שיתוף
צילום: אורלי גנוסר

צילום: אורלי גנוסר

במרחק נגיעה מהים
מלון אלאיה פולג בנתניה, מפלט מרענן מהמציאות הסוערת • 48 שעות של מדיטציה, יוגה וסדנאות רוחניות

אורלי גנוסר

24.03.2025

מלון 'אלאיה פולג' הצטרף לטרנד העולמי של מלונאות וולנס, תפיסה ששמה את צורכי הגוף והנפש של האורח במרכז ההוויה והחוויה. כאן מציעים לעצור לרגע את מרוץ החיים, לנשום עמוק ולהתמקד באני הפנימי הכי אינטימי, בבריאות, בחוסן ובמגוון אלמנטים פיזיים ורוחניים. אחרי שהחליף מלון מפוקפק וקיבל בגלגולו החדש את השם מהמיקום (על ה-ים), בחרו יזמיו, אנשי חיי לילה במהותם, להציע תוכן שונה באמצעות ריטריטים 'רכים' לעיכול. המלון נפתח לאחר שיפוץ בקיץ 2023, ובמלחמה נתן מענה למפונים ובהמשך ללוחמים בתהליכי עיבוד חווייתיים, מה שהעצים את ההכרה בצורך האנושי לפרוק, לשחרר, להתנקות ולהתרפא. מאז שחזר לשגרה הוא מציע סופי שבוע מרוכזים, שהם לא פחות ממתנה אישית, הפוגת ביניים מהשגרה ופתיחה של הלב.

השינוי במלון התקבל בזרועות פתוחות ותוך זמן קצר הצליחו לברוא בו יקום מקביל, מרחב מכיל שמושך קהלים מגוונים, רב-גילאיים ומרקעים שונים בתכלית. בכל סוף שבוע מתקיימת סדרה של מפגשים המכונה בפי המקומיים 'ריטריט' (אם כי לאחרונה נעשה לטעמי שימוש יתר במונח), הכוללת התכנסות והתנסות בשורת סדנאות וגישות מרפאות לצד פעילות גופנית ואלמנטים חברתיים. כל ריטריט מזמן התנסות במפגש חדש מול עצמנו וכולל עולמות תוכן הנעים בין המובן מאליו (למשל יוגה) ללא מוכר בעליל (כמו ריברסינג). בתווך נוגעים בטווח הרחב שבין הגוף והנפש בטאץ' רוחניקי, לא הארד קור, מנגישים את החוויה ומקלילים אותה לטובת המכנה המשותף הרחב, מבלי לחטוא לעיקר.
גפן ברכה סטולרו, מנהלת התוכן, מתארת את הריטריט כ"תרבות של אהבה כלפיי וכלפי האחר", ומדברת על מרחב נקי ומטוהר, מקום מרכך שמזמן ומאפשר תהליכים. ואיכשהו
הקסם מתרחש; אנשים נפתחים ומאפשרים לאנרגיה לזרום דרכם ולהשפיע, מוכנים להעז
ולנסות גם דברים חדשים ובעיקר נכנסים לזון מקומי שמייצר בועה מרוכזת, מזוקקת, שמרגיעה ומשקיטה את תדרי המוח ופותחת מגירות בלב.

המלון נפרס על שטח של שבעה דונם ומזכיר קיבוץ. מבנים קטנים, חלקם דו-קומתיים, מדשאות וצמחייה מוריקה עם פינות ישיבה מזמינות, מחצלות וכריות לרביצה ועמדת מדורה גדולה ופעילה. במרחב פזורים אלמנטים קישוטיים, כמו מוביילים, לוכדי חלומות ושלטי השראה שמעלים חיוך. יש 55 חדרים בקטגוריות שונות, שעוצבו מחדש בפשטות טבעית, בגוונים בהירים ונגיעות צבע מעודנות. האווירה בחדרים נזירית במובן הטוב של המילה, הם 'נקיים' מגירויים עודפים ובכך מרגיעים את העין ומשקיטים את המוח, מה שמתכתב עם הפילוסופיה של הרוח המכירה בחשיבות הממד הרוחני לעומת החומרי. במרחב הציבורי כמה חללים משותפים לתנועה, פעילויות והתכנסויות המאובזרים כהלכה (מזרנים, כריות וכדומה). להשלמת צורכי הגוף יש ספא נעים ומטפלים מקצועיים וכמובן חדר אוכל גדול, מואר ומעוצב בסגנון כפרי, שבו שולחנות עץ, חלקם ממוחזרים, אהילי מקרמה וחפצי עץ וקש. האירוח מבוסס על חצי פנסיון, הארוחות צמחוניות ומזינות, יש גם
דגים ועושר מפתיע במגוון ובטעמים. בחדר האוכל פועלת עמדת שתייה חמה וקרה חופשית כל היום וישנה גם מעין מכולת בשירות עצמי עם חטיפים ושתייה, למי שזקוק לנשנוש ביניים.

