שיתוף
צילום: מתוך אוסף פרטי

צילום: מתוך אוסף פרטי

חיים בעריסה של קש
פיוטר פטרוביץ' פטרושנקו, שעלה לפני כשנה לישראל, החל בקליעת עריסות אי שם בערבות סיביר • הוא תכנן בהן כל פרט ופרט במלאכת מחשבת של אומן, והתוצאה היא נכס חד-פעמי שעובר במשפחה והפך זה מכבר לטרנד פופולרי

אורלי גנוסר

18.04.2024

צילומי העריסות הרומנטיות של פיוטר פטרוביץ' פטרושנקו מככבות באינסטגרם וצוברות לייקים ותשבחות מקיר לקיר. קשה להישאר אדיש אל מול פריט שיש בו מהכול - עבודת יד ואופטימיות של חיים חדשים, וינטג' ורומנטיקה, חינניות ושמחה ותערובת רגשות שנספגים במוצר נאיבי מעורר חיוך, המעוצב במיומנות, דייקנות ותחכום. מלאכת הקליעה העתיקה מסרבת להתפוגג או לחלוף מן העולם כפי שחששו עד לא מזמן, ויש לה קהל של מכורים ואדוקים שמשימתם לשמר את המסורת ועקרונותיה ובזכותם התורה העתיקה שורדת לטובת הדורות הבאים. אם בעבר נחשבה למלאכה נדרשת בכדי שנשים יקלעו כלים וחפצים, היום מדובר באומנות רבת פנים. ארסנל החומרים הבסיסי לא השתנה הרבה והקליעה מושתתת על חומרים טבעיים, החל ממחטי אורנים, דרך סנסני תמרים ועד ענפי ערבה, גבעולי חיטה וכדומה. מאלה יוצרים שורת תוצרים מפעימה, הכוללת מגשים, סלי ליקוט, סלסילות אחסון או נוי וגם עריסות.

פטרושנקו, יליד קייב, התוודע לקליעה בעיר הולדתו ב-1999, ולמד את היסודות מקולע מפורסם. די מהר נדבק בחיידק והבין שזה ייעודו בחיים. באותה שנה חצה את הגבול לרוסיה והצטרף לקבוצת חלוצים שהקימה אי שם בערבות סיביר השוממות יישוב אנתרופוסופי אקולוגי. רחוקים מהציוויליזציה ומנותקים שעות נסיעה ממקום יישוב, הקימו 30 אמיצים קהילה בת־קיימה שהסתמכה על מתנות הטבע קרוב לאדמה. העיסוק בקליעה התאים לאג'נדה הסביבתית בקהילה שהתבססה על שיתופיות; כל חבר תרם ממקצועו וסיפק שירות לשאר החברים. לא צריך דמיון פרוע כדי לזהות מאפיינים של קיבוץ או משק אוטרקי. פטרושנקו מספר שבאוקראינה יש מושג לפיו 'לוקחים את המפתח מהמורה', דהיינו ממשיכים לעסוק בתחום מתוך תשוקה שזורמת בעורקים ומהנקודה הזו אפשר להתפתח, וכך עשה. הוא לקח קורס קליעה, רכש ספרי לימוד ותוך כדי בניית הכפר
החדש, באפס תנאים בשממה, החל לקלוע ולהתקדם והיה לאיש מקצוע ומורה מיומן ומוכשר בעל שם.

