שיתוף
צילום: Brothers of Light

צילום: Brothers of Light

להאיר את הרחוב
האחים גאב ואלנה ממעטים להתראיין, דוחים פולחני אישיות ונחושים להביא את האומנות שלהם למרחב הציבורי — מלוד דרך פריז ועד למקסיקו, ובכל עבודה ישמרו תמיד על רובד נסתר

רוני מרו

28.12.2022

האחים גאב ואלנה, הדוּאוֹ הצבעוני והמהיר הפועלים תחת השם Brothers of Light, סיימו החודש עבודת קיר במרחב העירוני בעיר רמלה ומשם טסו לצייר על קירות באירופה. וזה רק שבוע לאחר ירידת התערוכה 'מתוך עפר' שהוצגה ביפו.

רשימת החומרים שאיתם עובדים האחים היא אין-סופית וכוללת כל מדיום שאפשר לצייר עליו, החל מקירות דרך בדים, מתכות, עץ, ועד זבל. ובכל גודל, מציורי ענק על בניינים, גדרות ושערים המופקים בעזרת מנופים וסולמות ועד ליחידות קטנות ממדים שמצאו ברחובות הערים, כגון חלקי בטון, קופסאות שימורים ופקקים.

אחרי כעשור של יצירה משותפת, השפה הגרפית של המותג מובהקת עם טביעת אצבע ברורה בכל העבודות. שניהם בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שאליה הגיעו אחרי שנים של יצירה עצמאית ברחובות ועל כל חפץ שנקרא בדרכם בילדותם, דרך חינוך בבית של ארכיטקטים ובבית הספר לאומנויות בירושלים.

הפלטה הצבעונית שלהם עשירה ומיוחדת להם, וכך גם סגנון הביטוי ונושאיו. הדמויות שמלוות את עבודותיהם מזוהות מאוד, אם כי הן כל הזמן משתנות ומתפתחות: עובי הקו,
דמות הציפור־אדם, העין, הקקטוס האנושי והחמסה שלהם ממשיכים להופיע בעבודות
ולהפתיע בהבעתם. בעבודות יש ריבוי צבעוני וצורות גיאומטריות על משטחי ענק של צבע. האחים יוצרים קקפוניה של צבע וצורה על חומרים שונים ולבסוף מתקבלת יצירה רוויה, עשירה ובאופן מפתיע, גם הגיונית, כזאת שמוסרת סיפור לכל מתבונן בכל גיל.

העבודות שלהם נעות על ציר הנמתח בין גרפיקה, קומיקס ואומנות מופשטת, שאותן אפשר לפרש בדרכים רבות. הם מקפידים על אלמנטים ברורים אבל מתעקשים לקרוא לעבודות - אומנות מופשטת. ״חשוב לנו שכל אחד יוכל להבין משהו כשהוא צופה בעבודות, גם אם אנחנו התכוונו לבטא רעיון אחר. הדימויים שלנו הם סמלים ברורים ונגישים אך תמיד יהיו בהם רבדים נוספים נסתרים", הם אומרים.

צילום: Brothers of Light

צילום: Brothers of Light

השיחה עימם מתקיימת כמעט באותו האופן שבו מצוירות העבודות - בלגן מסודר אשר לתוכו הם מכניסים באופן כן ואישי את דעותיהם החריפות, רצונותיהם הפרטיים וחלומותיהם על פרויקטים עתידיים. דבריהם שלובים זה בזה והם משלימים משפטים זה
לזה ומסבירים זה את כוונותיו של השני. סינרגיה מוחלטת שיוצרת היבריד מרתק. ״קשה לנו להתבטא בעל פה, אנחנו מעדיפים יצירה על פני שיחה, גם כשאנחנו עובדים יחד כמעט ואין שיח, הכול נאמר ביצירה.

הכעס, השמחה, העצב וההנאה״. האופן שבו הם בוחרים לא להיחשף במדיה, לשמור על אנונימיות ולא לשתף את חייהם הפרטיים, היא החלטה שהתקבלה באופן מודע והיא מתאימה לאופן שבו הם בוחרים לתקשר זה עם זה ועם העולם. ״חשוב לנו לשמור על
אנונימיות, אנחנו נגד פולחן האישיות של התקופה הנוכחית. האומנות שלנו מייצגת אותנו בצורה הנכונה והעמוקה ביותר״, הם אומרים.

