתון משמש כאחד מהמשתנים העיקריים להבנת מצב הענף והאווירה השוררת בקרב יזמים, קבלנים, בנקים ורוכשי דירות על עתיד הנדל"ן המקומי. ההגדרה המדויקת מתייחסת למועד התחלת הבנייה של הבניין שבו ממוקמת הדירה. (מקור: למ"ס)

השלמת הבנייה של בניין או תחילת השימוש במחצית שטחו לפחות (המוקדמת מהן). הסטטיסטיקה של גמר בנייה מתייחסת למספר הדירות או הבניינים שבנייתם הושלמה. גמר בנייה של דירה הוא גמר הבנייה של הבניין שבו היא ממוקמת. לעומת זאת בנתונים שמקורם במשרד הבינוי (נתונים על בנייה ביזמה ציבורית) נכללות במניין הדירות הגמורות כל הדירות שבנייתן הסתיימה, גם אם עדיין לא הסתיימה בנייתן של לפחות 50% מהדירות בבניין. (מקור: למ"ס)

הגדרת דירה חדשה: דירה בבניין שנמצא במועד הסקר בתהליך בנייה פעיל או שבנייתו נסתיימה וטרם חלפו מאז 15 חודשים. מקור הנתונים: סקר דירות חדשות למכירה בבנייה ביזמה פרטית. הגדרת "דירה חדשה שנמכרה": דירה חדשה שעמדה למכירה (שנבנתה למטרת מכירה) ונחתם לגביה חוזה מכירה או שולמו על חשבונה דמי קדימה. כולל דירות שנמכרו בעסקות משולבות. (מקור: למ"ס)

“הכמות המבוקשת של דירות חדשות“ כוללת דירות בבניינים שהחלה בנייתם ומורכבת מ-"דירות חדשות שנמכרו", ומ-"דירות חדשות שלא למכירה, שהחלה בנייתן" (לשימוש עצמי של בעל זכויות בנייה בקרקע, לקבוצות רכישה, להשכרה ועוד). (מקור: למ"ס)

מדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינטטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. (מקור: בנק ישראל)