פיוטר פטרוביץ' פטרושנקו במהלך עבודתו / צילום: מתוך אוסף פרטי

פיוטר פטרוביץ' פטרושנקו במהלך עבודתו / צילום: מתוך אוסף פרטי

לארץ הוא הגיע לפני למעלה משנה. בעברית הוא עוד קצת מתקשה, אז בשיחה נעזרנו בטניה ליבשיץ, קולעת במקצועה שגילתה את כשרונו ומסייעת לו להתאקלם ולהפיץ את
בשורתו ואומנותו. פטרושנקו מספר שעלה ארצה כי לא הסכים עם הדעות הפוליטיות של המשטר הרוסי וחש בלתי רצוי. ובארץ? "אני מרגיש בבית כפי שלא הרגשתי מעולם. אני נהנה מכל רגע, יש חמימות ופתיחות שאין ברוסיה וזה חשוב בהתאקלמות. האנשים ידידותיים עם זרועות פתוחות ואני שמח ומרגיש כאן טוב", הוא אומר. ליבשיץ מוסיפה במאמר מוסגר שמרגע שנודע דבר הגיעו בקהילת קולעי הסלים, הבינו שמדובר בנכס. "זו מתנה משמיים", היא אומרת ומספרת על האנשים הרבים שהתנדבו לסייע לו כדי שיתקדם ויעביר את הידע הלאה.

צילום: מתוך אוסף פרטי

צילום: מתוך אוסף פרטי

לעריסות הגיע במקרה. בקהילה האקולוגית, שצמחה מ-30 ל-5,000 חברים מרחבי העולם, שהתיישבו בחמישה כפרים, היה מאפיין חריג - אחוז ילודה גבוה. לכבוד בתו שנולדה שם, קלע את העריסה הראשונה, והוא נזכר: "השקעתי בה המון והרגשתי שזה אחרת לקלוע עריסה לתינוק שרוצים שרק יהיה לו נוח וטוב. בקליעת עריסה יש משהו רוחני שאליו התחברתי, זו לא עוד עבודה אלא השקעה פנימית וקליעה מתוך כוונה טובה עבור התינוק שיישן בה. זה תהליך רגשי שקולעים לתוכו כוונות טובות וברכות לתינוק". ברוסיה דאז לא הייתה תרבות עריסות מסורתית, והוא מסביר את תחייתה בטרנד המודעות להורות טבעית מקרבת שהואץ - בחזרה למקורות של פעם, להנקה, לינה משותפת, אוכל פשוט, מנשאים ששומרים על קרבה ועריסות מוגנות. תוך כדי קליעה ומהניסיון שצבר, ראה את המבנה בדמיונו והידיים המיומנות קלעו מודל ראשוני, שאותו שכלל, שינה ופיתח כל הזמן לכדי מוצר. "עריסה מושלמת לוקחת בחשבון את האיזון בין הצדדים, את הגובה הנכון והמידות המדויקות. לכל זווית יש סיבה, מיקום הידיות נובע ממחשבה וכל זה משפיע על שווי המשקל. בסוף לכל פרט יש משמעות מתמטית-פיזיקלית שמבוססת על חישובים מדויקים, כדי שזה יהיה מאוזן יציב וחזק". לדבריו גם למבנה הפיזיקלי של העריסה יש סיבה. "בעבר היו תולים אותה או מניחים על רגליים עם אופציה לנדנוד, כדי שעבור התינוק.ת זה ידמה נענוע ביד. המבנה עוטף את הילד.ה ומראה הקירות יוצר מרחב מוגן שמשרה ביטחון ורוגע".