מהמחתרת למוזיאון

ציורי הקיר (Mural) הוא סגנון אומנות שנולד מהפרסקאות הדתיות וכולל היום גם את הגרפיטי הבועט שנוכח ברחובות העולם כולו. סגנון זה מיטיב לבטא נושא או אג'נדה להמונים. זוהי אומנות נגישה בגדול ולכולם. הסגנון התפתח מאוד בעשורים האחרונים והפך לאומנות לגיטימית המנהלת דיאלוג עם עולמות המוזיאונים והגלריות היוקרתיות בעולם, ואף נכנסת לעולמות הקמעונאות. כך גם האומנות של Brothers of Light. חשוב להם איך נראה המרחב הציבורי ולכן הם מחפשים כל הזמן נקודות להאיר בו.
במהלך השנים ציירו על קירות מתחת לרדאר הבירוקרטיה, עד שהחלו להזמין מהם עבודות בארץ ובחו"ל. כך הוא הקיר ברמלה שאותו סיימו בשבועות האחרונים. הקיר פונה אל חזיתות כל בנייני השכונה ואפשר לראותו מכל חלונות הבתים. התגובות ברחוב לדבריהם היו נהדרות ואנשים נגשו לברך את השניים על כי שינו עבורם את המרחב האפור לצבעוני, שמח ואופטימי.

צילום: Brothers of Light

צילום: Brothers of Light

לדבריהם, בארץ הם מתבקשים להכין סקיצות מראש וכל הזמנה מגיעה תמיד עם איסורים והנחיות ליצירה. כל הצדדים משתתפים בעבודה ולכולם דעה. לעומת זאת, מחוץ לישראל מזמינים מהם עבודות על פי הפורטפוליו שלהם בלבד, והלקוחות לעולם לא יעזו להתערב בתהליך היצירה, לשפוט או לשנות לטעמם האישי. ההבדלים האלו ממחישים עד כמה העולם מחוץ למדינתנו הוא קנבס מזמין יותר מישראל, וכמה עבודה עוד יש בארץ בחינוך לאומנות ויצירה, כמו גם בנושא התשלום עבורה.

חוויה יוצאת דופן הייתה לאחים בעבודתם בבית הספר לאומנויות בירושלים, אותו בית ספר שבו למדו בנעוריהם. היצירה שהוזמנה תוכננה מראש על ידי האדריכלים ובית הספר, שכללו את ציור הקיר עוד בשלבי התכנון ומתוך חשיבה על אומנות של המרחב החינוכי הזה. ״זה כמעט המקום היחיד שהוזמנו ליצור עליו כשהוא עוד לפני תהליך הבנייה. עד אז, ההזמנות בישראל היו עבור קירות שבורים, אפורים ואכולים מהזמן ומהזנחה״. חשוב להם האופן שבו יצירתם ויצירה בכלל משפרת ומאירה את המרחב הציבורי, והם מאמינים בשינוי.

התערוכה האחרונה, 'מתוך עפר', נולדה בתנאי המגפה העולמית, אותם תנאים אשר הכריחו את כולנו לחשב מסלול מחדש. הרחובות היו סגורים והאחים מצאו את עצמם מחפשים מדיומים אחרים, שעליהם יוכלו להביע את כשרונם ואת האג'נדה שאותה הם חיים. שביל הגישה לסטודיו שלהם התברר כאתר המניב חומרים שהפכו לקנבסים מרתקים. הרבה מתכות שהושטחו כשמשאיות עברו עליהן בדרכן לאתר הפסולת הסמוך, כך שנהגי המשאיות הפכו שותפים לתהליך היצירה של האחים. ״הפסולת מהמשאיות מתפזרת לכל עבר ונרמסת תוך כדי נסיעה. הדריסה האלימה והמהירה משטחת לחלוטין את המתכות ותורמת לקיבוע צורתן הייחודית. המתכות, כמו קפסולות זמן המכילות מטען קודם מבליעות בתוכן סיפור על החברה, התעשייה והסביבה. באופיין הדומיננטי, מכתיבות
המתכות את הצבעוניות, הקומפוזיציה ואף את החיבור עם הדימוי הנכון. הצבע התעשייתי מונח על גבי החלודה הישנה כמעט בניגוד מוחלט - מה שמת, הושטח ונקבר, מקבל חיים חדשים".

החלום של השניים הוא לצייר גם על שלטי חוצות ברחבי הערים; מבחינתם זהו מדיום מבוזבז והם היו שמחים למתוח את גבול הנגישות לאומנות. המתח שקיים בין הז'אנרים בעבודתם, כמו גם באופן שבו הם יוצרים לעולם המסחרי והפיראטי, יושבים בדיוק על התפר של אמונתם כי אומנות חייבת להתקיים בין מבקרי המוזיאונים והגלריות ובין אנשים
מהרחוב שלא יוכלו לרכוש את עבודותיהם ועדיין ייהנו ממנה.

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, VanderWolf Images
10 אסונות הטבע הגדולים במאה (וקצת) השנים האחרונות
אסף קליין
צילום: Shutterstock, NicoElNino

מקודם

משבר האקלים: החברות הגדולות מתרגלות למציאות חדשה
ליהיא יוקלה ושירי ביתן
דגם ES4  של JAC / צילום: באדיבות אלדן

מקודם

הסיפור של אלדן צבוע בכחול לבן הישראלי
פרופ' שלי לוי־צדק / צילום: צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
6 חידושים ישראליים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר
גלעד פדבה

© כל הזכויות שמורות לגלובס