ועדות תכנון

מה דינו של היתר בניה שניתן בניגוד לחוק ומה דינם של נאשמים שביצעו בניה על פי היתר שכזה? בשאלות אלו עוסק פסק דין שניתן השבוע בעליון

ביהמ"ש העליון מותח ביקורת קשה גם על המועצה המקומית, אשר העניקה היתרי בנייה בידיעה שאינם חוקיים

משמעות החלטת ועדת הערר היא היפוכה של נטל ההוכחה הטבעי במישור היחסים הקנייניים שבין מבקש ההיתר ובין המתנגד לו. ועדות התכנון אינן "שומרות החומות" של זכויות קנייניות

לעתים, היתר בנייה אינו דורש רק עמידה בדרישות החוק. יש להתגבר גם על שרירות הלב

אליקים רובינשטיין, המכנה את תופעת השימושים החורגים "מכת מדינה", ויתר על השתתפותו בתיק חשוב בנושא

מדובר למעשה בנאשמים "החורגים" באותה מידה כפי שחורגת הרשות המקומית, ונראה כי רק משום שמדובר ברשות מקומית - לא הוגש נגדה כתב אישום

רשות רישוי המוסרת מידע רשלני, כולל מידע בעל-פה, אחראית לנזקיו של ניזוק, המסתמך על המידע

הטענה, שלפיה לצורך חישוב הקנס יש לנכות משווי המבנה את עלויות הבנייה, אינה מתיישבת עם נוסח החוק והופכת את הנתבע, שהורשע בהליך פלילי, לשותף כלכלי עם המדינה

בהיעדרה של הוראת מעבר ביחס לתחולת סעיף 78 המתוקן על תנאים שנקבעו בעבר, הוחלה הגבלת הזמן הקבועה בו גם על תנאים שהותנו לפני כניסת התיקון לתוקפו

למרות שניתן לפרק את הבריכה, הצבתה בחצר הנאשמים בתוך התשתית שנבנתה עבורה, למשך מספר חודשים בשנה, היא "הקמה" כנדרש בסעיף 145 לחוק התכנון והבנייה

הוועדה המקומית אינה צריכה, אינה מוסמכת ואין זה מעניינה לדאוג למניעת פגיעה אפשרית בזכויות הזולת ולאיזון בין חילוניים לחרדים

סקירת מספר פסקי דין שניתנו בבית המשפט לעניינים מינהליים, ערכאה חדשה המשמשת כ"בג"צ קטן" * בית משפט זה כבר הוכיח כי הביקורת על מוסדות התכנון חמורה והדוקה יותר מקודם, כאשר הביקורת היתה בידי בג"צ בלבד

ועדת הערר מבקרת את הוועדה המחוזית על ערבוב שיקול קנייני בשיקול תיכנוני