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

  • צילום: אורלי גנוסר

    צילום: אורלי גנוסר

הסוד של המלון טמון בשילוב המנצח בין שני רכיבים אלמנטריים להצלחה: צוות שחי ונושם את המקום ומקדיש את כל כולו לרווחת האורחים ולהנעמת שהותם, וזה ניכר מהקבלה ועד עובדי המטבח המסורים, ותכנים מגוונים ומושקעים הבאים לידי ביטוי בסדנאות ובשיעורים. מרגע שנכנסים למלון ושער הכניסה נסגר, חשים את הניתוק מן החוץ והכניסה לאי של שפיות - וההשפעה על התודעה מיידית. הנינוחות ממשיכה להתפשט בגוף בשלב הצ'ק אין הרגוע ובקבלת הפנים, שמוסיפה לאווירה חמימה ומכילה - וכך צוללים עוד פנימה. ממפגש ההיכרות הראשוני, המלווה בשיתוף וקלפים, זורמת התוכנית בנעימים לסשן של סאונד הילינג מדיטטיבי, קונצרט רגוע של כלים לא שגרתיים
עם הרמוניה צלילית שלווה. מרבית הפעילויות מתקיימות באולם ה'שאלא' - שהוא מרחב מקודש, ולכן נכנסים יחפים, ויש בו כל מה שצריך לכלל הסדנאות. בהמשך הגיע תורן של היוגה והמדיטציה, תרגול של הפיזי והתודעתי שהם הבסיס הראשוני. סדנת הריברסינג מאתגרת יותר ויש בה אלמנט רגשי עמוק, אם כי כל משתתף חווה עומק משתנה. והיה גם מפגש סביב צ'אקרות וקריסטלים והקשר ביניהם, וסדנת אמבטיות קרח (לבחירה) מלווה
בתרגול נשימות ייחודי ואפילו מסיבת אקסטטיק דאנס סוערת ומשחררת, כי כאן הכול מותר ובלי שיפוטיות. בין לבין יש מספיק זמן להתרווח ולנוח, להתאחד בג'אם סביב המדורה בערב או בקבלת שבת בלבן ואפילו לקפוץ לחוף הים ולחלופין בקיץ לטבול בשכשוכיות הפזורות במתחם.

צילום: אורלי גנוסר

צילום: אורלי גנוסר

התוכן חוזר על עצמו מדי סוף שבוע, ורק הקהל מתחלף, ועם זאת מפתיע לגלות שחלק מהאורחים בחרו לחזור על החוויה פעם נוספת מסיבות משתנות: בזכות הניתוק והמוכנות להתנסות בממדים לא מוכרים, מההשפעה המיטיבה של הסדנאות על הנפש, מהפתיחות להתבוננות פנימית ומיקוד ברווחה האישית והמשמעות האישית רבת העוצמה שנוטעת ביטחון וממלאת את מטעני האנרגיה המתרוקנים משחיקה. במציאות הישראלית המורכבת, רבים מאיתנו זקוקים לאלומה שתאיר את הדרך הנכונה, והסדנאות פורצות אפיקים חדשים, תובנות ומחשבות שפוגשות את המצב התודעתי הפרטי ומרחיבות אותו עוד קצת, פותחות את הצ'אקרות והלב לתדרים וכוונות חדשות. וזה בהחלט ניכר בקרב האורחים המגוונים, שבהם זוגות, חברות, משפחות בוגרות, אם ובת וגם יחידים שמשקיעים בהתפתחות האישית. למרות רוב נשי בולט בסדנאות, יש בחגים ובחופשות אלטרנטיבה משפחתית ידידותית לילדים. המלון משנה קונספט, תכנים, חוויות ופעילויות שמותאמות לילדים אך עם מוטיבים זהים השזורים במכלול הסדנאות. מסתבר שלילדים
וגם למבוגרים, בתנאים המתאימים, יש את היכולת לפגוש את עצמם, לתקשר ולהתחבר ולבטא רגשות עם הקול והגוף.

באלאיה פולג פותחים ערוץ לרענון הנשמה, לגילוי פנימי וליציאה מקליפת הגוף החיצונית. העבודה אישית, וכל אחד ויכולותיו, רצונותיו והכלים שאסף, יכול להשתמש בפלטפורמה לשינוי, לכוונון עצמי ולהתחדשות.

עוד כתבות

איור: Midjourney
בינה עם השראה: טניסאית העבר, וונוס וויליאמס, מציעה לעצב את הבית בעזרת AI
עומר מילויצקי
צילום: Shutterstock
טרגדיית היציאה המוקדמת לפנסיה של בני הגיל השלישי
שרון שילוח
האסדה הצפה ( FPSO ) של אנרג׳יאן / צילום: באדיבות אנרג׳יאן

מקודם

מנכ"ל אנרג'יאן: "המטרה שלנו להגיע ליעד של Net Zero עד 2050"
דרך כיכרות העיר נשמר ונאגר הזיכרון הציבורי. כיכר צינה דיזינגוף, תל אביב 1937 / צילום: מתוך הארכיון הציוני המרכזי
הכיכרות הלכו לאיבוד ואיתם הזיכרון האישי והקולקטיבי שלנו
עדה כרמי-מלמד

© כל הזכויות שמורות לגלובס