צילום: מתוך אוסף פרטי

צילום: מתוך אוסף פרטי

העריסות הפכו לנכס משפחתי, חפץ שעובר לפי הצורך, גם מדור לדור. פטרושנקו מסביר שמדובר בחפץ לשימוש קצר, מלידה עד גיל תשעה חודשים בערך או עד שתינוק.ת מנסה להתרומם ולשבת. מרגע שקיים סיכון לנפילה, העריסה עוברת לתינוק הבא. "יש לזה ערך סנטימנטלי שעובר במשפחה", הוא מחדד ונזכר כיצד קלע לכל אחד מכפרי הקומפלקס הרוסי עריסה או שתיים, שלאורך שנותיו שם ערסלה כל אחת כמאה תינוקות. בתחילה קלע את העריסות מענפי שיח הערבה שמצא בטבע, ובהמשך הפך זאת לענף חקלאי והבטיח לעצמו את אספקת חומר הגלם. לשאלה מה מיוחד בשיח הוא מסביר שהוא קל משקל וחזק, שתי תכונות שלא קיימות בצמחים ובחומרים אחרים, וזה מה שמבדל אותו. בנוסף, הצמח עומד בשחיקה של שנים, לכן אפשר להחזיק את העריסות במשפחה ולהוריש אותן. "יש הרבה קולעים שמגדלים לעצמם את הערבה ויש זנים וצבעים שונים, וכשמכירים את החומר שממנו קולעים, הייצור העצמי מאפשר לתכנן את כל התהליך ללא תלות בספקים חיצוניים". היום הוא מייבא חומר מרוסיה ומפולין, ומספר שיש בארץ ניסיונות לגדל ערבה, אך הבדלי האקלים מקשים על התהליך. "אפשר לגדל את הצמח בארץ אבל יש בעיות אחרות שצריך להתמודד איתן, למשל בהיעדר קור יש הרבה מחלות".

כשאני שואלת מה מיוחד בעריסות שלו מתערבת שוב ליבשיץ ומרעיפה מחמאות. לטענתה מבחינה מקצועית אין מי שמשתווה ליכולותיו של פטרושנקו, והוא נחשב למומחה הקולע דגמי עריסות מפוארים מאפס, והיא מוסיפה הסבר מקצועי: עריסה, כאמור, מבוססת על מתמטיקה. בארץ פועלות לא מעט קולעות וגם במחוזותינו נקלעות
עריסות, אולם הבסיס שלהן עשוי דיקט וממנו קולעים את יתרת הגוף. לפטרושנקו מיומנות גבוהה והוא קולע גם את הבסיס ולכן מדובר במוצר ייחודי שפיתח ומתאים
לתפיסה האקולוגית, הנמנעת משימוש בעץ מעובד המכיל דבקים לא בריאים. לאדם מן
השורה נדמה, בטעות, שמדובר במוצר פשוט ומובן מאליו, אך לא היא. לתכנון יש מקום חשוב בעבודה, ולביצוע המקצועי והאיכותי יש גם משמעות כלכלית. פטרושנקו שכלל את המוצר לרמה גבוהה מאוד והוא יכול לתכנן עריסה על פי דרישת הלקוח ולייצר בהתאמה אישית וגם המחיר בהתאם. ברוסיה הוא התפרנס מקליעה בכלל וקליעת עריסות בפרט, ולשאלה כמה זמן נדרש לקליעת עריסה, הוא עונה שבין שש ל-12 שעות, תלוי בדגם. ברוסיה העריסות נמכרו 'מולבשות', עם טקסטיל פנימי בדגש על בדי איכות אקולוגיים-אורגניים - פשתן או סאטן, בייבוא מהודו ואנגליה, אך בארץ המוצר עדיין לא קיים.

*פטרושנקו מתגורר בעכו, ומעביר סדנאות קליעה ברחבי הארץ.

עוד כתבות

צילום: אפי יוספי

מקודם

"לעסקים יש תפקיד אסטרטגי בקידום שינוי חברתי-כלכלי בישראל"
הדר אלמוג
מאריכים ימים בזכות הקהילה. בני ברק / צילום: מיכל רביבו
עתידות: בקרוב נשבש את המוות - הטרנדים שישנו את עולם הרפואה
רון קסלר
צילום: דוברות אסותא

מקודם

טיפול רפואי בבית: מה היתרונות וכיצד הוא מבוצע?
שני קדם
בריכה חיצונית ובריכת ילדים, Club 65 / הדמיה: 3DIVISION

מקודם

הקומפלקס היוקרתי לבני 60 פלוס שהוא הכל חוץ מדיור מוגן
רעות גוויסר

© כל הזכויות שמורות לגלובס